היחס לחול המועד בימים כתיקונם ובפסח תש"ף בזמן הקורונה

ימי חול המועד הם שונים מצד אחד מימי חול רגילים אך גם שונים מימי החג אשר ממסגרים אותם לפניהם ואחריהם. חז"ל דרשו דרשות על ייחודו של חול המועד מן הפסוקים בויקרא כג, מהם ניתן ללמוד שגם חול המועד נקרא "מקרא קודש":

"דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לֵאמֹר:  בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם, לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה, חַג הַסֻּכּוֹת שִׁבְעַת יָמִים, לַה’: בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן, מִקְרָא קֹדֶשׁ; כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה, לֹא תַעֲשׂוּ: שִׁבְעַת יָמִים, תַּקְרִיבוּ אִשֶּׁה לַה’ בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַה’, עֲצֶרֶת הִוא  כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה, לֹא תַעֲשׂוּ: אֵלֶּה מוֹעֲדֵי ה’, אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ:  לְהַקְרִיב אִשֶּׁה לַה’, עֹלָה וּמִנְחָה זֶבַח וּנְסָכִים  דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ".

 

בזמן שבית המקדש היה קיים היו מקריבים קרבן מוסף לכבודו של ימי החג והיום אנחנו מתפללים תפילת מוסף וכן תפילת הלל ומוסיפים את "יעלה ויבוא" בתפילה ובברכת המזון.

בחול המועד ישנה מצוות שמחה [ר' הרחבה הערה 1] וכן מצווה לכבד ימים אלו במאכל ובמשתה ובכסות נקיה [2], בימינו נוהגים ללבוש בגדים חגיגיים בחול המועד.

בפרקי אבות אנו לומדים שהמבזה את המועדות אין לו חלק לעולם הבא [3] וחז"ל מלמדים שהכוונה למי שעושה מלאכה בחול המועד. ישנה מחלוקת בחז"ל ובראשונים האם איסור מלאכה במועד היא דאורייתא או דרבנן [3], בכל מקרה נפסק שאין לעשות מלאכה אלא במקרים מסויימים [4] ובעיקר, (בין יתר ההיתרים בהרחבה בהמשך) ההיתר לעשות מלאכה היא כאשר היא לצורך המועד, אך לא מלאכת אומן (אלא רק כמעשה הדיוט – באופן פשוט ולא באופן מקצועי).

השנה, בפסח תש"ף, כאשר כולנו נמצאים בהסגר בעקבות מגיפת הקורונה, נדרש מאיתנו להשקיע יותר ביצירת אווירת קודש ושמחה בחול המועד, על ידי כיבוד החג בלבוש, מפה על השולחן, סעודות מהודרות ובפעילויות המשמחות את המשפחה ללא מלאכה שאינה לצורך המועד.

גיבשתי רשימת הצעות לדרכים בהם אפשר לכבד את חול המועד ולשמוח בימים אלו בפעילויות מיוחדות למרות המגבלות המוטלות עלינו. ניתן למצוא אותם כאן.

 

בברכת חג של שמחה ושל חירות ובעיקר של בריאות,

רחל

 

מקורות הרחבה:

 

[1] מצוות שמחה בחול המועד

מועד קטן דף ח ע"ב

משנה. אין נושאין נשים במועד, לא בתולות ולא אלמנות, ולא מייבמין, מפני ששמחה היא לו…

גמרא. וכי שמחה היא לו מאי הוי? אמר רב יהודה אמר שמואל, וכן אמר רבי אלעזר אמר רבי אושעיא, ואמרי לה אמר רבי אלעזר אמר רבי חנינא: לפי שאין מערבין שמחה בשמחה. רבה בר [רב] הונא אמר: מפני שמניח שמחת הרגל ועוסק בשמחת אשתו.

רש"י: דאין מערבין שמחה בשמחה – כלומר: בעינן דלישמח בשמחת מועד לחודיה.

רמב"ם הלכות יום טוב פרק ו

שבעת ימי הפסח ושמונת ימי החג עם שאר ימים טובים כולם אסורים בהספד ותענית, וחייב אדם להיות בהן שמח וטוב לב הוא ובניו ואשתו ובני ביתו וכל הנלוים עליו שנאמר (דברים ט"ז) ושמחת בחגך וגו', אף על פי שהשמחה האמורה כאן היא קרבן שלמים כמו שאנו מבארין בהלכות חגיגה יש בכלל אותה שמחה לשמוח הוא ובניו ובני ביתו כל אחד ואחד כראוי לו.

שו"ע או"ח תקכט,ב

חייב אדם להיות שמח וטוב לב במועד, הוא ואשתו ובניו וכל הנלווים אליו. כיצד משחמכן, הקטנים נותן להם קליות ואגוזים, והנשים קונה להם בגדים ותכשיטין כפי ממונו. וחייב להאכיל לגר ליתום ולאלמנה עם שאר עניין.

משנה ברורה שם ס"ק טז

במועד – עיין ברמב"ם פ"ו מהלכות יום טוב דגם חוה"מ הוא בכלל מועד לענין שמחה [יח] אבל לענין כבוד ועונג אין חייב בחוה"מ דלא נאמר בהן מקרא קודש:

 

[2] כבוד ועונג בחול המועד

מכילתא דרבי ישמעאל בא – מסכתא דפסחא פרשה ט

ביום הראשון מקרא קודש וביום השביעי מקרא קודש ארעם במאכל ובמשתה ובכסות נקיה אין לי אלא יום טוב הראשון והאחרון שהם קרויין מקרא קודש חולו של מועד מנין ת"ל (ויקרא כג לז) אלה מועדי ה' אשר תקראו אותם מקראי קודש:

משנה ברורה אורח חיים סימן תקל סעיף א

גם חייב [ד] לכבד חוה"מ במאכל ובמשתה וכסות נקיה שלא ינהג בהן מנהג חול. ומהרי"ל לבש הקט"א של שבת. ועיין לעיל סימן תקכ"ט ס"ב ובמ"ב שם דמצות ושמחת בחגיך וגומר קאי גם על חוה"מ ומבואר שם כיצד משמחן וכתבו האחרונים דאף דמוכח בסימן קפ"ח ס"ז דאינו מחוייב לאכול פת דוקא בחוה"מ ורק דאסור להתענות מ"מ לכתחלה מצוה לקבוע סעודה על הפת [ה] אחת בלילה ואחת ביום [ו] דכיון דמצוה לכבדו באכילה ושתיה ועיקר אכילה הוא לחם:

שער הציון שם ס"ק ד

ומה דמשמע מהמכילתא הנ"ל דצריך לכבדו באכילה ושתיה וכסות נקיה, יש לומר דהיינו לכבדו יותר מימות החול בכל זה, אבל אינו מחויב לדמותו לגמרי בזה ליום טוב

 

[3] איסור מלאכה במועד

מסכת אבות פרק ג, משנה יא

רבי אלעזר המודעי אומר המחלל את הקדשים והמבזה את המועדות והמלבין פני חברו ברבים והמפר בריתו של אברהם אבינו עליו השלום והמגלה פנים בתורה שלא כהלכה, אף על פי שיש בידו תורה ומעשים טובים אין לו חלק לעולם הבא:

רש"י שם

והמבזה וכו'. חילל חולו של מועד בעשיית מלאכה או שנוהג בהם מנהג חול באכילה ובשתיה, דהואיל ואינם חמורים כיום טוב אינו חושש לשומרם כל אלה נפקי מכי דבר ה' בזה שנוהג בהם מנהג בזיון:

 

מסכת חגיגה דף יח ע"א , ובמקומות נוספים במסכת מועד קטן (דף יא ע"ב ועוד) דנים חכמים במקור הלימוד שמלאכה אסורה בחול המועד, לעיתים משמע מדבריהם שהאיסור הוא איסור דרבנן ולעיתים איסור דאורייתא.

 

רש"י מסכת מועד קטן דף יא ע"ב ד"ה אלא אפילו

חולו של מועד דאסירא ביה מלאכה מדאורייתא, דכתיב (שמות כג) את חג המצות תשמור שבעת ימים – לימד על כל החג שהוא אסור.

תוספות מסכת חגיגה דף יח ע"א

מ"מ משמע לפי האמת דלא מיתסר רק מדרבנן וכי קאמר התם בריש פירקא לא מיבעיא אבל [אבלות] דרבנן אלא אפילו חוש"מ דאורייתא – כעין דאורייתא קאמר, לפי שיש לו סמך מקרא דאורייתא

רמב"ם הלכות יום טוב פרק ז הלכה א

חולו של מועד אף על פי שלא נאמר בו שבתון הואיל ונקרא "מקרא קדש" והרי הוא זמן חגיגה במקדש, אסור בעשיית מלאכה כדי שלא יהיה כשאר ימי החול שאין בהן קדושה כלל, והעושה בו מלאכה האסורה מכין אותו מכת מרדות מפני שאיסורו מדברי סופרים,   

 

[4] מלאכות אסורות ומותרות בחול המועד
שולחן ערוך אורח סימן תקל סעיף א

חול המועד אסור בקצת מלאכות, * (א) ומותר במקצתן. הגה: א לפי צורך הענין שהיה נראה לחכמים (ב) להתיר.

משנה ברורה שם

מלאכות המותרות בחוה"מ הם חמשה.

  • דבר האבד אם לא יעשנו עתה
  • וצרכי המועד [היינו לצורך אוכל נפש דמותר אפילו מעשה אומן כמ"ש ריש סימן תקל"ג אבל שאר צורכי מועד דוקא מעשה הדיוט כמ"ש בסימן תק"מ ותקמ"א]
  • ובשביל פועל שאין לו מה יאכל
  • וצרכי רבים
  • ומעשה הדיוט אפילו ליחיד. (לצורך המועד)

 

*  ראה הרחבה בספר פניני הלכה של הרב אליעזר מלמד

יש לי שאלה

הפנייה ל"משיבת נפש" יכולה להיות אנונימית, עם זאת כל פרט שתבחרו לשתף יעזור לנו בדיוק התשובה והתאמתה אליך אישית. השאלות והתשובות יפורסמו באתר ללא פרטים מזהים ובמידת הצורך ישונו פרטי בגוף השאלה כדי להגן על צנעת הפרט.

בשל השאלות הרבות המופנות אל הרבניות אנו ממליצים להתאזר בסבלנות בהמתנה לתשובה. אם יש צורך במענה דחוף אנא ציינו זאת בפנייתכן. זמן המענה הרגיל הוא כדבועיים.
לתשומת לבכם, השאלות מגיעות למנהלות האתר, ומועברות למשיבות השונות בהתאם לתחומי העניין והפניות. אם ברצונכם להפנות שאלה לרבנית מסוימת אנא ציינו זאת בגוף השאלה.
עצם שליחת השאלה מהווה הסכמה לתנאים אלו.

תשובות הרבניות לשאלותיכם יתקבלו באמצעות הדואר האלקטרוני, אנא הקפידו לציין כתובת דואר אלקטרוני תקינה.