אז ככה: אנסה לכתוב בצורה הכי מכובדת ומדוייקת שאוכל

אני מאוננת. בתחילת גיל ההתבגרות, כשיצר המין התחיל להופיע פעמים רבות עשיתי את המעשה בתדירות גבוהה יחסית. עם הזמן ככל שהתבגרתי הדבר התמתן וקיום המעשה הוא בתדירות נמוכה בהרבה.

אני מנסה להיות טובה יותר, להתקרב יותר לקב"ה, להשתדל לעשות טוב בעולם ולעצמי, אך כל פעם לאחר קיום המעשה אני מרגישה פשוט נורא! כאילו עשיתי חטא חמור שאין דרך חזרה ממנו, שאיכזבתי את הקב"ה ואת עצמי,

ודבר חשוב- אני מרגישה שאין לי בכלל את הזכות להרגיש ככה ולבקש סליחה מה' על עשיית המעשה הזה, מכיוון שידעתי שאסור לעשות אותו, שאסור לחשוב מחשבות אסורות, אבל בכל זאת עשיתי את זה. זה גורם לי להרגיש חצופה, וכפויית טובה. אודה מאוד לעזרה, איך אני עוזרת לעצמי להפסיק לאונן ולהכניס לעצמי מחשבות לא טובות לראש, והאם החשיבה שלי מוטעית או צודקת.

דבר נוסף שאשמח להתייעץ איתו:אני נמשכת לגברים ואני רואה את עצמי בע"ה מקימה בית ומשפחה עם גבר שאוהב, אך כשלפעמים באות לי מחשבות לא צנועות זה בעיקר על נשים

האם זה מעיד משהו? האם זה נורמאלי?

תודה רבה ויום טוב:)

תשובה

שלום וברכה.

ראיתי את שאלתך החשובה, ואני רוצה קודם כל להביע הערכה אלייך על היכולת לשאול בכנות ובפתיחות, ועל היכולת להיות מודעת לתהליכים המתרחשים בגופך ובנפשך.

מה שאת מתארת הוא תהליך טבעי. בורכת בגוף בריא ובחשק שהוא כשלעצמו טבעי ותקין. גם השתנות החשק והמינון המשתנה שלו בשלבי חיים שונים – הוא טבעי.

את מתארת ייסורי מצפון על מעשה אסור ומחשבות אסורות, ואיני בטוחה למה כוונתך. מבחינת יחס ההלכה לאוננות נשית, אני מציעה לראות את תשובתה של הרבנית חנה גודינגר (דרייפוס) כאן המפרטת את הדיון ההלכתי בנושא, על מקורותיו – מן הדיון עולה שגם אם יש קולות המבקשים לאסור אוננות נשית, הרי שיש די מקום להיתר, גם בדרך המלך.

אני מבקשת להניח כאן את העובדה שאמנם אוננות זהו המושג המקצועי בו נהוג להשתמש גם ביחס לגברים וגם ביחס לנשים, אך למעשה מקור המילה אוננות הוא במעשיהם הפסולים של ער ואונן, ששיחתו את זרעם ארצה – דבר שכמובן אינו אפשרי אצל נשים. לכן, אני מציעה להשתמש במקומו במושג 'עינוג עצמי' עבור נשים.

חשוב לומר שאצל נשים, בשונה מגברים, עצם פעולת החיכוך לשם הנאה לכשעצמה אינה אסורה, וכך למשל בתוך הקשר הזוגי שבין איש לאשתו, היא חלק מרכזי מן הדרך של האישה להגיע לסיפוק ולתחושת חיבור ואהבה עם בן זוגה, בין אם מדובר במגע מאת בן הזוג, ובין אם מדובר בעינוג עצמי (זאת בשונה מאוננות גברית, שבה התכוונות להגעה לשיא ולשפיכה שלא בעת החיבור היא אסורה, גם אם זה בהשתתפות ובמגע בת הזוג). פעמים רבות מגע של האישה בעצמה הוא הכנה לקשר הזוגי, בין אם מדובר בטווח הקרוב – לקראת מפגש סמוך עם בן הזוג, ובין אם מדובר בטווח הרחוק יותר, כהכנה לזוגיות – בצורך של האישה להכיר את עצמה, את גופה, ואת המיניות שלה. השאלה היא פעמים רבות שאלה של הקשר, יותר מאשר שאלה של עצם הפעולה או הסיפוק הנגרם ממנה.

ודאי שהשאיפה היהודית היא שמימוש המיניות יהיה במסגרת זוגית ובחיים של קדושה, ועדיין, ההיכרות והחיבור של נשים לעצמן, למיניות שלהן ולכוחות הגופניים הטמונים בהן, גם לפני הנישואים, עשויים להביא לברכה גם להן כנשים שלמות בפני עצמן, וגם בהמשך חייהן ובשלב הקמת הבית.

מכאן והלאה שאלת המינונים והשאלה מתי מדובר בהיכרות בריאה עם הגוף, ומתי מדובר בהיסחפות אל מחוזות לא רצויים גופנית, נפשית או רוחנית – היא שאלה שאין לה תשובה אחת, וגם העוסקות בהדרכת מיניות, חלוקות ביחס אליה.

אם את מרגישה שקשה לך להגדיר לעצמך את המינונים הנכונים עבורך, כדאי לפנות לאשת מקצוע בתחום, מטפלת/יועצת מיניות מוסמכת שהיא אישה יראת שמים, שתוכל להדריך אותך באופן שיהיה טוב לגופך ולנפשך. אם את מרגישה שהנושא נוכח במחשבותייך ומכתיב את סדר היום שלך באופן אינטנסיבי – מומלץ מאוד לפנות לייעוץ של מטפלת מינית. (ראי למטה הפניות לארגונים רלוונטיים). אם יש בסביבתך דמות מבוגרת שאת מרגישה שתוכלי לשתף אותה – אמא, מחנכת לשעבר או יועצת, תוכלי לשאול אותה כיצד להגיע לייעוץ כזה.

אשר להרהורים: הגוף הנפש והמחשבה מחוברים, וחלק מן התהליך הטבעי הוא מחשבות המלוות את הגוף. איני יודעת למה כוונתך ב'הרהורים אסורים'. יש הבדל גדול בין מחשבה של אישה על גבר שאינו בן זוגה, לבין מחשבות מופשטות וכלליות יותר, שאין להן מושא דמיון ספציפי, והמיקוד שלהן הוא בגופך שלך. (תוכלי לקרוא בהרחבה בנושא זה באתר כאן)

איני מטפלת מינית, ואיני מתיימרת לנתח את משמעות העובדה שאת חושבת דוקא על נשים (אולי כדי להימנע כרגע מלחשוב על גבר באופן לא רצוי?), אבל עצם העובדה שנשים מופיעות במחשבותייך, אינה אומרת בהכרח דבר כזה או אחר.

מעבר לכל האמור לעיל, וכפי שכתבת בעצמך, יש בך בקשת אלוקים ובקשת טוב, שהן ודאי נפלאות. השאיפה שלנו להיטיב את עצמינו, ברוכה תמיד.

עם זאת, נראה לי ששפטת את עצמך מדי בחומרה, וממה שאת מתארת, נשמע שלא מדובר בחטאים איומים, ושאין מקום לתחושות קשות של אשמה, כפיות טובה או חוצפה, גם אם יש לך רצון להיות יותר זהירה בנושא, ולוודא שאת בדרך נכונה.

התשובה נכתבה בהתייעצות עם מטפלות מיניות מוסמכות.

לקבלת ייעוץ מיני אפשר לפנות למרכז יהל או מרכז רותם.

אני מאחלת לך רוב טובה ושמחה בגופך ובנפשך, ושתזכי בע"ה לחיים של זוגיות בריאה, מלאה ואוהבת.

תמר

תשובה מאת הרבנית נחמה גולדמן – ברש

שלום וברכה!

אני כבר יותר משנה לוקחת גלולות להפסקת המחזור בעקבות כאבים חזקים מאוד וקושי לתפקד בזמן המחזור.

ישנה מחלה שנקראת *אנדומטריוזיס* שגורמת לכאבים במחזור ולחלק מהבנות לבעיות פוריות .

אני כרגע לא מאובחנת בה ורק לוקחת גלולות לפי המלצת הרופאת נשים.

השאלה שלי היא כזו..

בעז"ה אני רוצה כבר לקראת סוף שנה להתחיל להפגש .

אני מאוד בלחץ האם אני צריכה לאבחן את עצמי במחלה לפני ואם יוצא שאני חלילה מאובחנת בה האם אני צריכה כשהקשר קצת יותר רציני לשתף את הבחור.

תודה רבה לכן.

מקווה שתיהיה לכן תשובה עבורי

תשובה

שלום, 

תודה ששאלת שאלה המעידה על אחריות והתחשבות.

במצב שלך יש לבחון את השאלה ההלכתית, אך גם את זו המציאותית: מבחינה הלכתית, השאלה היא האם יש חובה לספר בפגישות על הבעיה הרפואית. מבחינה מציאותית, השאלה היא עד כמה בעיה זו היא אכן בעיה ודאית.

נתחיל מהשאלה ההלכתית: 

המושג ההלכתי הרלוונטי לשאלה שלך הוא "מקח טעות" – מצב בו הוסתר מידע קריטי בתקופת ההחלטה של זוג להינשא. יש חשש לאמינות הקידושין בין בני הזוג כאשר הברית נקשרה על בסיס מידע כוזב, ואילו היה לבן או בת הזוג את כל המידע הם לא היו מתקדשים.

יש שו"תים רבים המתייחסים לשאלות שונות הסתרת מידע קריטי בפגישות לקראת קשר רציני מתוך חשש ל"מקח טעות". פוסקים רבים השיבו ברגישות נפלאה ובהתייחסות לניואנסים הקטנים שמתעוררים בתוך המקרים. התשובות הרלוונטיות ביותר הם של הרב ויינברג (שו"ת ציץ אליעזר חלק טז סימן ד) שנשאל לגבי אישה מאורסת אשר אין לה איבר מין נשי (רחם ונרתיק), בה הוא כותב שהיא חייבת לגלות את המידע הקריטי הזה לארוסה והוא מורה לרופא שאם היא לא תגלה, עליו להפר את פרטיות המטופלת ואת שבועת הרופאים שהוא קיבל על עצמו אשר לא גוברים על איסור "לא תעמוד על דם רעך" . 

בדומה לכך, גם שבט הלוי (שבט הלוי חלק ו סימן רה) נשאל לגבי אישה עם תופעת התקרחות שאיבדה את כל שערה וחובשת פאה נכרית טובה שמסתירה זאת. הוא מורה לה לספר לבחור איתה היא נפגשת לאחר מספר פגישות לאחר יצירת הקשר הראשוני ביניהם.

מתשובות אלו עולה שכאשר קיימת מציאות רפואית שיכולה להשפיע על הבחירה להינשא – יש לגלות אותה לפני הנישואין, אך לאו דווקא מיד בתחילת הקשר.

כעת נתבונן במציאות הפרטית שלך.

את כותבת שיש לך מחזורים עם כאבים קשים ושאת נוטלת גלולות כדי לשלוט בכאב ולהסדיר את המחזור שלך. את חוששת מאנדומטריוזיס – מחלה גניקולוגית בה מתרחשות דלקות מקומיות באגן ובבטן וגורמות לאי-נוחות וכאב ועלולה לגרום לאי-פריון. מידע נוסף תוכלי לקרוא כאן)

חשוב לקחת בחשבון שיש תופעות נוספות שיכולות לגרום למחזורים קשים – כך שיתכן שהסיבה לכאבים שלך היא אנדומטריוזיס, אך יתכנו גם סיבות אחרות; רק רופא/ה יוכל לתת דיאגנוזה מדויקת למקרה שלך, לאחר בדיקות מקיפות. בנוסף, אנדומטריוזיס לא גורם לאי-פריון אצל כל הנשים הסובלות ממנו, ובכל מקרה יש טיפולים אפקטיבים רבים לטיפול בתופעה. כך שאין כל ודאות שהמצב שלך הוא מצב של בעיה רפואית ודאית ויציבה.

משמח לדעת שאת עושה את המקסימום שאת יכולה בשלב זה כדי לטפל בסימפטומים שאת סובלת מהם – שזה לווסת את רמת ההורמונים שלך. זהו הטיפול המומלץ למצבים כאלו ואחרים בהם יש מחזורים כואבים מאד ו/או אי הסדרת מחזור.

פרוצדורות אחרות ודיאגנוזה מדוייקת מצריכות תהליך חודרני יותר, אשר אינו נצרך בגילך ולפני תחילת ניסיון להרות. כאשר תתייעצי עם רופא/ה אחרי שתינשאי, כמובן שחשוב להזכיר את כל המידע שיש בידך. סביר להניח שאז תקבלי המלצה לנסות קודם כל באופן טבעי להיכנס להריון לפני קבלת החלטות על טיפולים כלשהם. 

מכיוון שבמצב שלך הסיבה לתסמינים וההשפעה שהם עלולים להשפיע אינם ברורים, ובנוסף די נפוצים בכלל נשים, אין חיוב הלכתי לספר על כך כשתתחילי להיפגש עם בחורים. אך דעי גם שאין במצב שלך כל בושה או דאגה. במילים אחרות, אנחנו מקוות שכאשר תבססי קשר עמוק עם בחור איתו את תרצי להתחתן, מידע אישי מסוג זה יהיה מידע שתרגישי בנוח לשתף בכדי ליצור קשר איתן ופתוח. זאת למרות שזה לא מסוג המידע שאת מחוייבת לספר ושעומד בקריטריונים ליצירת חשש למקח טעות או מכשול לפני עיוור. 

בריאות והצלחה,

נחמה

הרבנית נחמה גולדמן ברש היא בעלת תואר שני בתלמוד מאוניברסיטת בר אילן, בוגרת תוכנית הלכתא במת"ן ויועצת הלכה מוסמכת. היא מלמדת במת"ן, במדרשת תורה ועבודה לתלמידים מחו"ל ובמכון פרדס. היא פעילה בארגון רבני בית הלל, בארגון שושרשים שמקדמת שיח בין פלסטינים וישראלים ובקבוצת לימוד בין דתי. היא כותבת  ספר בנושא האשה בהלכה.

מקורות

שו"ת ציץ אליעזר חלק טז סימן ד

….לאור כל האמור המסקנה להלכה לדעתי היא, כי כבו' מחויב לגלות לבחור מהמום הגדול הזה שאצל הבחורה אפילו אם הבחור לא יפנה אליו בשאלה מפורשת על כך, ומהיות טוב שיעשה מקודם התרה אצל שלשה מחשש שבועת הרופאים, על מקרה שיש לה חלות על כגון דא, ועל מקרה שנרצה לחשוש לאולי היא חלה בכולל גם על דבר מצוה.

אלא ברצוני ליעץ לו עצה הוגנת נוספת, והוא זה, שלפני שיגלה להבחור מהחיסרון שאצל הבחורה (וכן יש לעשות גם במקרה הפוך) יזמן אליו את הבחורה ויסביר לה בשפת נועם מחובה זאת המוטלת עליו על פי דין תורה לגלות ממום זה לבחור, פן על ידי כן תסכים בעצמה לגלות מזה לבחור, ועי"כ ימנע עלבון ובושת פנים ממנה, ואם לא תאבה שמוע לו אזי יהא נקי מכל, ויגלה לבחור ממומה גם בלי הסכמתה כדי שלא יעבור על לאו של לא תעמוד על דם רעך, וכדי להציל עשוק מיד עושקו, ולקיים מצות השבת גופו וממונו גם יחד, הכל כפי שנתבאר לעיל בדברינו בע"ה. והנני בכבוד רב ובברכה מרובה אליעזר יהודא וולדינברג

שבט הלוי חלק ו סימן רה

…ומ"מ אחרי שכתב כבודו שהיא הולכת בפאה נכרית טובה כאלו היא בעלת שער, א"כ אם היא מהנשים הצנועות שלא מגלות שער לעולם, אולי הי' מקום להקל כיון דתמיד אינה נראית, והו"ל כשומא שעומדת תחת כיפה שבראשה וכו' שמבואר שם ס"ד, אלא דדא עקא דהא כל זה מהני רק במומים שנתוספו בנשים יותר מכהנים, אבל קרחת גמורה דכיו"ב בכהנים פשיטא דפוסל ולא מהני לי' פאה נכרית (וגם יתור בגדים הוא) ולא שום כסוי דמום שבגוף הוא, ואם נימא דבנשים מהני פאה נכרית א"כ נפל כללא דמשנתינו דכל המומין הפוסלים בכהנים פוסלים בנשים בבירא – ע"כ צע"ג להקל בזה – מיהא הא ודאי אפשר ליעץ דלא תגלה בפעם ראשון ושני עד שאולי ירצה בה רק אח"כ תגלה לו לפני קשרי השידוכין – ולא יכול לטעון אח"כ אחרי קידושין כלום – זה הנלענ"ד בזה.

 והריני דוש"ת באהבה – מצפה לרחמי ה'

שלום רב,
האם מותר לאישה נשואה ללכת לתספורת ע"י גבר זר?
האם עדיף מבחינה הלכתית שאישה תלך להסתפר אצל אישה אך מותר שתלך לגבר, או שיש איסור משמעותי ללכת להסתפר אצל גבר (עבור אישה נשואה)?
תודה רבה!

תשובה

שלום ותודה על שאלתך,

התשובה בקצרה: נכון לעשות מאמץ למצוא ספרית אישה ובעניין זה אין הבחנה בין אישה נשואה או רווקה. אך מכיוון שיש צד להתיר ואין איסור מעיקר הדין, אם בכל זאת תראי שאת הכי מרוצה דווקא מעבודתו של ספר מסויים, או שיש רק ספר זמין בזמן או במקום שאת צריכה להסתפר, תוכלי להסתפר אצל ספר גבר.

וכעת בהרחבה –
השאלה שצריך לברר במקרה של גבר שמספר אישה היא האם מדובר במצב של אדם ש"בעבידתיה טריד". מושג זה בחז"ל מתייחס למצב בו בעל מקצוע עסוק ושקוע בעבודתו ולא פנוי להנות מהדבר שנמצא מולו.

מושג זה חשוב בסיטואציות של מגע בין גבר ואישה כדי להבין האם זהו מגע אסור או מגע שהוא חסר משמעות של קשר או הנאה ולכן מותר.

נסביר. מגע של חיבה בין גבר לאישה הוא אסור, וחולקים הפוסקים אם האיסור הוא מדאורייתא או דרבנן. (ראי במקורות ההרחבה בתשובה באתר כאן). במקרים מסויימים, מגע שאינו של חיבה הינו מותר. למשל, במגע "סתמי" כמו מגע אקראי כאשר עומדים באוטובוס צפוף אין איסור מכיוון שאין שם חיבה והרהור (ראי בתשובה לעיל).

סוג אחר של מגע שאינו של חיבה ונידון בהלכה הוא מגע של רופא מקצועי ומומחה. נפסק שמותר לאשה להיבדק אצל רופא גבר למרות שהדבר כרוך במגע הכולל גם בדיקות במקומות אינטימיים, כיוון שהרופא טרוד במלאכתו. אך יש לשים לב שפסיקה זו היא כאשר יש חולי או עניין רפואי הדורש התייחסות של מומחה מסויים. לכן לא ניתן בפשטות להשליך מכאן באופן אוטומטי לכל בעלי המקצועי כגון ספר במקרה שלך.

בתספורת אישה על ידי גבר – מצד אחד המגע אינו אקראי אלא ממושך ומכוון והספר מביט באישה במטרה לייפות אותה עם תספורת אסתטית ומחמיאה. בנוסף לכך יש את נעימות המגע כאשר מישהו עשה טיפול בשיער. מצד שני הספר עסוק בעבודתו ובהשגת תוצאה מקצועית טובה וניתן לומר שכאשר הוא מביט ונוגע באישה זה לצורך השגת התוצאה ולא מתוך קשר והנאה. אנחנו רואות שיש כאן שטח אפור איפשהו בין מגע חסר משמעות (סתמי או מקצועי) ולבין מגע שיש בו משמעות ולא ברור בדיוק לאיזה צד המקרה נוטה.

בפוסקים, יש האוסרים תספורת אישה בידי גבר משום איסור ממש, ויש הכותבים שלמרות שמעיקר הדין אין איסור הם פוסקים ש"אין זה ראוי" ו"ממידת חסידות שלא להסתפר אצל גבר" ועל כן, לדעתך אין להסתפר אצל ספר גבר. (ראי מקורות בהרחבה)

למעשה, דעתי נוטה לומר שעדיף תמיד להימנע ממקומות אפורים כאשר אין צורך מסויים וגדול מכיון שאנחנו לא רוצים לחיות תמיד "על הגבול" ו"מהיות טוב אל תקרא רע". בנוסף לכך שרוב הפוסקים אוסרים. ולכן לדעתי נכון לעשות מאמץ למצוא ספרית אישה – ובעניין זה אין הבחנה בין אישה נשואה או רווקה. אך מכיוון שיש צד להתיר ואין איסור מעיקר הדין, אם בכל זאת תראי שאת הכי מרוצה דווקא מעבודתו של ספר מסויים, או שיש רק ספר זמין בזמן או במקום שאת צריכה להסתפר, תוכלי להסתפר אצלו משום ש"בעבידתיה טריד". אך יש עדיין להקפיד שלא יהיו שם לקוחות גברים אחרים (שאינם עסוקים בעבודתם) ולשמור על יחסים מרוחקים ברמת הנימוס בלבד בינך לבין הספר.

בהצלחה ובברכה

רחל

הרחבות

מגע של בעל מקצוע ורופא

בגמרא דנים באיסור הסתכלות באישה ואפילו בהסתכלות בבגדי צבע של אישה שמא יביא הדבר להרהר בה. שואל רב חסדא, אם כן, כיצד הכובס עושה את עבודתו? ועונה הגמרא שהוא טרוד בעבודתו ולכן אין הוא מגיע לידי הרהור. כפי שכותב רש"י: "ליבו על מלאכתו ושוכח בהרהור"

תלמוד בבלי מסכת עבודה זרה דף כ עמוד א

דאמר מר: הרואה בריות טובות, אומר: ברוך שככה ברא בעולמו. ולאסתכולי מי שרי? מיתיבי: ונשמרת מכל דבר רע – שלא יסתכל אדם באשה נאה ואפילו פנויה, באשת איש ואפי' מכוערת, ולא בבגדי צבע [של] אשה, ולא בחמור ולא בחמורה ולא בחזיר ולא בחזירה ולא בעופות בזמן שנזקקין זה לזה…

בבגדי צבע [של] אשה.  א"ר יהודה אמר שמואל: אפילו שטוחין על גבי כותל… אמר רב חסדא: הני מילי בעתיקי, אבל בחדתי לית לן בה, דאי לא תימא הכי, אנן מנא לאשפורי היכי יהבינן? הא קא מסתכל. ולטעמיך, הא דאמר רב יהודה: מין במינו מותר להכניס כמכחול בשפופרת, הא קא מסתכל! אלא בעבידתיה טריד, ה"נ בעבידתיה טריד.

וכך פוסק השולחן ערוך בעניין הסתכלות בהרבעת בהמות (שגם הוא נידון בגמרא כנ"ל)

שולחן ערוך אבן העזר הלכות אישות סימן כג , סעיף ג

אסור לאדם שיקשה עצמו לדעת או יביא עצמו לידי הרהור, אלא אם יבא לו הרהור יסיע לבו מדברי הבאי לדברי תורה שהיא אילת אהבים ויעלת חן (משלי ה, יט)  לפיכך אסור לאדם לישן על ערפו ופניו למעלה, עד שיטה מעט שלא יבא לידי קישוי. ולא יסתכל בבהמה וחיה ועוף בשעה שמזדקקין זכר לנקבה. ומותר למרביעי בהמה להכניס כמכחול בשפופרת, מפני שהם עסוקים במלאכתם לא יבואו לידי הרהור.

מביא זאת להלכה הש"ך בעניין בדיקת רופא המצריכה גם מגע:

ש"ך יורה דעה סימן קצה

 וכן המנהג פשוט שרופאים ישראלים ממששים הדפק של אשה אפילו אשת איש או עובדת כוכבים אף על פי שיש רופאים אחרים עובדי כוכבים וכן עושים שאר מיני משמושים ע"פ דרכי הרפואה אלא הדבר פשוט כמ"ש וזה נראה דעת הרב דלעיל בסי' קנ"ז משמע מדבריו כהרמב"ם וכמו שכתבתי שם בס"ק י' וכאן התיר מישוש הדפק מ"מ באין סכנה אסור לבעלה למשש הדפק כשהיא נדה וכדאיתא בתשובת הרמב"ן ובדברי הרב:

מוסיף הסבר כריתי ופליטי שלמרות שמדובר באיסור עריות, כאשר הרופא עסוק בעבודתו הדבר מותר.

 כרתי ופליתי שם סימן קטן ו

עיין ש"ך ס"ק כ' דיפה כתב דאפילו לרמב"ם דקריבה דגילוי עריות מהתורה אסור הני מילי כשהוא בשביל חיבה ואהבה, אבל מה שעושה עסוק במלאכתו מלאכת רפואות לדעת המיחוש, אין זה בכלל קרובה דגילוי עריות שיהי אסור מהתורה ובכלל יהרג ואל יעבור… וכן נוגין שאשה שיש לה מכה בבטנה וכל מקום תורפה שרופאים רואים אותה, וזהו ודאי בגדר גילוי עריות כמאמר הגמרא (סנהדרין עה, א) תמות ואל תעמוד ערומה, אלא ודאי הנכון כמו שכתב הש"ך דזהו [הרופא] במלאכתו עסוק. 

דיון דומה קיים ביחס לצלם אירועים שמצלם נשים רוקדות. אמנם המקרה הוא שונה מעניין לראות את והדין הדומה אשר איסור  אינו מעיקר הדין, אך המעשה מוגדר לא ראוי ואף יותר מכך:

 שו"ת משנה הלכות חלק ז סימן רלב

ומיהו מה שאינו לצורך רפואות ולזה כבר ליכא טעמא דירושלמי דלאו מכל אדם זוכה להתרפאות א"כ בזה כבר כיון דאיכא אחר אסור לילך לזה שיש בו איסור מצד נגיעה וחשש הרהור.

ראה בשו"ת ודרשת וחקרת חלק ה' (חלק יורה דעה סימן סז אות ג) שהביא ששאל את גאב"ד העדה החרדית הגר"י וייס בעל המנחת יצחק זצ"ל מהו ההיתר להביא צלם לחתונות, שמצלם הנשים וצריך להסתכל עליהן ולהתבונן בהם כדי שיצאו תמונות יפות, והרי מכשילים אותו בראיות אסורות. והשיב לו, שההיתר הוא משום שהצלם טרוד בעבודתו, וממילא לא חוששים שיבוא לידי הרהור, ע"ש. וכן הובא בספר מעין אומר חלק יב' (עמוד רלד) בשם הגר"ע יוסף זצ"ל להתיר לאיש לצלם נשים לא רוקדות, ע"ש..
וכן כתב בשו"ת עולת יצחק חלק ב' (סימן רלה) שמעיקר הדין מותר לאיש לצלם נשים, כיון שהוא טרוד בעבודתו שצריך הוא לכוין כראוי את מראה התמונה וזמן הראוי לצילום וכיוצא בזה דברים הידועים לבעלי המלאכה, ע"ש.

ומכל מקום גם בשו"ת עולת יצחק שם סיים: שמכוער הדבר ושומר נפשו ירחק מזה, ע"ש. וכן ראה להגר"ש וואזנר זצ"ל (קובץ אור ישראל, גליון כג, עמוד רכט) שכתב, שדבר זה שמזמינים צלם גבר לצלם את הנשים במקום שאפשר לעשות זה על ידי צלמת אישה, לית דין דין ולית דיין שזה בגדר פרצה, ושומר נפשו ונפש בניו ובנותיו ירחק מזה, ע"ש. וכן ראה להגר"י ליברמן שליט"א בקובץ הנ"ל (גליוןכא, עמודים קיג-קיז), ובשו"ת מקור נאמן חלק א' (סימן תשפא) ובשו"ת אור יצחק חלק ב' (ענינים שונים סימן י) ובשו"ת אשר חנן חלק ח' (סימן קסז), ע"ש. ולכן בודאי שיש יותר ממידת חסידות לשכור צלמת אישה שתצלם את הנשים.

תספורת אישה אצל גבר

הרב יוסף בר שלום דן בספר שמספר נשים גבר ומתייחס להבדל בין בדיקת רופא והרבעת בהמות לתספורת אישה. תשובתו מכוונת אל הספר, אך הדברים נכונים כלפי שני הצדדים אשר יש ביניהם מגע. אם המגע הוא מגע אסור אז שניהם צריכים להימנע מהסיטואציה.

נצח ישראל חלק א' סימן סו

הנה מכל הנ"ל נראה אם עוסק במלאכתו ואינו מכוון לחיבה ולתאווה יש להתיר לרופא לטפל באישה, אף שאינו פיקוח נפש ובתנאי שלא יכוון למלאות תאוותו וכמ"ש הש"ך הנ"ל…

אך אחרון הכבוד דבדין הספר נראה שיש לאסור. דאף שאתה הראית לדעת ברופא שיש להקל משום דקעסיק בעבידתיה וטריד מה שאין כן ספר שכל מחשבתו לייפותה ולנאותה אף דבעבידתיה טריד נמי אסור כי כל המטרה ליופי וחיישינן להרהור ויש להחמיר שהרי גם שיער באשה ערוה וכאן אין מצוה בזה שמסרק אותה ומתכוון בכל פעולה שעושה רק ליופי ומסתכל עליה כל העת, ובפרט שחופף את הראש ונוגע בידיו ממש בבשרה ובשערה דודאי אתי לידי הרהור.

ולפי זה נראה לי כי קשה להתיר פרנסה כזו ומי יתפוס גחלת בידו ולא ייכבה, והרבה דרכים למקום, וההיתר לרופא משום שיש חולים שזקוקים בהכרח לרופא והרי הוא מרפא וניתנה רשות לרופא לרפאות.

הרב יצחק יעקב פוסק כותב שאסור מלכתחילה –

הליכות בת ישראל פרק ז, סעיף י

ראוי לאשה ולבת יראות ה' שלא תלכנה לכתחילה להסתפר אצל ספר, אף שאין בכך איסור מעיקר הדין.

ובהערה יח: שמעתי מהגאון הרב חיים פנחס שיינברג שליט"א שאף שמעיקר הדין אין בכך משום איסור לפני עיוור או מסייע מצד הרהור ונגיעות, כיוון ד"בעבידתיה טריד" – עי' ש"ך יו"ד סוף סימן קצה וכריתי ופליתי שם ס"ק יז, מכל מקום, ממידת חסידות אין זה ראוי בין לנשואה בין לפנויה.

פסיקתו של הרב שלמה אבינר באתר כאן

הרב יובל שרלו בכמה מקומות למשל כאן וכאן כותב שאסור משום ש"אין זה ראוי" ו"קשה להתיר" ו"מהיות טוב אל תהי רע" למרות שמעיקר הדין אין כאן איסור של מגע של חיבה.