היי,ילדתי ברוך השם תינוקת מקסימה. עד התאריך של הלידה היינו סגורים על השם מעין… כרגע קצת התחלנו לשנות את דעתנו לכיון אדל, הבעיה שהסביבה לא כ"כ מכירה את השם והמשמעות של אדל, האם להישאר עם השם עדן שהוא יותר עברי ומובן מהשם של אדל?

תשובה:

מזל טוב וברכות חמות לרגל הלידה!

אכן בחירת שם היא עניין משמעותי מאוד, ובעצם מהווה חלק מרכזי בשותפות של ההורים עם הקב"ה בהבאת נשמה חדשה לעולם.

בחירת השם היא עניין שניתן ביד ההורים, ונתון לרצונם ולתחושתם. אין הנחיות הלכתיות בנושא זה לגבי שם עברי או לועזי, ורצוי שתבחרו בשם שמבטא את ערכיכם ועולמכם באופן הטוב ביותר. שם שנושא משמעות חיובית עבורכם, שם שאתם אוהבים ומרגישים איתו בנוח הוא שם טוב לבתכם, ללא קשר לתחושת הסביבה.

שני השמות שהצעת עונים לקריטריונים אלה כנראה, ולכן שניהם טובים. אם תרגישו שחשיבות העבריות של השם גוברת על תחושת הקשר שלכם לשם אדל – אז מעין היא הבחירה הטובה לבתכם, ואם ההפך יגבר – אז אדל הוא השם הנכון.

שתזכו לגדלה בבריאות, בשמחה ובנחת

שלומית.

היי

אני בשלבי התחזקות ב״ה ועניין השמירת נגיעה מאוד חשובה לי.
הכרתי מישהו והוא גם מתחזק ב״ה ומעוניין בשמירת נגיעה.
שנינו מאוד לא רוצים שהקשר יפגע, אבל יש עניין ,אנחנו מצד אחד לא רוצים למהר להתחתן תוך 3 /4/5 חודשים ומנגד הוא טוען שיהיה מאוד קשה לשמור נגיעה יותר מ3 חודשים.
אני לא יודעת מה לעשות אני מאוד רוצה ללכת עפ״י התורה ויודעת שזה האמת, אבל מנגד לא ממש מצליחה לקבל החלטה ומה לעשות.
אשמח להמלצה 

תשובה:

שלום יקרה, 

כל הכבוד ששמירת ההלכה חשובה לך ושאת מבררת כיצד נכון להתנהל.  

השאלה שלך חשובה מאד במיוחד בתחילת הקשר, לפני שהקשר מתהדק ונהיה קשה יותר לדון בנושא הזה באופן אובייקטיבי. 

ראי תשובה מפורטת שכתבה הרבנית זיוית ברלינר בנושא באתר כאן. אם עדיין יהיו לך שאלות בנושא את כמובן מוזמנת לפנות אלינו שוב להמשך בירור. 

כל טוב

צוות משיבת נפש

שלום

האם מותר לאישה ללמד בתיכון חילוני (כיתות מעורבות) ? בהנחה ששומרת על צניעות .קשה היום למצוא משרה בתיכון לבנות בלבד וגם שם המשרה היא לא מלאה מה שיגרום לה להפסד …

תודה

תשובה:

שלום לך וישר כוחך על רצונך להתפרנס בדרך נכונה מבחינת ההלכה.

אין מניעה הלכתית ללמד בתיכון חילוני בכיתות מעורבות. התורה אינה אוסרת על חברה מעורבת, אלא מנחה אותנו כיצד עלינו להתנהל בה.

בוודאי שבגיל תיכון כיתות מעורבות הן פחות רצויות מבחינת שמירה על צניעות והתנהגות ראויה, אולם תלמידים אלה ילמדו במעורב איתך או בלעדייך ולכן אין בעיה הלכתית עם עבודתך איתם.

יתרה מזו: עבודתך עם תלמידים ותלמידות מהציבור החילוני תזמן לך לקיים מצוות שלא היו מזדמנות לך אחרת. תוכלי למצוא את הדרך לקרבם לאביהם שבשמים, מתוך ההיכרות שלהם איתך ועם עולם ערכייך.

אני עצמי לימדתי נוער חילוני בתיכון מעורב וראיתי כמה הזדמנויות קטנות נוצרות לשיח מעמיק ולחשיפה אל עולם היהדות שאין להם גישה אליו. בסופו של דבר נוצר אפקט מצטבר ומבורך. למשל היתה לי תלמידה שהתגיירה בשירותה הצבאי, וסיפרה לי שחלק ממה שהניע אותה להתחיל את התהליך היה הדברים ששמעה ממני על היהדות.

כפי שציינת בעצמך, עליך לשים לב למקומות המורכבים מבחינה הלכתית בעבודה זו. 

כמורה תהפכי להיות דמות קרובה לתלמידייך ושותפה לעולמם. להיות חלק מחברה חילונית ידרוש ממך עמידה מתמדת על גבולות של התנהלות עדינה, שפה מכובדת, שמירה על דיני ייחוד ולבוש לפי כללי ההלכה, בסביבה בה כל אלה אינם מובנים מאיליהם כלל. יש לציין כי הגבולות יהיו חשובים ונחוצים בכל מקרה, אולם במיוחד אם את פנויה – כי היחס כלפייך מושפע מהעובדה הזו, באופן בלתי נמנע. זה נכון לגבי כל חברה בה את נמצאת, אבל בחברה לא-דתית זה דורש ממך יותר הקפדה על בהירות הגבולות שלך. 

בנוסף, יתכן שהעבודה תזמן לך מצבים בהם תידרשי לסייע לתלמידייך או לייעץ להם, ולא תמיד עולם הערכים הנכון בעינייך יהיה זה שיתאים להם. אולי אפילו תידרשי לדבר ולפעול באופן שמנוגד לתפיסת עולמך. אם יתרחשו מקרים כאלה, חשוב שתהיה לך כתובת להתייעצות. חשוב גם שתדעי שרוב המצבים נפתרים בחכמה ללא התנגשות חזיתית.

אנחנו נשמח להיות עבורך כתובת כזו אם תבחרי בכך.

בהצלחה רבה בעבודתך החשובה

שלומית.

For English translation of this responsum, see here

שלום,
למדתי שנשים אומרות "אשר קידשנו במצוותיו" וכו' בעת אמירת ברכות התורה מאחר שעבורן הברכה היא כללית ולא פרטית, ונאמרת עבור כך שהקב"ה ציווה את עם ישראל ככלל בתלמוד תורה.
אם כך, האם נשים יכולות ללמוד תורה לפני אמירת ברכות התורה?  תמיד הקפדתי לא… אם אסור, למה? מה הסיבה האמיתית שברכת נשים על ציווי שלא ניתן להן הכרחית?
בכלל, נדמה לי שהבנתי את הנושא לקויה, ואשמח אם תסבירי עליו!
תודה רבה מראש על המענה!

תשובה:

שלום לך, 

תודה על ההזדמנות לעשות סדר ולהבין מהו הטעם שנשים מברכות את ברכות התורה. נראה כי התשובה לשאלה זו משליכה על ההלכות של אמירת ברכות התורה על ידי נשים והאפשרות ללמוד תורה לפני אמירתן. 

בקצרה, ישנן שתי דעות ביחס לשאלה איזה סוג ברכות הן ברכות התורה. דעה ראשונה היא שהן שייכות לקבוצת ברכות המצוות  – ברכות אשר נאמרות לפני קיום מצוות, במקרה זה מצוות תלמוד תורה. דעה שניה היא שהברכות הן ברכת השבח לקב"ה שנתן לנו את תורתו. לפי הדעה הראשונה, חובת נשים בברכות נובעת מחיובן בלימוד חלקים מסויימים בתורה. לפי הדעה השניה, החובה נובעת מהיות הנשים חלק מעם ישראל אשר קיבל את התורה. לפי שתי הדעות יש להקדים את אמירת הברכות ללימוד תורה, על ידי גברים ונשים כאחד, בין אם כדי להקדים את ברכת המצווה לקיומה ובין אם כדי לשבח את הקב"ה על התורה שניגש ללמוד בה כעת.  לכן, ההקפדה שלך שלא ללמוד קודם הברכות הייתה במקומה ויש להמשיך בה.

תשובה בהרחבה

את המקור לברכות התורה אנחנו לומדים ממסכת ברכות (כא, א):"אמר רב יהודה: …מנין לברכת התורה לפניה מן התורה? שנאמר: "כי שם ה' אקרא הבו גדל לאלקינו". 

המהרש"א מסביר (חידושי אגדות שם): "כי שם ה' אקרא – דהיינו כשאני קורא בתורה שהיא כולה שמות של הקדוש ברוך הוא שכל התורה באותיותיה היא שמותיו של הקדוש ברוך הוא". לאחר שמשה קורא בתורה עמ"י ישבחו את שמו "הבו גודל לאלוקינו"

כתבת בשאלתך שלמדת על הסיבה שנשים מברכות את ברכת התורה ונראה כעת שיש כמה הסברים לחיוב נשים במצווה זו. כדי לברר זאת נראה שתי דעות ביחס לסיווג ברכות התורה.

דעה ראשונה: ברכות התורה הן ברכות המצוות

הרמב"ם משמיט את ברכות התורה מספר המצוות ויש מקום להסיק מכאן שלדעתו אין זה ברכה מן התורה אלא ברכה דרבנן על קיום מצוות תלמוד תורה. הוא מלמד שלפני לימוד תורה יש לברך עליה כשאר המצוות כאשר אדם מברך ו"עובר לעשייתה" וכך הוא כותב (משנה תורה הלכות תפילה ז,יא):

המשכים לקרוא בתורה קודם שיקרא קריאת שמע בין קרא בתורה שבכתב בין קרא בתורה שבעל פה נוטל ידיו תחלה ומברך שלש ברכות ואח"כ קורא.

השולחן ערוך פוסק על פי דעת הרמב"ם (אורח חיים סימן מו, ט):

לא יקרא פסוקים קודם ברכת התורה, אעפ"י שהוא אומרם דרך תחנונים. ויש אומרים שאין לחוש, כיון שאינו אומרם אלא דרך תחנונים, ונכון לחוש לסברא ראשונה.

יש לשאול על סמך דעה זו מדוע נשים צריכות לברך על לימוד תורה כפי שפסק השולחן ערוך (שם מז, יד) אם אינן מצוות עליה כפי שלומדים במסכת קידושין (כט, ב) שנשים פטורות מתלמוד תורה?

ובכן, נשים אמנם פטורות מלימוד תורה באופן בו גברים מחויבים לו – כלומר, לימוד בכל שערי התורה וללא שיעור, אך נשים אכן חייבות בלימוד תורה בדינים השייכים להן. 

כותב הרמ"א על דברי השולחן ערוך שנשים פטורות ממצוות תלמוד תורה (יורה דעה, סימן רמו, ו): "ומכל מקום חייבת האשה ללמוד דינים השייכים לאשה. (אגור בשם סמ"ג)". האגור שעליו נשען הרמ"א כותב על סמך המהרי"ל שבנוסף לדינים השייכים לה אישה חייבת בקריאת הקורבנות כמו שחייבות בתפילה (ספר האגור תפילה ב'):

כתב מהר"י מולן הא דנשים מברכות ברכת התורה אף על גב שאינן חייבות, ולא עוד אלא שאמרו רבותינו ז"ל 'כל המלמד בתו תורה כאילו מלמדה תפלות' – זהו בתורה שבעל פה, אבל לא תורה שבכתב, וכן כתב הרמב"ם. ואף על פי שלשון הברכה "לעסוק בדברי תורה" משמע תורה שבע"פ, מכל מקום אין לשנות מטבע הברכות, ועוד כי הן מברכות על קריאת הקרבנות, ותפלה כנגד קרבנות תקנום, והם חייבות בתפלה, ואם כן חייבות גם כן בקריאת העולה והקרבנות, וכל שכן לדברי הסמ"ג שכתב שהנשים חייבות ללמוד הדינין השייכין להן. עכ"ל.

ראינו אם כן שלפי המהרי"ל נשים מברכות מתוך חיובן בקריאת הקרבנות, ולפי הסמ"ג מכיוון שחייבות בלימוד הדינים השייכים להן. האגור והרמ"א בעקבותיו פסקו על פי שתי הדעות הללו ביחד. 

החיד"א (ברכי יוסף או"ח סימן מז) מצמצם את רמת החיוב של הנשים. לדבריו טוב שנשים ילמדו את הדינים השייכים להן, אך אם הם כבר בקיאות בהן (ממסורת) אין להן חיוב ללמוד אותם:

והיה אפשר לומר דמה שכתב 'חייבות ללמוד דיני נשים', לאו דוקא חייבות, אלא הכי קאמר דטוב וישר להן ללמוד מידי דשייך להו, אבל אינו חיוב גמור…אבל היותר נכון דחיובם אינו מצד מצוות תלמוד תורה דודאי פטורות הן, אמנם חייבות מיהא למען דעת הדינים שלהן, ואי בקיאי בהן – תו ליכא עלייהו שום סרך חיוב ללמוד, וק"ל.

גם כאשר אישה לומדת תורה שבעל פה או דינים שאינם "שייכים" לה, יש סברא לומר שעדיין יש לברך את ברכות התורה לפני הלימוד מכיוון שלפי הפסיקה האשכנזית, כאשר אישה מקיימת מצווה שהיא אינה חייבת בה היא מברכת על קיומה. 

כך לומדים בפסיקת הגר"א, אשר דחה את טעמו של האגור לחייב נשים בברכות התורה, בטענה שנשים פטורות מלימוד תורה. הסיבה שנשים מברכות ברכות התורה היא משום שנשים מברכות גם על מצוות מהן הן פטורות (ביאור הגר"א שו"ע או"ח מז, יד):

עיין מגן אברהם בשם אגור, ודבריהם דחויין מכמה פנים, וקרא צווח "ולמדתם את בניכם ולא בנותיכם". היאך תאמר "וצונו" ו"נתן לנו"? אלא העיקר על פי מה שכתב תוספות ושאר פוסקים, דנשים מברכות על כל מצוות עשה שהזמן גרמן.

דעה שניה: ברכות התורה הן ברכות השבח 

לפי הדעה השניה ברכות התורה הן ברכת השבח וכך כותב הרמב"ן (השגות הרמב"ן לספר המצוות לרמב"ם שכחת העשין מצווה טו):

שנצטוינו להודות לשמו ית' בכל עת שנקרא בתורה על הטובה הגדולה שעשה לנו בתתו תורתו אלינו והודיענו המעשים הרצויים לפניו שבהם ננחל חיי העולם הבא. וכאשר נצטוינו בברכה אחר כל האכילה, כן נצטוינו בזו… מכלל זה מתבאר שהברכה הזו מן התורה.

ובספר החינוך (מצוה תל):

וכל שאר הברכות כולן הן מדרבנן, חוץ מאחת שהיא מן התורה, וכן הוא מפורש בגמרא בברכות [כ"א ע"א] והיא ברכת התורה לפניה… על כן יחייבנו האל להודות לפניו קודם קריאת התורה.

הציץ אליעזר מסביר את הסברה של שייכות הנשים בתורה ובכלל זה גם בברכות, גם ללא חיוב לימודה (שו"ת ציץ אליעזר חלק טו סימן כד):

אולם עולה בדעתי לומר דאולי המכוון בזה אל הביאור וההסבר שמביא בחידושי הגרי"ז הלוי ז"ל בפרק י"א מהלכות ברכות הלכה ט"ז בשם אביו הגאון הגר"ח ז"ל, שהסביר דלכן נשים מברכות ברכת התורה, מפני דברכות התורה אין הברכה על קיום המצוה של תלמוד תורה רק דהוא דין בפפני עצמו דהתורה בעי ברכה, ונשים פטורות רק מהמצוה של תלמוד תורה אבל אינן מופקעות מעצם החפצא של תלמוד תורה יעו"ש, ואם כן איפוא יש לומר שזהו באמת המכוון של הרש"ל ושל הסברת החיד"א את דבריו, והוא זה, דמכיון דהנשים שייכות בדברי תורה כשלומדות מצוות הצריכות להן, אם כן תו יש להן לברך על עצם החפצא של תלמוד תורה כי דין בפני עצמו הוא דתורה בעי ברכה, …שפיר צריכות כבר לברך על לימודם 

מדייק הציץ אליעזר שהברכה היא אינה על קיום מצוות תלמוד תורה אשר ממנה הן פטורות, אלא יש לברך על לימודה כיוון שהתורה בפני עצמה צריכה ברכה – כפי שלמדנו את המקור לברכה בחז"ל מ"כי שם ה' אקרא".

גם המשנה הלכות (חלק ו סימן יג) מקבל דעה זו. הוא מחזק את נוסח האשכנזים "לעסוק בדברי תורה" (לעומת "על דברי תורה" לפי הספרדים) כיוון שהוא ספציפי על קריאה בתורה, ולא על קיום מצוות תלמוד תורה. אך לאחר מכן הוא מרחיב את הברכה לכלול גם קיום התורה באופן הרחב, שכל עיסוקו של האדם יהיה על פי התורה:

עדיף טפי לברך לעסוק בדברי תורה שהוא ברכה מיוחדת לקריאת התורה שהוא בא לעסוק בה עכשיו מלברך על דברי תורה שכולל גם עשיית המצות שאינו בו עכשיו לעשותם ולכשיעשם יברך על כל מצוה ברכה המיוחדת לה…

איברא דלולי דמסתפינא מרבותי היה לפענ"ד ד"לעסוק" נמי משמע גם עשיית המצות … אמנם אמרתי דלעסוק בד"ת כולל שכל עסקו יהיה בדברי תורה וכל משאו ומתנו ועסקיו בכל מה שיהיה עוסק יהיה ע"פ התורה… ועל דרך 'אם בחקותי תלכו' – שתהיו עמלים בתורה – 'ונתתי גשמיכם בעתם', ולפי זה לעסוק נמי כולל שאר מצות ושפיר נשים מברכות לעסוק בדברי תורה. 

ביחס לשאלתך אם לנשים מותר ללמוד תורה קודם ברכות התורה, יוצא משתי הגישות שראינו שיש לברך את הברכות קודם הלימוד. אם הברכות הם משום קיום מצוות לימוד תורה אזי יש לברך ואז לקיים את המצווה. גם אם הברכות הם משום שבח, נשים לב ללשון הפוסקים שהבאנו שאת הברכה יש לומר קודם העיסוק בתורה עצמה (כפי שמודגש במקורות בקו). זה מתיישב יפה עם דברי הגמרא שראינו בפתיחה, שמשה קרא לעם ישראל שיש לקשר בין הקריאה בתורה לבין דברי השבח. 

בברכת התורה,

רחל

שאלה

אני בת 21 ולפני כשנה יצאתי עם בחור, היה לנו קשה לשמור נגיעה ועם הזמן התדרדרנו גם ללשכב אחד עם השני, אני לא כל כך רציתי בזה אבל יצא שהשתכנעתי, נפרדתי ממנו ועכשיו אני בחרטות עמוקות עם עצמי על מה שעשיתי, אני מרגישה מלוכלכת ושהכתמתי את עצמי לעד, כבר הספקתי לעשות תשובה ועברתי את כל השלבים שלה אבל עדיין מרגיש לי שהמעשה לא נסלח לי וזה מלווה אותי כל הזמן, מעבר לזה אני מפחדת שזה הרס לי את העתיד במציאת חתן ראוי, אני בחרדות על מה אני אעשה כשאני אהיה בסיטואציה שאני יוצאת עם מישהו והוא מגלה על זה. יש לי מחשבות על להסתיר את זה לעד אבל מרגיש לי שזה משהו לא אפשרי מכיוון שזה דבר רציני. אני ממש חסרת אונים ואני לא מצליחה להרגיע את עצמי בקשר לזה.
רציתי לדעת האם יש סיכוי שה׳ יסלח לי על החטא הזה ושזה לא יהרוס לי את העתיד?
תודה רבה.

תשובה:

שלום לך ותודה לך על שאלתך הכנה והכואבת. חשוב לי לענות לך מיד על השאלה שכה מטריד אותך – בטח יש סיכוי שה' יסלח לך ושזה לא יהרוס לך את העתיד – ואם את כבר נמצאת בתהליך של תשובה אז הסיכוי לכך גדול מאוד!

עברת דברים קשים בכמה רמות – להיות בקשר רציני שמסתיים זה קשה, ועוד יותר קשה כשמוסיפים את כל הרובד של הקשר הפיזי וההסתייגויות שלך מהמקום בו הגבולות נקבעו. מה שיכול להיות חוסר שקט לגבי הגבולות כשעדיין נמצאים בקשר, יכול להפוך לאשמה הרבה יותר רצינית כאשר הקשר מתפרק; כמו שאת חשה עכשיו. מאוד חשוב לא לשקוע בעצבות וברגשות אשמה. אלו לא רגשות שיבנו אותך לעתיד, וגם לא רגשות שיובילו למקום בונה בקשר שלך עם הקב"ה. 

לכל סיטואציה כזה יש שלבי אבל שונים, ואני לא יודעת כמה זמן עבר מאז שנפרדתם, אבל חשוב גם לשים גבול לאבלות הקשה ולא להיסחף לשליליות ולדימוי עצמי שלילי. נכון שעברת על עברה חמורה, ועם זאת הקב"ה נותן לכולנו הזדמנות לעשות תשובה. המשנה (בבא מציעא פרק ד' משנה י') אוסרת על האדם להזכיר לבעל תשובה את מעשיו הקודמים. עד כדי כך האמינו חז"ל בכוחה של התשובה עד כי אסרו להזכיר לבעל תשובה את העבר שלו!

אבל מה זה לעשות תשובה? תשובה הוא לא רק משהו טכני שעוברים ומסמנים "V." תשובה היא תהליך עמוק ופנימי של למידה מהחטא וצמיחה בעקבותיו. בגמרא (יומא פו ע"ב), ריש לקיש –שהתחיל את דרכו כראש חברת ליסטים, ואז חזר בתשובה ונהיה תלמיד חכם – אומר "גדולה תשובה שזדונות נעשות לו כזכיות." אבל איך זה יכול להיות שחטא שאדם עשה במזיד יכול להפוך למצווה אחרי שהוא עושה תשובה? ר' צדוק הכהן מלובלין מסביר את הדברים באופן מאוד עמוק, ונותן הבנה מחודשת מהי תשובה.

לפי ר' צדוק, החטא הוא חלק מהטבע – כמו שיש אור וחושך בטבע, כך יש גם אור וחושך בחיי האדם. בתוך החטא טמון גם הזדמנות לצמיחה והתפתחות אישית שלא היו יכולים לקרות אילולי החטא הכואב. התפקיד של כל אדם זה לנסות להפיק לקח אישי מהחטאים שהוא נתקל בהם, ובכך לתקן את שורש הנשמה שלו. תהליך התשובה עבור ר' צדוק הוא תהליך של חשבון נפש ובירור עמוק, דברים המובילים לגדילה רוחנית. וכשאדם באמת עובר תהליך כזה, ניתן להגיד עליו שהחטאים שלו הופכים להיות נחשבים כמצוות – כי בלי החטאים האלו, האדם לא היה מגיע לתובנות שהגיע אליהן בתהליך התשובה. במובן עמוק, כל העבודת ה' הנוכחית שלו, כל ההתחזקות, מתרחשות על רקע של החטא, והחטא הוא זה שמניע את הצמיחה. אלו הם רעיונות עמוקים שאני כותבת לך בקצרה ממש, אבל אני מקווה שזה פותח לך פרספקטיבה חדשה, ויכולת גם לראות את עצמך באופן חיובי יותר, וגם את העבר שלך. 

אגיד רק מילה לגבי העתיד: בטח שזה לא יהרוס לך את העתיד. אם תהיי בתהליך של תשובה, תוכלי לגדול ממה שעברת, ולהיכנס למקום טוב יותר שיבוא לידי ביטוי בכל קשר עתידי שיהיה לך. השאלה של האם ואיך לדבר על העבר שלך בקשר עתידי היא שאלה שחבל לחשוב עליה כעת. כשתמצאי קשר רציני חדש, ויהיו עוד נתונים, זה יהיה הזמן הנכון לדון בשאלות אלו באופן מעשי, ובאופן שיקדם אותך. 

בברכה שתזכי ללמוד מהדברים שעברת, ולקום ולצעוד קדימה באופן חזק יותר, ועם קשר יותר חזק עם הקב"ה, ושתזכי גם למצוא אהבה עם מישהו שיכול לכבד אותך ואת הרצונות והגבולות שלך, ולהבין, להכיל, ולאהוב אותך כפי שאת.

*את מוזמנת לקרוא תשובה שכתבתי בנושא משיק – "חזרה בתשובה וזוגיות" 

 ג'ני רוזנפלד  

הרחבות:

ר' צדוק הכהן מלובלין – צדקת הצדיק 

אות יא) ילפינן מברייתו של עולם דבכל דבר הלילה קודם ליום כדאיתא ריש ברכות (ב' א). כי בכל דבר ההעדר קודם להויה וכי אשב בחושך אדע כי אחר כך ה' אור לי (מיכה ז' ח'). כי כל חיי האדם כך מורכבים מהזמן חושך ואור יום ולילה כך חוזר חלילה רק שהחושך קודם דקליפה קודמת לפרי.

אות יג) הזמן מורכב מיום ולילה וכן חיי האדם אור וחושך עולה ויורד כידוע מאמר הבעל שם על פסוק (משלי כ"ד ט"ז) שבע יפול צדיק וקם.

אות מט( כל אחד ידע שבמה שיצרו תוקפו ביותר הוא כלי מוכן לאותם דברים ביותר להיות נקיים וזכים אצלו. ובדברים שהירבה לפשוע בהם ידע שהוא כלי מוכן להיות דייקא באותו דבר נקי ובר לבב ולכן אמרו (ויקרא רבה כ"א ה') שבאבר שבו חטא בו יעשה מצוות ואין זה רק תיקון לעבירה הקודמת מדה כנגד מדה, אבל הוא גם תיקון נפשו בפרט כי כל אחד נברא לתיקון איזה דבר פרטי אשר בו נתיחדה נפשו בפרט ואין לה חבר [כמו שלא נמצא פרצופים שוים ופרצוף פנים רומז על צלם אלהים דנפש] כנודע מאמר הקדמונים על מאמר חז"ל (שבת קי"ח ב) אבוך במאי זהיר טפי: ועל כזה אמרו (גיטין מ"ג א) אין אדם עומד על דברי תורה אלא אם כן נכשל, שעל ידי המכשלה הוא מבין שלכך נוצר לתקן אותו דבר. הלא תראה אחז חתם התורה כמו שאמרו בחלק (סנהדרין ק"ג ב) ובמדרש (בראשית רבה מ"ב ג') שמנע תינוקות של בית רבן אמר אם אין גדיים וכו' לפי שהוא היה כלי מוכן להוליד חזקיה שהיה מרביץ תורה ביותר כדאיתא סוף פרק קמא דבבא קמא (י"ז א) ופרק ב' דסנהדרין (כ' א) ועד שלא נמצא עם הארץ בימיו כדאיתא בחלק (שם צ"ד ב) עיין שם ממש ההיפוך:

אות קנד) כשם שצריך אדם להאמין בהשם יתברך כך צריך אחר כך להאמין בעצמו. רצה לומר שיש להשם יתברך עסק עמו ושאיננו פועל בטל שבין לילה וגו' (יונה ד' י') וכחיתו שדה שלאחר מיתתם נאבדו ואינם.