רציתי לשאול אני מגיע ממשפחה שמאוד מקפידה לאכול לפני חצות את האפיקומן ואשתי מגיעה ממשפחה שלא מקפידה ע"ז לאכול אפיקומן לפני חצות וזה מאוד מלחיץ אותנו שצריכים לגמור לפני חצות. השאלה אם קיים הלכתית ע"ז לאכול אפקיקומן אחרי חצות ולעשות הסדר ברוגע ובנחת.
תשובה
שלום,
מן התורה מצוות אכילת מצה היא ביחד עם אכילת קרבן הפסח: "וְאָכְלוּ אֶת הַבָּשָׂר בַּלַּיְלָה הַזֶּה צְלִי אֵשׁ וּמַצּוֹת עַל מְרֹרִים יֹאכְלֻהוּ" (שמות יב,ח). גם כיום שאין מקריבים את קרבן הפסח ישנה מצווה דאורייתא לאכול את מצה בפני עצמה: "בָּעֶרֶב תֹּאכְלוּ מַצֹּת" (שם ח). מכיוון שהמצווה בזמן המקדש היא עם הקרבן, זמן אכילת המצה גם ללא הקרבן נקבע על פי זמן אכילתו.
במשנה ישנה מחלוקת עד מתי ניתן לאכול את קרבן הפסח. לפי שיטת רבי אלעזר בן עזריה מן התורה יש לסיים לאוכלו עד חצות' ואילו לרבי עקיבא מותר מן התורה לאכול את הקרבן עד הבוקר.
בפוסקים יש מחלוקת האם לפסוק כדעת ראב"ע או כדעת רבי עקיבא, כאשר ישנן טענות לכאן ולכאן והרוב פוסקים כדעת רבי אלעזר בן עזריה לאכול את המצות עד חצות (תוס' מגילה כא,ב, כך ניתן להבין מהרי"ף שהשמיט את דברי רבא הפוסק כראב"ע, ר"ן על הרי"ף כז ע"ב). הרא"ש מביא ראיות לדעת ר"ע אך פוסק שיש להחמיר כראב"ע (פסחים י,לח). יש גם הפוסקים שניתן לאכול עד הבוקר (רמב"ם חמץ ומצה ו,א). על פי דעת הרוב שאוכלים מצות עד חצות, אם לא אכל כזית מצת מצווה עד חצות יאכל לאחר מכן כדי לצאת ידי ספק שמא עדיין חייב אך לא יברך (משנ"ב ס"ק ו).
כל זה כאמור ביחס למצווה דאורייתא לאכול מצה בליל פסח. האפיקומן, לעומת זאת, היא מצווה דרבנן זכר לקרבן הפסח ואין מברכים עליה. מלכתחילה גם את האפיקומן צריך לאכול עד חצות וכך פסק השולחן ערוך: "ויהא זהיר לאכלו קודם חצות" (שו"ע או"ח תע"ז , וכך גם הב"ח תעז,ד משנה ברורה שם). מהלשון "יהא זהיר" אפשר שכוונתו שזהו הדין מלכתחילה ושניתן לאכול את האפיקומן גם לאחר חצות בעת הצורך ובפועל מכיוון שמדובר במצווה דרבנן ניתן לסמוך על דעת המקילים לאכול אותו גם לאחר חצות. בין המתירים כך יש את האבני נזר שמציע שאם רואה אדם שסעודתו מתאחרת יאכל את האפיקומן על תנאי שההלכה כראב"ע ולאחר סעודתו יאכל שוב כזית מצה על תנאי שההלכה כרבי עקיבא (שו"ת סימן שפא; וכמותו פוסק בתשובות והנהגות ב,רלט ומביא גם את דעת הגר"ח שפסוק כך). המנחת יצחק מביא את מנהגו של החתם סופר שלא הקפיד לסיים את האפיקומן עד חצות ומציין שכאשר מזדרזים לאכול עד חצות אין מספיקים להרבות בסיפור יציאת מצרים ולאחר הסעודה בני הבית עייפים מידי בשביל לספר בהרחבה. הוא כותב ביחס לפסק השו"ע שזהו רק מלכתחילה ופוסק כאבני נזר שכאשר יש צורך יש לאכול קודם חצות ושוב לאחר הסעודה אך, ללא התנאי כדי לצאת כל הדעות (ט, מח). הפניני הלכה פסק בפשטות שיש על מי לסמוך לאכול לאחר חצות וניתן להקל' ולא ציין את הצורך לאכול מצה לפני חצות על סמך המסופר על תלמידי חכמים שכך נהגו (פסח טז, לא).
לסיכום, נראה שרוב הפוסקים מכריעים שמלכתחילה יש להחמיר לסיים את האפיקומן עד חצות הלילה, אך יש פוסקים שבמקרה הצורך, כדי לא לפגום בסיפור יציאת מצרים, ניתן לאכול כזית מצה לפני חצות ושוב כזית לאחר סיום הסעודה בפועל אחרי חצות. זאת בגלל המחלוקת שיש בה צדדים שונים בין ראב"ע ורבי עקיבא וכן בשל היות מצוות אפיקומן מצווה דרבנן. תוכל בהחלט לסמוך על דעות אלו, שהרי משובח להרבות בסיפור יציאת מצרים וזהו רצונך ובקשתך.
יש להוסיף שאם נהגת לאכול את האפיקומן עד חצות עד כה בידיעה שיש מקום להקל בהלכה זו, יהיה עליך לעשות התרת נדרים כיוון שזהו מנהגך. אולם אם היה במנהג זה טעות משום חוסר מודעות לאפשרות לאכול אפיקומן אחר חצות – לא תצטרך לעשות התרת נדרים משום טעות. להרחבה בנושא זה ראה תשובה באתר (בחלק ההרחבות).
שנזכה לפסח של גאולה ופדיון,
רחל
מקורות
מסכת פסחים קכ,ב
מתני' ר' יוסי… הפסח אחר חצות מטמא את הידים
גמ'.. ר"א בן עזריה אומר נאמר כאן בלילה הזה ונאמר להלן (שמות יב, יב) ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה מה להלן עד חצות אף כאן עד חצות אמר לו ר"ע והלא נאמר חפזון עד שעת חפזון אם כן מה ת"ל בלילה יכול יהא נאכל כקדשים ביום ת"ל בלילה בלילה הוא נאכל ואינו נאכל ביום..אמר רבא גאכל מצה בזמן הזה אחר חצות לר"א בן עזריה לא יצא ידי חובתו
תוספות מסכת מגילה דף כא עמוד א
לאתויי אכילת פסחים ודלא כרבי אלעזר ב"ע – מ"מ נראה דהלכה כר' אלעזר דהא איכא סתמא בערבי פסחים (פסחים קכ: ושם) דקאי כוותיה דתנן הפסח אחר חצות מטמא את הידים וכן משנה באיזהו מקומן (זבחים דף נו:) וסתמא בסוף פ"ק דברכות (דף ט.) גבי מעשה ובאו בניו של רבן גמליאל מבית המשתה וכו' אמר להם כל מה שאמרו חכמים עד חצות מצותן עד שיעלה עמוד השחר ואילו אכילת פסחים לא קתני ומוקי לה כראב"ע דאמר עד חצות וא"כ צריך למהר לאכול מצה בלילי פסחים קודם חצות ואפילו מצה של אפיקומן שהרי חיוב מצה בזמן הזה הוה דאורייתא
רמבם הלכות חמץ ומצה ו,א
מצות עשה מן התורה לאכול מצה בליל חמשה עשר שנאמר בערב תאכלו מצות. בכל מקום ובכל זמן. ולא תלה אכילה זו בקרבן הפסח אלא זו מצוה בפני עצמה ומצותה כל הלילה.
שולחן ערוך או"ח תעז, א
לאחר גמר כל הסעודה אוכלים ממצה השמורה תחת המפה כזית כל אחד זכר לפסח הנאכל על השובע ויאכלנו בהסיבה ולא יברך עליו ויהא זהיר לאכלו קודם חצות: (ויקדים עצמו שגם ההלל יקרא קודם חצות) (ר"ן פרק ע"פ וס"ב דמגילה):
כף החיים שם
אבל הרמב"ם פסק ריש פ"ו שזמנה כל הלילה. והרא"ש כתב נכון להחמיר כר"א דאפשר דר"ע מודה להרחיק את האדם מן העבירה באיסור דאו' וכן היה נוהג ר"ת ז"ל למהר לאכול אפיקומן קודם חצות עכ"ל
..והיינו זהירות הוא שיאכל קודם חצות הא עבר יאכל אחר חצות דמידי ספיקא לא נפקא.
משנה ברורה תעז ס"ק ו
ויהא זהיר וכו' – שכיון שהוא זכר לפסח צריך לאכלו בזמן פסח והפסח אינו נאכל אלא עד חצות וכ"ש כזית הראשון שמברכין עליו על אכילת מצה שצריך ליזהר מאד שלא לאחרו עד חצות ובדיעבד אם איחר מסתפקים הראשונים אם יצא ידי חובתו וע"כ יאכלנו ולא יברך עליו על אכילת מצה וגם מרור אף שהוא מדרבנן יזהר לאכלו קודם חצות ואם איחר יאכלנו בלא ברכה
שו"ת אבני נזר חלק אורח חיים סימן שפא
ה) ועל כן נראה לדינא למאן דאמר אין הפסח נאכל [אלא] עד חצות. והוא הדין מצה. דלאחר חצות מותר לאכול. ובלאו הכי נראה כן דודאי אין חיוב שישאר טעם פסח ומצה בפיו רק בזמן המצוה. ועל כן נראה דאם בתחילת הסעודה או באמצע רואה שהוא קרוב לחצות. יאכל כזית מצה על תנאי אם הלכה כר' אלעזר בן עזרי' יהי' לשם אפיקומן. וימתין עד לאחר חצות ויאכל סעודתו. ואחר כך יאכל שנית אפיקומן ויוצא ממה נפשך. אם הלכה כראב"ע דעד חצות יוצא באפיקומן ראשון. ואחר חצות מותר לאכול דברים אחרים ואם הלכה כרבי עקיבא דעד שיעלה עמוד השחר יוצא באפיקומן השני. [בענין ברכת על אכילת מצה ע"ע להלן סי' תקל"ה]:
