איך ליטול ידיים נכון, בבוקר ואחרי מגע במטופלים?

שלום רב
רוצה לשאול את הדרך הנכונה ליטול ידיים בבוקר?
האם נכון ליטול ידיים גם לאחר טיפול באנשים הדורש מגע (למי שזה עיסוקו)?
תודה רבה

 

תשובה:

בנושא זה, שהוא לכאורה פשוט, ישנו בלבול רב.

אני מציעה להתחיל מבירור בין בני משפחתך כיצד הם נוהגים למעשה, ולאמץ את מנהג משפחתך. אם אין מנהג משפחתי, יש לנהוג כך (פירוט ומקורות תוכלי לראות בהרחבה):

מיד עם הקימה בבוקר יש ליטול ידיים שלוש פעמים לסירוגין. יש נוהגים להניח קערה עם מים סמוך למיטה לנטילה לפני הקימה, ויש נוהגים לקום, ליטול מיד ורק אז להתארגן – להתלבש, לצחצח שיניים וללכת לשירותים וכולי. עם היציאה מהשירותים יש ליטול ידיים שנית באופן רגיל. בפעם הראשונה, אין לברך ואילו לאחר הפעם השניה תאמרי את הברכה "…על נטילת ידיים".

לגבי טיפול במגע, אין חובה ליטול ידיים לאחר הטיפול. אך יש להקפיד לשטוף ידיים בסוף הטיפולים או ליטול ידיים לפני התפילה הבאה ביום.

 

הרחבה:

הדין של נטילת ידיים מופיע בגמרא, כעובדה נתונה – זהו מעשה שעושים כל בוקר ("כי משי לידיה..", כלומר – כשרוחץ ידיו) ובצמוד לו ניתנת רק ההוראה לברך ברכת "על נטילת ידיים" – אך הגמרא איננה מציינת את הטעמים להסבר דין זה של נטילת הידיים מדי בוקר. עם זאת, בהקשר של הסוגיות בגמרא רואים שמדובר בהכנה לתפילה.

בדברי הראשונים אנו מוצאים שני טעמים מרכזיים.

שיטת הרא"ש: בשעת הלילה הידיים "עסקניות" ונגעו במקומות המטונפים בגוף, ולכן יש ליטול ידיים בבוקר כחלק מההכנה לתפילה ולטהרתם. שיטת הרשב"א: משום "חדשים לבקרים רבה אמונתך", שבכל בוקר אנחנו נעשים כבריה חדשה.

בזוהר מופיעה דרישה ליטול ידיים מיד עם הקימה בבוקר בהקשר אחר: ישנה רוח רעה השורה בגופנו מדי לילה שעלינו לסלק מעל ידינו לפני שנגע באזורים שונים בגוף. יש איסור להתהלך ארבע אמות או לגעת בכל מקום מגולה או פתחים בגוף לפני שמסלקים את הרוח הרעה.

השולחן ערוך (בסימן ד' באורח חיים) משלב בין שלוש השיטות. ולכן התפתחו כמה מנהגים שונים ואפשר לנהוג לפי כל אחד מהם מכיוון שזהו נושא שנשאר במחלוקת ואין בו הכרעה:

– ליטול ידיים מיד עם הקימה בבוקר, על ידי הנחת קערה ונטלה בצמוד למיטה.

– אחרים רואים בכל הבית של האדם את ארבע אמות שלו ולכן ניגשים לכיור כדי ליטול ידיים.

– ליטול ידיים רק לפני התפילה.

מטעם הרוח הרעה, יש ליטול ידיים שלוש פעמים לסירוגין מדי בוקר. יש הטוענים שזה כבר לא רלוונטי מכיוון שהרוח הרעה כבר סרה מהעולם, ולכן די ברמה הבסיסית בנטילת ידיים ברביעית כוס מים. גם השולחן ערוך, מסכים שלעניין ההכנה לתפילה, די אפילו בשכשוך הידיים במים ובשעת הצורך, אפילו בקינוח בצרור ובעפר, למרות שזה אינו מסיר את הרוח הרעה.

ציינת שאת מעדת הבוכרים, ולכן חיפשתי ומצאתי שהבוכרים משתמשים במאתיים השנים האחרונות בסידור ליוורנו שהובא לבוכרה עם אחד הרבנים שכיהנו שם במאה ה-18 וה-19. פתחתי את סידור ליוורנו ושם הוא מורה לנהוג כך: מיד עם הקימה בבוקר – ליטול ידיים שלוש פעמים לסירוגין בסמוך למיטה ללא ברכה, לאחר מכן לקום ולהתארגן, להתלבש וללכת לשירותים. לאחר השירותים יש ליטול ידיים שנית באופן רגיל, והפעם בברכה.

הדרכה זו מבוססת על דברי השולחן ערוך, ומשלבת בין הצורך ליטול ידיים מיד עם הקימה מטעם הרוח הרעה, ונטילה נוספת כהכנה לתפילה.

לצד זאת, כאמור, העדיפות הראשונה היא לשאול את בני משפחתך מה הם נוהגים לעשות. ייתכן והמנהג בביתך שונה מזה שרשמתי, ותוכלי לאמץ את מנהג משפחתך. (כמובן ובמידה וזו אפשרות מעשית עבורך)

אמנם לא שאלת, אך אציין בקצרה לגבי הברכה. גם כאן לא יצאנו מדי מחלוקת, וקיימים שני מנהגים: הראשון, לברך מיד עם הנטילה בשעת הקימה, והשני, לברך על סדר התפילה בברכות השחר – בדומה לשאר ברכות השחר שכבר אינן נאמרות על סדר ההתארגנות בבוקר אלא במרוכז בבית הכנסת. בכל מקרה, אין לברך פעמיים, אלא או בבוקר מיד עם הנטילה או בתפילה על סדר הברכות, כפי שהדרכתי למעלה.

 

לגבי שאלתך השניה בנוגע לנטילת ידיים לאחר טיפול באנשים במגע.

בהסברים שראינו לעיל התייחסנו לנטילת ידיים בבוקר, בין מטעם הכנה לתפילה ובין מטעם הרוח הרעה. סתם כך, במהלך היום אין צורך ליטול ידיים לאחר טיפול באנשים במגע. אך כאשר ניגשים להתפלל שלא על הבוקר ולאחר טיפול באנשים, יש ליטול ידיים במקרה והמגע היה במקומות המכוסים שיש בהם לכלוך או זיעה (ראי, שולחן ערוך שם סימן צב סעיך ה ומשנה ברורה שם). במידה והאדם המטפל שטף ידיים לאחר הטיפול אין צורך ליטול ידיים שוב לפני התפילה.

סיבה נוספת לנטילת ידיים במהלך היום היא לפני אכילת לחם, והיא נעשית בשגרה ללא קשר לטיפול במגע באנשים.

עם זאת, יש לציין שהבית יוסף מביא בשם כמה ראשונים (וגם בשולחן ערוך) חובה ליטול ידיים לאחר מספר פעולות נוספות שהם מגדירים כאשר חלקם משום רוח רעה וחלקם משום נקיות (משנה ברורה שם). זו הרשימה שהם מביאים (חלקם בשם עצמם וחלקם בשם יש אומרים): הקם מן המטה, והיוצא מבית הכסא, והיוצא מבית המרחץ, והנוטל צפרניו, והחולץ מנעליו, והנוגע ברגליו, והחופף את ראשו, ההולך בין המתים, מי שנגע במת, ומי שמפלה כליו, ויש אומרים המשמש מטתו, הנוגע בכנה, הנוגע בגופו בידו.

את הנטילה לצורך נקיות לא צריך ליטול באופן מיידי (החולץ מנעלי, הנוגע ברגליו, החופף ראשו) אך על פי הנלמד בזוהר (ביאור הגר"א שם), נטילה להסרת רוח רעה ששורה במקומות אלו (הקם מן המטה, היוצא מבית הכסא, ההולך בין המתים וכו') יש ליטול מיד. אין זו חובה אלא המלצה, ומי שנוהג על פי הקבלה יתכן וירצה להקפיד בכך יותר.

בברכה, 

שירה

 

מקורות:

ברכות ס ע"ב

כִּי מִתְּעַר אוֹמֵר: ״אֱלֹהַי, נְשָׁמָה שֶׁנָּתַתָּ בִּי טְהוֹרָה. אַתָּה יְצַרְתָּהּ בִּי, אַתָּה נְפַחְתָּהּ בִּי, וְאַתָּה מְשַׁמְּרָהּ בְּקִרְבִּי, וְאַתָּה עָתִיד לִיטְּלָהּ מִמֶּנִּי וּלְהַחֲזִירָהּ בִּי לְעָתִיד לָבֹא. כׇּל זְמַן שֶׁהַנְּשָׁמָה בְּקִרְבִּי מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ ה׳ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, רִבּוֹן כׇּל הָעוֹלָמִים, אֲדוֹן כׇּל הַנְּשָׁמוֹת. בָּרוּךְ אַתָּה ה׳, הַמַּחֲזִיר נְשָׁמוֹת לִפְגָרִים מֵתִים״.  כִּי שָׁמַע קוֹל תַּרְנְגוֹלָא, לֵימָא: ״בָּרוּךְ … אֲשֶׁר נָתַן לַשֶּׂכְוִי בִּינָה לְהַבְחִין בֵּין יוֹם וּבֵין לָיְלָה״. כִּי פָּתַח עֵינֵיהּ, לֵימָא: ״בָּרוּךְ … פּוֹקֵחַ עִוְּרִים״. כִּי תָּרֵיץ וְיָתֵיב, לֵימָא: ״בָּרוּךְ … מַתִּיר אֲסוּרִים״. כִּי לָבֵישׁ, לֵימָא: ״בָּרוּךְ … מַלְבִּישׁ עֲרוּמִּים״. כִּי זָקֵיף, לֵימָא: ״בָּרוּךְ … זוֹקֵף כְּפוּפִים״. כִּי נָחֵית לְאַרְעָא, לֵימָא: ״בָּרוּךְ … רוֹקַע הָאָרֶץ עַל הַמָּיִם״. כִּי מְסַגֵּי, לֵימָא: ״בָּרוּךְ … הַמֵּכִין מִצְעֲדֵי גָבֶר״. כִּי סַיֵּים מְסָאנֵיהּ, לֵימָא: ״בָּרוּךְ … שֶׁעָשָׂה לִי כׇּל צׇרְכִּי״. כִּי אָסַר הֶמְיָינֵיהּ, לֵימָא: ״בָּרוּךְ … אוֹזֵר יִשְׂרָאֵל בִּגְבוּרָה״. כִּי פָּרֵיס סוּדָרָא עַל רֵישֵׁיהּ, לֵימָא: ״בָּרוּךְ … עוֹטֵר יִשְׂרָאֵל בְּתִפְאָרָה״.  כִּי מִעֲטַף בְּצִיצִית, לֵימָא: ״בָּרוּךְ … אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהִתְעַטֵּף בְּצִיצִית״. כִּי מַנַּח תְּפִילִּין אַדְּרָעֵיהּ, לֵימָא: ״בָּרוּךְ … אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַנִּיחַ תְּפִילִּין״, אַרֵישֵׁיהּ, לֵימָא: ״בָּרוּךְ … אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל מִצְוַת תְּפִילִּין״. כִּי מָשֵׁי יְדֵיהּ ,לֵימָא: ״בָּרוּךְ … אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל נְטִילַת יָדַיִם״. כִּי מָשֵׁי אַפֵּיהּ, לֵימָא: בָּרוּךְ … הַמַּעֲבִיר חֶבְלֵי שֵׁינָה מֵעֵינָי וּתְנוּמָה מֵעַפְעַפָּי. וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה׳ אֱלֹהַי, שֶׁתַּרְגִּילֵנִי בְּתוֹרָתֶךָ, וְדַבְּקֵנִי בְּמִצְוֹתֶיךָ, וְאַל תְּבִיאֵנִי לֹא לִידֵי חֵטְא, וְלֹא לִידֵי עָוֹן, וְלֹא לִידֵי נִסָּיוֹן, וְלֹא לִידֵי בִזָּיוֹן. וְכוֹף אֶת יִצְרִי לְהִשְׁתַּעְבֵּד לָךְ. וְרַחֲקֵנִי מֵאָדָם רָע, וּמֵחָבֵר רָע. וְדַבְּקֵנִי בְּיֵצֶר טוֹב וּבְחָבֵר טוֹב בְּעוֹלָמֶךָ. וּתְנֵנִי הַיּוֹם וּבְכׇל יוֹם לְחֵן וּלְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים בְּעֵינֶיךָ וּבְעֵינֵי כׇּל רוֹאַי, וְתִגְמְלֵנִי חֲסָדִים טוֹבִים. בָּרוּךְ אַתָּה ה׳ גּוֹמֵל חֲסָדִים טוֹבִים לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל״.

ברכות יד ע"ב – טו ע"א

וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הָרוֹצֶה שֶׁיְּקַבֵּל עָלָיו עוֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם שְׁלֵמָה ט״ו א יִפָּנֶה, וְיִטּוֹל יָדָיו, וְיַנִּיחַ תְּפִילִּין, וְיִקְרָא קְרִיאַת שְׁמַע, וְיִתְפַּלֵּל, וְזוֹ הִיא מַלְכוּת שָׁמַיִם שְׁלֵמָה.  אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כָּל הַנִּפְנֶה, וְנוֹטֵל יָדָיו, וּמַנִּיחַ תְּפִילִּין, וְקוֹרֵא קְרִיאַת שְׁמַע, וּמִתְפַּלֵּל — מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ בָּנָה מִזְבֵּחַ וְהִקְרִיב עָלָיו קׇרְבָּן, דִּכְתִיב: ״אֶרְחַץ בְּנִקָּיוֹן כַּפָּי וַאֲסוֹבְבָה אֶת מִזְבַּחֲךָ ה׳״. אֲמַר לֵיהּ רָבָא: לָא סָבַר לַהּ מָר כְּאִילּוּ טָבַל, דִּכְתִיב: ״אֶרְחַץ [בְּנִקָּיוֹן]״ — וְלָא כָּתַב ״אַרְחִיץ [כַּפָּי]״.  אֲמַר לֵיהּ רָבִינָא לְרָבָא: חֲזִי מָר הַאי צוּרְבָּא מֵרַבָּנָן דַּאֲתָא מִמַּעְרְבָא וְאָמַר: מִי שֶׁאֵין לוֹ מַיִם לִרְחוֹץ יָדָיו — מְקַנֵּחַ יָדָיו בְּעָפָר וּבִצְרוֹר וּבְקִסְמִית.  אֲמַר לֵיהּ: שַׁפִּיר קָאָמַר, מִי כְּתִיב ״אֶרְחַץ בְּמַיִם״? ״בְּנִקָּיוֹן״ כְּתִיב — כֹּל מִידֵּי דִּמְנַקֵּי, דְּהָא רַב חִסְדָּא לָיֵיט אַמַּאן דִּמְהַדַּר אַמַּיָּא בְּעִידָּן צְלוֹתָא.  וְהָנֵי מִילֵּי לִקְרִיאַת שְׁמַע, אֲבָל לִתְפִלָּה מְהַדַּר. וְעַד כַּמָּה? — עַד פַּרְסָה. וְהָנֵי מִילֵּי לְקַמֵּיהּ, אֲבָל לַאֲחוֹרֵיהּ — אֲפִילּוּ מִיל אֵינוֹ חוֹזֵר. [וּמִינַּהּ] מִיל הוּא דְּאֵינוֹ חוֹזֵר, הָא פָּחוֹת מִמִּיל — חוֹזֵר.

 

בית יוסף אורח חיים סימן ד

כתב ה"ר דוד אבודרהם בסוף ספרו (סדר נטילת צפרנים) בשם ספר התשב"ץ (קטן סי' רעו) ששבעה דברים צריכין נטילה לאחריהם ואלו הם הקם מן המטה והיוצא מבית הכסא והיוצא מבית המרחץ והנוטל צפרניו והחולץ מנעליו והנוגע ברגליו והחופף את ראשו וכן כתוב בכלבו סימן כ"ג (טו.) וכן כתוב במרדכי פרק אלו דברים (ברכות סי' קצד) אלא שבמקום הקם מן המטה כתב ההולך בין המתים ורבינו הגדול מהר"י אבוהב ז"ל כתבם בסימן ז' בשם ארחות חיים (הל' נט"י סי' י) והוסיף עליהם מי שנגע במת ומי שמפלה כליו ויש אומרים המשמש מטתו ואינו רוחץ ידיו מקולקלים אורחותיו ויש אומרים אף הנוגע בכנה ויש אומרים אף הנוגע בגופו בידו ואמרו ז"ל מי שעשה אחת מכל אלו ולא נטל אם תלמיד חכם הוא תלמודו משתכח ואם אינו תלמיד חכם יוצא מדעתו עכ"ל:

שולחן ערוך אורח חיים סימן ד'

א': ירחץ ידיו ויברך "על נטילת ידים".

הגה: ויש אומרים גם אשר יצר, ואפילו לא עשה צרכיו, וכן נהגו (אבודרהם).

מים הפסולים לנטילת ידים לסעודה (לקמן סימן ק"ס( כשים לנטילת ידים לתפילה. מיהו יש מי שאומר דלא מברך עלייהו.

ב': ידקדק לערות עליהן מים שלש פעמים, להעביר רוח רעה ששורה עליהן.

ו': אין צריך רביעית לנטילת ידיים לתפילה.

ז': טוב להקפיד בנטילת ידיים שחרית בכל הדברים המעכבים בנטילת ידיים לסעודה.

הגה: מיהו אינו מעכב, לא כלי ולא כוח גברא ושאר הדברים הפוסלים בנטילת הסעודה (מרדכי ריש פרק אלו דברים, תשובת רשב"א סימן קצ"ה).

ח': נטילת ידיים שחרית, אין נוטלין על גבי קרקע, אלא לתוך כלי.

י"ח: אלו דברים צריכים נטילה במים: הקם מהמיטה, והיוצא מבית הכסא ומבית המרחץ, והנוטל ציפורניו, והחולץ מנעליו, והנוגע ברגליו, והחופף ראשו. ויש אומרים אף ההולך בין המתים. ומי שנגע במת, ומי שמפליא כליו, והמשמש מיטתו, והנוגע בכינה, והנוגע בגופו בידו. ומי שעשה אחת מכל אלו ולא נטל, אם תלמיד חכם הוא – תלמודו משתכח, ואם אינו תלמיד חכם – יוצא מדעתו.

..

כ"ג: לא תיקנו נטילת ידים אלא לקריאת שמע ולתפילה; אבל ברכות דשחרית יכול לברך קודם נטילה, אלא אם כן הוא ישן על מטתו ערום, שאז אסור להזכיר את השם עד שינקה אותם.

משנה ברורה על שולחן ערוך אורח חיים על סעיף יח

(לח) צריכים נטילה – להסיר רוח רעה השורה עי"ז [נג] ע"כ ימהר ליטול תיכף…

(מ) והיוצא מבהכ"ס – אפילו [ס] לא עשה צרכיו וכן [סא] מבית המרחץ אפילו לא רחץ שם ומשום רו"ר ששורה באלו המקומות:

 

(מא) מנעליו – משום שנוגע [סב] בידיו בעת החליצה אבל בלא נגע בהם א"צ נטילה והחולץ מנעליו ונוגע ברגליו וחופף ראשו [סג] אינו משום רוח רעה רק משום נקיות ע"כ א"צ למהר ליטול ידיו תיכף משא"כ באינך דמשום רו"ר וכנ"ל בס"ק ל"ח:

 

 

שולחן ערוך אורח חיים הלכות תפלה סימן צב סעיף ה

רחץ ידיו שחרית והסיח דעתו, צריכים נטילה לתפלה, אם יש לו מים, אף על פי שאינו יודע להם שום לכלוך, ולא יברך; ואם אין לו מים מזומנים, אין צריך לחזור וליטול. הגה: ואפי' היו ידיו מלוכלכות ונוטלן לתפלה, אינו מברך וכדלעיל סי' ז'.

 משנה ברורה שם

(כד) צריכים נטילה – דכיון שהסיח דעתו משמירתן ידים עסקניות הן ושמא נגעו במקום הטינופת:

 (כו) אין צריך וכו' – ואעפ"כ צריך לנקות אותן במידי דמנקי דדילמא מודבק בו מעט צואה או זיעה ע"י הנגיעה במקומות המכוסין ויתקנח ע"י הנקיון. ודוקא בסתם ידים מיקל המחבר אבל אם נגע במקום מטונף וכ"ש כשעשה צרכיו אף בתפלת המנחה צריך לחזור אחר מים:

 

 

בקישור זה תמצאי מאמר של הרב דוד ברופסקי, שמסכם את השיטות השונות לעניין נטילת ידיים וסיכום למעשה בבהירות –

https://www.etzion.org.il/he/%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%9C%D7%AA-%D7%99%D7%93%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%9C-%D7%A9%D7%97%D7%A8%D7%99%D7%AA

https://tablet.otzar.org/book/book.php?book=141170&page=14117000001&pagenum=28 – סידור נוסח ליוורנו שנמצא בידי קהילת הבוכרים בישראל. ההדרכה לעניין הנהגת הבוקר ונטילת ידיים מופיעה בתחילת הסידור בעמודים 26-28.

 

יש לי שאלה

הפנייה ל"משיבת נפש" יכולה להיות אנונימית, עם זאת כל פרט שתבחרו לשתף יעזור לנו בדיוק התשובה והתאמתה אליך אישית. השאלות והתשובות יפורסמו באתר ללא פרטים מזהים ובמידת הצורך ישונו פרטים בגוף השאלה כדי להגן על צנעת הפרט.

בשל השאלות הרבות המופנות אל הרבניות אנו ממליצים להתאזר בסבלנות בהמתנה לתשובה. אם יש צורך במענה דחוף אנא ציינו זאת בפנייתכן. זמן המענה הרגיל הוא כשבועיים.
לתשומת לבכם, השאלות מגיעות למנהלות האתר, ומועברות למשיבות השונות בהתאם לתחומי העניין והפניות. אם ברצונכם להפנות שאלה לרבנית מסוימת אנא ציינו זאת בגוף השאלה.
עצם שליחת השאלה מהווה הסכמה לתנאים אלו.

תשובות הרבניות לשאלותיכם יתקבלו באמצעות הדואר האלקטרוני, אנא הקפידו לציין כתובת דואר אלקטרוני תקינה.

דילוג לתוכן