האם אוכל לברך על הלחם עבור הילדים כשאני עצמי לא אוכלת?

בעלי דתל"ש ויש לנו 3 ילדים הגדולה בת 9.
אני עושה קידוש ומברכת על הלחם.
ממניעים בריאותיים אני לא אוכלת גלוטן. עוד לא מצאתי משהו שאני יכולה ליטול עליו ידים ולברך.
ואני לא יודעת איך כדאי לנהוג בארוחה משפחתית ליטול ידים ולברך? ומה עם ברכת המזון?
כאשר אני זאת שמברכת בקול על מנת שהילדים ילמדו. אשמח לתשובה בהקדם
תודה

 

תשובה

שלום, 

השאלה שלך הינה במקומה, כיוון שיש להיזהר מאד שלא לברך ברכה שאינה לצורך כדי שלא לשאת את שם השם לשווא: כל המברך ברכה שאינה צריכה עובר משום "לא תשא [את שם יקוק אלוקיך לשווא]" (מסכת ברכות דף לג, עמ' א) [1]

"ברכה לבטלה" היא ברכה שלא במקומה ושנאמרה ללא שום תכלית. לעומת זאת "ברכה שאינה צריכה" הינה ברכה שלא היתה נצרכת כיוון שהיה אפשר לצאת ביחד עם ברכה אחרת (למשל שבירך על מאכל לפני הסעודה שממילא התכוון לאכול בתוך הסעודה עם לחם, כך שלא היה צורך לברך את ברכתה לפני ברכת המוציא). שתי אלו אסורות אך ברכה שאינה צריכה פחות חמורה. 

נברר באיזה מקרים אין חשש לברכה לבטלה ואדם יכול לברך עבור האחר על אף שהוא עצמו לא מתחייב במצווה או לא נהנה. 

בברכת המצוות יש דין "ערבות" אשר קובע שכאשר שני אנשים חייבים במצווה, אחד יכול להוציא את השני בברכה גם במקרה שהוא עצמו כבר קיים את המצווה ואינו חייב בה כעת. וכך לומדים במסכת ראש השנה (כט עמ' א): "תני אהבה בריה דרבי זירא: כל הברכות כולן, אף על פי שיצא – מוציא, חוץ מברכת הלחם וברכת היין, שאם לא יצא – מוציא, ואם יצא – אינו מוציא. "

מפרש רש"י: "שהרי כל ישראל ערבין זה בזה למצות."

ברכת המזון היא מברכות השבח ולא ברכה על קיום מצווה ולכן יש לדון בה בנפרד. יש דיון בפוסקים האם אדם יכול לברך אותה עבור אחר כאשר הוא עצמו לא אכל לחם. מדבריו של השולחן ערוך (או"ח קצז, ד) משמע שצריך לאכול כזית והמגן אברהם והמשנה ברורה נוטים גם הם להחמיר בעניין על סמך פוסקים ראשונים הפוסקים שאדם יברך ברכת המזון לאחר רק אם הוא עצמו אכל. 

בברכות הנהנין, שלא כברכת המצוות, אדם לא יכול להוציא את חברו ידי חובתו אם הוא לא נהנה בעצמו אך במקרה של ילדים קטנים, מותר לאדם לברך עבור ילד ברכת הנהנין גם אם הוא בעצמו לא נהנה כדי לחנכו למצוות. מסכת ראש השנה שם עמ' ב: 

תנו רבנן: לא יפרוס אדם פרוסה לאורחין אלא אם כן אוכל עמהם. אבל פורס הוא לבניו ולבני ביתו, כדי לחנכן במצות. ובהלל ובמגילה, אף על פי שיצא – מוציא. וכן נפסק בשולחן ערוך (שם קסז, יט-כ). 

פוסק המשנה ברורה על סמך הבית יוסף והט"ז, שמותר לברך עבור כל ילד קטן, אפילו אינו בנו ואין חינוכו מוטל עליו. סעיף קטן צג:  ואפילו קטנים דעלמא שאין חנוכם מוטל עליו מדינא ג"כ מותר לברך עמהם כשרוצים ליהנות ואין יודעים לברך בעצמן וכל שכן כשהם מבני ביתו ולגדולים אפילו לבני ביתו נמי לא.

מבלי להיכנס לשאלה האם נשים מחוייבות בחינוך ילדיהן או שמא רק האב מחוייב בכך, משמע בנושא הברכות שכל אדם יכול לברך לצורך חינוך קטן ללא קשר לחובת החינוך המוטלת עליו. לעניות דעתי פסק זה ביחס לברכות הנהנין עבור הקטן ניתן לומר גם ביחס לברכת המזון עבור הקטן. 

במקרה שלך, יש כמה צדדים. 

ילדה בגיל 9 לרוב כבר יודעת לברך בעצמה, ולכן יש מקום לומר שאינה זקוקה לברכה שלך כדי להתחנך לברכות, ואם כן, יש חשש לברכה לבטלה אם תברכי לה ללא שיש בכך צורך. יתכן שיש מקום לחלק בין הברכות – ברכת "המוציא" היא ברכה קצרה ולכן ילדה בגיל 9 כבר יודעת לברך אותה בעצמה ולכן לא נכון יהיה שתברכי אותה עבורה. לעומת זאת, "ברכת המזון" היא יותר ארוכה וקשה ואולי בברכה זו היא עדיין צריכה את עזרתך ועל כן יהיה מותר לך לברך איתה מדין חינוך למרות שלא אכלת לחם בעצמך. זה יהיה תלוי בילדה עצמה ובברכות שהיא יודעת ולא יודעת לברך באופן עצמאי.

עניין נוסף בחינוך הילדה הוא שמעבר לחינוך לברכות המסויימות של סעודת שבת, יש לחנך אותה להלכות ברכות. נראה שבגילה היא כבר יכולה להבין וצריכה ללמוד שלפי ההלכה אדם לא מוציא את חברו בברכות הנהנין או ברכת המזון בלי שהוא עצמו אכל. אם תמשיכי לברך עבורה היא לא תלמד הלכה זו. 

אך מצד שני יש גם ילדים נוספים קטנים יותר שחינוכם לא יכול להתקיים על ידי ילדה, שכן חינוך מתקיים באמצעות מי שנחשב גדול ומחויב במצוות. לכן גם אם הלכתית הילדה בת ה-9 יכולה לברך ולהוציא את הקטנים ממנה, יש מקום לומר שאת עדיין זאת שצריכה לעזור לקטנים ללמוד לברך בתור המבוגרת המחנכת. 

לכן, אני מציעה במקרה שלך שתלמדי את הילדה הגדולה לברך עבור עצמה את הברכות שלפני הסעודה שהיא מסוגלת לברך לבד. לאחר שהילדה תברך עבור עצמה, את תחזרי על הברכות עבור הילדים הקטנים יותר לצורך חינוכם. ברכת המזון תוכלי לברך עבור הקטנים ואם הילדה הגדולה עדיין צריכה עזרה בברכה היא תצטרף אליך (בכל מקרה אתן יכולות לברך יחד, היא עבור עצמה ואת עבור הקטנים). כדאי להסביר לה מדוע את נוהגת כך. 

*התשובה נכתבה בהבנה מתוך השאלה שהאבא לא שותף לברכות או לחינוך לברכות. אם האבא רוצה לצאת ידי חובה או שותף לברכות ולחינוך יש לחזור ולפנות ואתייחס לכך בנפרד. 

בברכה,

רחל

[1]  ישנה מחלוקת ראשונים אם המברך ברכה שאינה צריכה עובר ב"לא תשא" מדאורייתא או שחכמי הסמיכו איסור דרבנן על "לא תשא" ואין בכך איסור דאורייתא (כי הרי לא נתכוון לשאת את שם ה' לשווא כמו האומר את שם ה' סתם).  

יש לי שאלה

הפנייה ל"משיבת נפש" יכולה להיות אנונימית, עם זאת כל פרט שתבחרו לשתף יעזור לנו בדיוק התשובה והתאמתה אליך אישית. השאלות והתשובות יפורסמו באתר ללא פרטים מזהים ובמידת הצורך ישונו פרטים בגוף השאלה כדי להגן על צנעת הפרט.

בשל השאלות הרבות המופנות אל הרבניות אנו ממליצים להתאזר בסבלנות בהמתנה לתשובה. אם יש צורך במענה דחוף אנא ציינו זאת בפנייתכן. זמן המענה הרגיל הוא כשבועיים.
לתשומת לבכם, השאלות מגיעות למנהלות האתר, ומועברות למשיבות השונות בהתאם לתחומי העניין והפניות. אם ברצונכם להפנות שאלה לרבנית מסוימת אנא ציינו זאת בגוף השאלה.
עצם שליחת השאלה מהווה הסכמה לתנאים אלו.

תשובות הרבניות לשאלותיכם יתקבלו באמצעות הדואר האלקטרוני, אנא הקפידו לציין כתובת דואר אלקטרוני תקינה.