שימוש במגן תחתון בשבת

אני יודעת שמותר לשים תחבושת הגיינית בשבת בעת מחזור, כשאחת הסיבות לכך היא שזה צורך גדול. השאלה מה לגבי כשאין מחזור, האם מותר להחליף מגן תחתון כיוון שהצורך בו פחות ואפשר להסתדר בלעדיו?

 

תשובה

שלום לך.

הקריטריון שציינת – "צורך גדול" – הוא מושג הלכתי שמתיר פעולות שאיסורן מדרבנן. אכן, חכמים לא גזרו את גזרותיהם על מצבי צורך גדול. אך מהו האיסור במקרה של הדבקת מגן תחתון?

ישנן שתי בעיות הלכתיות אפשריות בהדבקת מגן תחתון בשבת: קריעת העטיפה שלו, וההדבקה על התחתונים. 

הדבקה דומה לתפירה כי היא מצמידה דבר לדבר, ולכן נחשבת לתולדת מלאכת תופר. אולם, בהדבקה כמו במלאכת תופר יש שאלה של מידת הקביעות של החפץ המוצמד: הדבקה שאמורה להתקיים באופן קבוע אסורה, הדבקה שאמורה להיות זמנית וארעית מותרת (ראי הרחבה). במגן תחתון ההדבקה היא זמנית, הוא לא מיועד להדבקה לזמן ארוך וכוונת האישה היא לא להדביקו לזמן ארוך, ולכן אין בעיה הלכתית בהדבקה זו.

מבחינת קריעת העטיפה – באופן כללי, פתיחת אריזות מסוגים מסויימים בשבת אסורה כי היא יוצרת כלי (ראי הרחבה). עטיפה של תחבושת הגיינית ומגן תחתון היא עטיפה שאינה משמשת ככלי כלל לאחר פתיחתה, היא נועדה לפתיחה ולכן ספק אם פתיחתה נחשבת כקריעה בכלל, וסגירתה לכתחילה רופפת. לכן, לדעת רוב הפוסקים אין כלל בעיה לפתוח את העטיפה בשבת. גם הסרת פס הנייר המגן על הדבק עלולה להחשב כקריעה, אולם הפוסקים מקלים בכך מאותן סיבות.

לכן – לפי הדעות העיקריות אין בעיה בפתיחת העטיפה. יש שנהגו להחמיר ולפתוח לפני שבת את העטיפה וכן להסיר את פס הכיסוי של הדבק, או להסירו ומיד להחזירו למקומו – כך ההדבקה שלו כעת מיועדת לטווח קצר ולא תהיה בעיה להסירו בשבת.

בעיה הלכתית נוספת שקיימת נוצרת בעת הסרת המגן לאחר השימוש. אם את מדביקה אותו במדבקה של עצמו על מנת להשליכו סגור, זוהי הדבקה קבועה (כי אין לך כוונה לפתוח אותה אי פעם) וזו פעולה אסורה לפי חלק מהדעות. לכן, בשבת עדיף להשליך את המגן-תחתון בלי להדביקו.

שיקול נוסף שיש לשקול ולזכור הוא שבשבת יש מצוות עשה של עונג שבת, וחלק מעונג שבת היא התחושה הנינוחה, הנקייה והחגיגית שלנו. מצב בו אישה מרגישה טוב יותר להיות עם מגן-תחתון ודווקא בשבת לא יהיה לה – פוגע בעונג שבת שלה. אמנם, אין בכך כדי להקל באיסור ממשי ומוסכם – אבל כאן רבו המתירים ולכן לצורך עונג השבת ניתן להסתמך עליהם ללא חשש.

שתהיה שבת שלום

שלומית

 

הרחבה ומקורות:

 

א. הדבקה והפרדת דבר דבוק

 

בשולחן ערוך אורח חיים סימן ש"מ סעיף י"ד נאמר:

"המדבק ניירות או עורות בקולן [דבק] של סופרים וכיוצא בו הרי זה תולדת תופר וחייב [כלומר: זהו איסור תורה], וכן המפרק ניירות דבוקים או עורות דבוקים ולא נתכוין לקלקל בלבד הרי זה תולדת קורע וחייב [כלומר, גם זה איסור תורה]".

שם מסביר באור הלכה:

"כי תופר ענינו הוא דלוקח שני דברים אחדים ומחבר אותם לאחד, וכן הוא ע"י דיבוק". 

לכן הדבקה נחשבת כתפירה לעניין שבת, והפרדת דברים דבוקים נחשבת כקריעה.

יש מחלוקת ראשונים  האם בתפירה, כמו בקשירה ובמלאכות שבת נוספות, ישנו קריטריון של "קיום" – רק אם הפעולה יוצרת חיבור בר קיימא, יציב, שיכול ואמור להישאר לטווח ארוך, היא נחשבת כפעולה. למשל כתב המגן אברהם (או"ח סימן ש"מ) 

"נראה לי דאם נדבקו הדפין להדדי ע"י שעוה או בשעת הקשירה מותר לפתחן … דלא נעשה לקיום"

וכן כתב המשנה ברורה שם:

"ודוקא בזה שדיבוק זה נעשה לקיום, אבל היכא שנדבקו הדפין להדדי ע"י שעוה או בשעת הקשירה מותר לפתחן … כיון דלא נעשה לקיום ".

כיום, לעניינים שאינם תפירה ממש אלא תולדותיה ומלאכות הדומות לה, נוהגים לפסוק כמו בקשירה – שחיבור שאינו מיועד להתקיים לטווח ארוך אין נחשב מלאכה אסורה (ראי למשל בפניני הלכה שבת, פרק י"ג סעיף י"ב, הערה 9). ישנה קשת של דעות מה נחשב טווח קצר ומה נחשב טווח ארוך, אולם לכל הדעות הצמדה שזמן קיומה מסתיים באותו היום לא נחשבת לבת-קיימא. לכן, נפסק שאין בעיה להדביק בשבת מדבקות שנועדו להדבקה קצרת מועד. למשל כתב בשמירת שבת כהלכתה פרק ט"ז הערה נ"ה:

"ומותר להדביק האיספלנית לשימוש בחיתול, דאינה של קיימא אלא עומדת להיות מוסרת." 

וכן נפסק בפניני הלכה:
גם בטיטולים שנצמדים על ידי דבק אפשר להשתמש, שהואיל וההדבקות הללו נעשו כדי שיתקיימו זמן קצר, לדעת הרבה פוסקים, כשם שאין איסור תופר בתפירה שנועדה לזמן קצר, כך אין איסור בהדבקת הטיטולים. ויתכן שגם האוסרים תפירה והדבקה לזמן קצר, יקלו בטיטולים, מפני שסרטי ההדבקה שבטיטול נועדו לשימוש חוזר, כדי שאם יצטרכו לסדר שוב את הטיטול יוכלו להדביקם שוב, ולכן אין להחשיב את הדבקתם כתפירה ואת פתיחתם כקריעה, אלא הרי הם כחיבור של כפתורים או סקוטש (פניני הלכה שבת י"ג י"ב).

 

אותו הדין חל גם על הדבקת המגן תחתון.

 

ב. פתיחת העטיפה

נכתב בשולחן ערוך סימן שי"ז סעיף ג:
"מתירין בית הצואר מקשר שקשרו כובס, שאינו קשר של קיימא, אבל אין פותחין אותו מחדש דמתקן מנא הוא".

מדובר כאן על בגד שהכובס סגר בתפירה ארעית לצורך נוחות הכביסה, וכעת פתיחתו מחדש לגמרי נחשבת "מתקן מנא" – כלומר יוצר כלי, הגדרה הלכתית האומרת שסיום הכנת חפץ בשבת אסורה (מלאכה זו מכונה גם "מכה בפטיש").

בשל איסור זה של יצירת כלי, נאסרה פתיחת אריזות וקופסאות שרגילים להשתמש בהם שימוש חוזר (כגון צנצנות) אלא אם כן פותחים אותם באופן שמקלקל אותם (שמירת שבת כהלכתה פרק ט' סעיף ב'). כאשר מדובר בעטיפות מאכל פסקו רבים להקל, כי העטיפה טפלה לאוכל שבתוכה ואינה נחשבת יותר מקליפת פרי. כך כתב בפניני הלכה (שבת פרק ט"ו סעיף י"ב, הערה 7):
"הואיל ומדובר באריזה חד פעמית היא בטלה לאוכל שבתוכה ודינה כקליפת פרי שמותר להסירה בלא הגבלה בדרך החיתוך. ואף באריזה גדולה, שעוד יעברו ימים עד שיגמרו להשתמש במה שבתוכה, כמו למשל בשקית חלב, קרטון חלב או שקית סוכר – אין איסור. שגם בחבית יין וחותלות שהתירו חכמים לפתוח, לא רוקנו מיד את כל מה שבתוכם (וכן משמע ממשנה כלים טז, ה, לפירוש הר”ש). ורק כאשר ינסו לעשות נקב יפה באריזה לצורך שימוש רב פעמי, מתוך כוונה שלאחר שיסיימו את כל תכולת האריזה יכניסו לשם דברים נוספים, יש איסור. ובאריזות חלב וסוכר וכדומה, לא עולה על הדעת שישתמשו בהן שימוש חדש, ולכן אין בפתיחתן שום איסור בונה או קורע".

אולם, כאשר אין מדובר באריזה שיש לה שימוש חוזר אלא בעטיפה חד פעמית – נוהגים להתיר גם לגבי דברים שאינם מאכלים. ואם העטיפה נהרסת בפתיחה ולא הופכת למשהו שימושי בכלל, אז ההיתר מוסכם על הכל (שמירת שבת כהלכתה פרק ט' סעיפים ג'-ד', וכן שם פרק ל"ה סעיף כ', וכן בפניני הלכה פרק ט"ו הלכה י"ב).

לכן, אין בעיה עם פתיחת עטיפת המגן-תחתון בשבת.

 

לגבי הנייר המכסה על פס הדבק עד להדבקת המגן-תחתון במקומו, היו שנהגו להחמיר בכך, כי הנייר הודבק על מנת להישאר דבוק לטווח ארוך עד שישתמשו במגן, ולכן הסרתו בשבת היא כקריעה (שמירת שבת כהלכתה, פרק ל"ה, הערה ס"ו). לפי דעות אלה, יש להפריד את הנייר הנ"ל לפני כניסת השבת. ניתן גם להסירו ואז להחזירו למקומו, כי כעת הוא מודבק רק באופן זמני אז אין הסרתו נחשבת כקריעה של משהו ממשי. 

אולם, לדעת רוב הפוסקים אין בעיה בהסרת נייר זה. לכתחילה הודבק זה לזמן מוגבל עד שירצו להשתמש במגן ויסירו את הנייר, וממילא הוא נחשב כתפירה שאינה של קיימא שאין איסור לפותחה. בנוסף, מטרת נייר זה היא רק לשמור על הדבק ואין כאן מטרה של הדבקתו ממש. דעת הגרש"ז אויערבך (הובאה ב"שמירת שבת כהלכתה פרק לה הערה סג) שבהדבקה והסרה של מה שמיועד להדבקה זמנית אין בעיה. זוהי גם דעת הרב עובדיה יוסף (ילקוט יוסף, דיני חולה שאין בו סכנה פ"ב): "מותר להסיר בשבת את הנייר הדבוק בצדדי האגד מדבק" (וכן בשו"ת יחווה דעת ח"ו סי' כד). כך כתב גם הרב מלמד בפניני הלכה שבת, פרק י"ג סעיף י"ב הערב 9: "אין על חיבור זה שם הדבקה שהרי אין הכוונה לחברם יחד אלא רק לשמור על הדבק שלא יתייבש".

 

יש לי שאלה

הפנייה ל"משיבת נפש" יכולה להיות אנונימית, עם זאת כל פרט שתבחרו לשתף יעזור לנו בדיוק התשובה והתאמתה אליך אישית. השאלות והתשובות יפורסמו באתר ללא פרטים מזהים ובמידת הצורך ישונו פרטים בגוף השאלה כדי להגן על צנעת הפרט.

בשל השאלות הרבות המופנות אל הרבניות אנו ממליצים להתאזר בסבלנות בהמתנה לתשובה. אם יש צורך במענה דחוף אנא ציינו זאת בפנייתכן. זמן המענה הרגיל הוא כשבועיים.
לתשומת לבכם, השאלות מגיעות למנהלות האתר, ומועברות למשיבות השונות בהתאם לתחומי העניין והפניות. אם ברצונכם להפנות שאלה לרבנית מסוימת אנא ציינו זאת בגוף השאלה.
עצם שליחת השאלה מהווה הסכמה לתנאים אלו.

תשובות הרבניות לשאלותיכם יתקבלו באמצעות הדואר האלקטרוני, אנא הקפידו לציין כתובת דואר אלקטרוני תקינה.