חמותי לעתיד בלבוש חושפני מדי לחופה שלי – מה לעשות?
אשמח להתייעץ/לשמוע את דעתכן אם קרה לכן סיפור דומה לשמוע איך התנהלתן..
מאוד לא נעים לי להיכנס לזה ואני ערה לעובדה שזה חוסר כבוד בסיסי, ועדיין, ככה:
ברוך השם אני מתחתנת והבנתי שהבגד שחמתי תלבש לא כל כך תואם את איך שאני רואה את החופה שלי,
חמתי לעתיד דתייה, המשפחה דתית, ובפרט הייתי אומרת שעניין הצניעות מעסיק אותם ביום יום יותר ממה שהוא מעסיק אותי, כל מי שנכנס בפה שלהם עובר ביקורת צניעות כגון האם הכיסוי מלא חצי או לא, האם חצאיות או מכנס, תראי את זו עברה למכנס עברה לגופיות, וואי וואי שקוף לה או שלא…
לא מסתדר לי עם העובדה שחמתי מתכננת ללבוש בגד לא צנוע שגם חושפת קצת אזורים צנועים (כך הבנתי ממנה.
בקיצור, דווקא ביום של החתונה שלי לעשות את הקטע הזה עם המכנס וחשיפה (כי היא לא מתלבשת ככה לרוב) זה מתסכל אותי כי דווקא פה חשובה לי הצניעות, זה יוצר לי חוסר שקט,
במיוחד שהייתי בחתונות בעבר של חברות חילוניות שהתחתנו והאמהות שלהן לבשו שמלות כל כך צנועות.
אני לא רוצה לדבר עם החבר שלי על זה כי זה לא כיבוד הורים בכלל ברור לי, מצד שני אני מרגישה צורך להגיד משהו, אני ממש לא יודעת מה לעשות.
תשובה:
קודם כל, מזל טוב לך על הנישואים הקרבים ומגיעים. זהו זמן מאוד אינטנסיבי, ומצער לשמוע שהבגד של חמותך כל כך יושב על לבך ברגע זה. יש שני כיוונים שונים שאפשר לנקוט בהם. הראשון הוא השלמה עם המצב הנוכחי, והשני הוא פתיחת הנושא או נקיטת פעולה לשינוי המצב. אסביר:
ממה שכתבת, נשמע שהאופציה של לפתוח עם חמותך שיחה כנה בנושא היא לא אפשרות מבחינתך. ואם כך, האופציה הראשונה הוא עבודה פנימית, על עצמך, כדי שתוכלי להשלים עם המצב הזה. אם יש לך חברה טובה, אולי יעשה לך טוב לפתוח איתה את הנושא ולנסות למקד מה כל כך מפריע לך לגבי הבגד של חמותך, ולמה זה יושב עלייך כה חזק.
יתכן שההשלמה תהיה קלה יותר אם תאמצי נקודת מבט רחבה יותר: החתונה נראית כרגע כערב המשמעותי ביותר בחייך, וזה מובן וטוב. אולם, החתונה היא רק השער אל חייכם המשותפים – שהם באמת הדבר החשוב. חיים אלה יהיו עשירים בחוויות, התנסויות ואתגרים – כך שעם הזמן, גודל המשמעות של פרטי החתונה תתעמעם. העיקר בחתונה הוא יצירת התא המשותף שלך ושל אישך, וכל השאר פחות חשוב.
האופציה השנייה גם היא כנראה לא קלה לך לפי מה שכתבת, אבל בכל זאת אני כותבת אותה כאן כאפשרות. יש אפשרות שתשוחחי עם החתן שלך על זה? אם את לא אומרת לו מה לעשות ואת רק משוחחת איתו על איך שאת מרגישה, אין בזה חוסר כיבוד הורים מצידו. חשוב גם להמשך לדעת ששתיכם עכשיו ביחד, ושתוכלו לשוחח יחד על כל נושא היושב על ליבכם. ייתכן ששיחה כזאת תוביל לפעולה (של שיחה של הארוס שלך עם אמו), אבל ייתכן גם שעצם הדיבור יחד בנושא יעזור לך להשלים עם בחירותיה של חמותך.
אם בכל זאת לא נוח לך להמשיך את השיחה עם ארוסך, האם יש מישהו קרוב לחמותך – אולי אחת מהגיסות – שאת מרגישה בנוח לדבר איתה, ויכולה גם לבקש ממנה עצה על מה ניתן לעשות? אם תסבירי לגיסתך עד כמה הדבר הזה חשוב לך, אולי היא תוכל להעלות את הנושא מול חמותך באופן רגיש מבלי להביך אותה ובלי שהדבר יגיע ממך ויפגע בקשר שלכן. כך אולי תוכלי לשלוח מסר לחמותך בלי להגיד אותו במישרין. אין כאן הבטחה שחמותך תשנה את מלבושה או תסכים להביא צעיף להתכסות בו בזמן החופה, אבל לפחות תרגישי שניסית ככל יכולתך לפעול לשינוי המצב. ואולי על הדרך גם תביני למה המלבוש הזה חשוב לחמותך, למרות שזה נראה לא מתאים.
אני מברכת אותך שתזכי לעמוד תחת החופה ברגשות של שלמות, אהבה, והתרגשות לקראת המסע המשותף של חיי נישואין, שתזכי שיום חתונתך תהיה גם "יום שמחת לבך" כמו הפסוק בשיר השירים,
ג'ני רוזנפלד