מתחרטת על שלא שמרנו נגיעה, איך לתקן?
שאלה
אני בת 21 ולפני כשנה יצאתי עם בחור, היה לנו קשה לשמור נגיעה ועם הזמן התדרדרנו גם ללשכב אחד עם השני, אני לא כל כך רציתי בזה אבל יצא שהשתכנעתי, נפרדתי ממנו ועכשיו אני בחרטות עמוקות עם עצמי על מה שעשיתי, אני מרגישה מלוכלכת ושהכתמתי את עצמי לעד, כבר הספקתי לעשות תשובה ועברתי את כל השלבים שלה אבל עדיין מרגיש לי שהמעשה לא נסלח לי וזה מלווה אותי כל הזמן, מעבר לזה אני מפחדת שזה הרס לי את העתיד במציאת חתן ראוי, אני בחרדות על מה אני אעשה כשאני אהיה בסיטואציה שאני יוצאת עם מישהו והוא מגלה על זה. יש לי מחשבות על להסתיר את זה לעד אבל מרגיש לי שזה משהו לא אפשרי מכיוון שזה דבר רציני. אני ממש חסרת אונים ואני לא מצליחה להרגיע את עצמי בקשר לזה.
רציתי לדעת האם יש סיכוי שה׳ יסלח לי על החטא הזה ושזה לא יהרוס לי את העתיד?
תודה רבה.
תשובה:
שלום לך ותודה לך על שאלתך הכנה והכואבת. חשוב לי לענות לך מיד על השאלה שכה מטריד אותך – בטח יש סיכוי שה' יסלח לך ושזה לא יהרוס לך את העתיד – ואם את כבר נמצאת בתהליך של תשובה אז הסיכוי לכך גדול מאוד!
עברת דברים קשים בכמה רמות – להיות בקשר רציני שמסתיים זה קשה, ועוד יותר קשה כשמוסיפים את כל הרובד של הקשר הפיזי וההסתייגויות שלך מהמקום בו הגבולות נקבעו. מה שיכול להיות חוסר שקט לגבי הגבולות כשעדיין נמצאים בקשר, יכול להפוך לאשמה הרבה יותר רצינית כאשר הקשר מתפרק; כמו שאת חשה עכשיו. מאוד חשוב לא לשקוע בעצבות וברגשות אשמה. אלו לא רגשות שיבנו אותך לעתיד, וגם לא רגשות שיובילו למקום בונה בקשר שלך עם הקב"ה.
לכל סיטואציה כזה יש שלבי אבל שונים, ואני לא יודעת כמה זמן עבר מאז שנפרדתם, אבל חשוב גם לשים גבול לאבלות הקשה ולא להיסחף לשליליות ולדימוי עצמי שלילי. נכון שעברת על עברה חמורה, ועם זאת הקב"ה נותן לכולנו הזדמנות לעשות תשובה. המשנה (בבא מציעא פרק ד' משנה י') אוסרת על האדם להזכיר לבעל תשובה את מעשיו הקודמים. עד כדי כך האמינו חז"ל בכוחה של התשובה עד כי אסרו להזכיר לבעל תשובה את העבר שלו!
אבל מה זה לעשות תשובה? תשובה הוא לא רק משהו טכני שעוברים ומסמנים "V." תשובה היא תהליך עמוק ופנימי של למידה מהחטא וצמיחה בעקבותיו. בגמרא (יומא פו ע"ב), ריש לקיש –שהתחיל את דרכו כראש חברת ליסטים, ואז חזר בתשובה ונהיה תלמיד חכם – אומר "גדולה תשובה שזדונות נעשות לו כזכיות." אבל איך זה יכול להיות שחטא שאדם עשה במזיד יכול להפוך למצווה אחרי שהוא עושה תשובה? ר' צדוק הכהן מלובלין מסביר את הדברים באופן מאוד עמוק, ונותן הבנה מחודשת מהי תשובה.
לפי ר' צדוק, החטא הוא חלק מהטבע – כמו שיש אור וחושך בטבע, כך יש גם אור וחושך בחיי האדם. בתוך החטא טמון גם הזדמנות לצמיחה והתפתחות אישית שלא היו יכולים לקרות אילולי החטא הכואב. התפקיד של כל אדם זה לנסות להפיק לקח אישי מהחטאים שהוא נתקל בהם, ובכך לתקן את שורש הנשמה שלו. תהליך התשובה עבור ר' צדוק הוא תהליך של חשבון נפש ובירור עמוק, דברים המובילים לגדילה רוחנית. וכשאדם באמת עובר תהליך כזה, ניתן להגיד עליו שהחטאים שלו הופכים להיות נחשבים כמצוות – כי בלי החטאים האלו, האדם לא היה מגיע לתובנות שהגיע אליהן בתהליך התשובה. במובן עמוק, כל העבודת ה' הנוכחית שלו, כל ההתחזקות, מתרחשות על רקע של החטא, והחטא הוא זה שמניע את הצמיחה. אלו הם רעיונות עמוקים שאני כותבת לך בקצרה ממש, אבל אני מקווה שזה פותח לך פרספקטיבה חדשה, ויכולת גם לראות את עצמך באופן חיובי יותר, וגם את העבר שלך.
אגיד רק מילה לגבי העתיד: בטח שזה לא יהרוס לך את העתיד. אם תהיי בתהליך של תשובה, תוכלי לגדול ממה שעברת, ולהיכנס למקום טוב יותר שיבוא לידי ביטוי בכל קשר עתידי שיהיה לך. השאלה של האם ואיך לדבר על העבר שלך בקשר עתידי היא שאלה שחבל לחשוב עליה כעת. כשתמצאי קשר רציני חדש, ויהיו עוד נתונים, זה יהיה הזמן הנכון לדון בשאלות אלו באופן מעשי, ובאופן שיקדם אותך.
בברכה שתזכי ללמוד מהדברים שעברת, ולקום ולצעוד קדימה באופן חזק יותר, ועם קשר יותר חזק עם הקב"ה, ושתזכי גם למצוא אהבה עם מישהו שיכול לכבד אותך ואת הרצונות והגבולות שלך, ולהבין, להכיל, ולאהוב אותך כפי שאת.
*את מוזמנת לקרוא תשובה שכתבתי בנושא משיק – "חזרה בתשובה וזוגיות"
ג'ני רוזנפלד
הרחבות:
ר' צדוק הכהן מלובלין – צדקת הצדיק
אות יא) ילפינן מברייתו של עולם דבכל דבר הלילה קודם ליום כדאיתא ריש ברכות (ב' א). כי בכל דבר ההעדר קודם להויה וכי אשב בחושך אדע כי אחר כך ה' אור לי (מיכה ז' ח'). כי כל חיי האדם כך מורכבים מהזמן חושך ואור יום ולילה כך חוזר חלילה רק שהחושך קודם דקליפה קודמת לפרי.
אות יג) הזמן מורכב מיום ולילה וכן חיי האדם אור וחושך עולה ויורד כידוע מאמר הבעל שם על פסוק (משלי כ"ד ט"ז) שבע יפול צדיק וקם.
אות מט( כל אחד ידע שבמה שיצרו תוקפו ביותר הוא כלי מוכן לאותם דברים ביותר להיות נקיים וזכים אצלו. ובדברים שהירבה לפשוע בהם ידע שהוא כלי מוכן להיות דייקא באותו דבר נקי ובר לבב ולכן אמרו (ויקרא רבה כ"א ה') שבאבר שבו חטא בו יעשה מצוות ואין זה רק תיקון לעבירה הקודמת מדה כנגד מדה, אבל הוא גם תיקון נפשו בפרט כי כל אחד נברא לתיקון איזה דבר פרטי אשר בו נתיחדה נפשו בפרט ואין לה חבר [כמו שלא נמצא פרצופים שוים ופרצוף פנים רומז על צלם אלהים דנפש] כנודע מאמר הקדמונים על מאמר חז"ל (שבת קי"ח ב) אבוך במאי זהיר טפי: ועל כזה אמרו (גיטין מ"ג א) אין אדם עומד על דברי תורה אלא אם כן נכשל, שעל ידי המכשלה הוא מבין שלכך נוצר לתקן אותו דבר. הלא תראה אחז חתם התורה כמו שאמרו בחלק (סנהדרין ק"ג ב) ובמדרש (בראשית רבה מ"ב ג') שמנע תינוקות של בית רבן אמר אם אין גדיים וכו' לפי שהוא היה כלי מוכן להוליד חזקיה שהיה מרביץ תורה ביותר כדאיתא סוף פרק קמא דבבא קמא (י"ז א) ופרק ב' דסנהדרין (כ' א) ועד שלא נמצא עם הארץ בימיו כדאיתא בחלק (שם צ"ד ב) עיין שם ממש ההיפוך:
אות קנד) כשם שצריך אדם להאמין בהשם יתברך כך צריך אחר כך להאמין בעצמו. רצה לומר שיש להשם יתברך עסק עמו ושאיננו פועל בטל שבין לילה וגו' (יונה ד' י') וכחיתו שדה שלאחר מיתתם נאבדו ואינם.