שלום וברכה, הייתי רוצה לדעת האם באור היהדות, לאחר הגירושים מבעלי לפני כשנה, האם כדאי לי לחזור לשמי הקודם לפני הנישואים? אך במצב זה שם משפחתי יהיה שונה משם המשפחה של הילדים

תשובה

שלום רב לך,

פנייתך נוגעת לשאלה שנשים רבות מתלבטות בה לאחר גירושין. ישנה עוד דרך ארוכה, גם לאחר סידור הגט,  ליצירת חיים חדשים ולהתבססות במעמד החדש. חלק טבעי מתהליך זה הוא הצורך לשנות את שם המשפחה לשם שהיה שלך, אישית. יחד עם זאת, ניכר מתוך דברייך שאת מתלבטת בין חיזוק ההכרה בכך שאת אדם עצמאי בעל עבר, הווה ועתיד משופעים בערכים ובזהות, לבין הדאגה האמהית העמוקה לנפשות ילדייך והבנת המציאות המורכבת בה  כולכם חיים.

 

שאלת מה כדאי לעשות לאור היהדות, ולכן ראוי לציין שתופעת שמות משפחה בעם היהודי היא מאוחרת יחסית (עוד מידע על כך בהרחבה). הנוהג המקובל היה לעקוב  אחרי הייחוס האישי לפי השמות הפרטיים של ההורים. אמנם היום השימוש בשמות משפחה עוזר ליחיד להגדיר את מקומו בחברה ואת זהותו, אבל לא כך היה בחברה היהודית המסורתית.מסיבה זו אין עמדה הלכתית מסויימת לגבי בחירת שם משפחה (כל עוד לא בוחרים בשם משפחה שהוא ייחודי לכהן או לוי אם האדם הוא ישראל), ואין מניעה הלכתית לשינויו. 

ההתייחסות לאפשרות לשנות את שם משפחתך, מתוך הסתכלות יהודית, נובעת מתובנות חברתיות ואישיות. כל יהודי יסתכל על שינוי שם משפחה אחרת. לכן נצביע על כמה השלכות מעשיות של הבחירה לחזור לשם המשפחה של נעורייך:

1. מצב בו שם המשפחה שלך שונה משל הילדים, עשוי  לבלבל בעת מילוי טפסים.יש כאן קושי כיוון שלעיתים תכופות תאלצי  להסביר מדוע זה המצב ואולי אף להציג את הנספח לתעודת הזהות שלך. תצטרכי להיאזר בסבלנות וייתכן שהדבר ידרוש ממך מידה זו או אחרת של כוחות נפש-. אם כי חשוב לזכור שיש הרבה מצבים כאלו, וזוהי סיטואציה נפוצה ומוכרת למדי.

 

1. אפשר לראות בחזרה לשם המשפחה של הורייך הזדמנות להסביר לילדים שהם צאצאים של שתי משפחות שהתמזגו יחד. הם ילמדו שיש להם שורשים בארבע משפחות של סבים וסבתות עם ענפים רבים מאד, וכן שורשים שמגיעים עד אבותינו הראשונים ואמותינו הראשונות. 

כיון שהמסורת היהודית שמרה על המושג "בית אבותם", הילדים קרויים בשם משפחת אביהם. את, מצד שני, רוצה להיקרא על שם משפחת אביך. שתי המשפחות יחד העבירו את המסורת הגנטית והרוחנית לילדים. תוכלי לעיין יחד עם הילדים באתר של בית התפוצות כדי לחקור את שמות המשפחה שלך ושלהם. חפשי במאגר שמות המשפחה היהודיים כאן:

https://bit.ly/2P3IuZJ

1. הכינוי הנכון ל"גט" הוא "גט כריתות" כי הוא כורת את קשר הקידושין בין איש ואשתו. שינוי שם המשפחה אכן יבטא את הניתוק של הקשר המשפחתי בינך לבין מי שהיה נשוי לך בעבר. אבל, אם את אכן מחליטה לשנות את שם משפחתך, עשי זאת ברגישות יתר כדי שהדבר לא יביא לניתוק בינך לבין ילדייך, חס ושלום.
2. קחי בחשבון ששינוי שם משפחתך מעורר תשומת לב בסביבה ומזמין שאלות. מצד אחד, זהו  פתח לשיחה קצרה ודרך טבעית להציג את עצמך כגרושה. מצד שני, אולי לא תרצי תשומת לב מיותרת.

 

לסיכום, ההכרעה אם לשנות את שם משפחתך ולחזור לשם הנעורים באמת תלויה בך, ורק בך. כבר בשאלתך ניכר שמצאת בתוכך את הכוח והתבונה לנתח את הנקודות שאת חייבת לשקול בהחלטה כזאת. זהו הסימן שיש בידך הכוח הדרוש להכריע.

 

שנה טובה.

בברכה,

רחל לבמור

 

הרחבה:

ממתי החלו שמות המשפחה להופיע? כך כותב פרופ' אהרון דמסקי (אונ' בר-אילן), תלמיד חכם חוקר שמות יהודיים:

 

"רוב השמות הספרדיים נקבעו אחרי הגירוש של שנת 1492 בתור אמצעי לשמר זהות קהילתית. רוב השמות האשכנזיים (מגרמניה וממזרח אירופה) אומצו בין 1787 לשנות ה 1830 כחלק ממדיניות שלטונית לרשום את הנתינים היהודים. גם תהליך מואץ של עיור וצמיחת יישובים, ומספר גדל והולך של אנשים עם אותו שם פרטי באותו אזור, אילץ משפחות לאמץ שמות משפחה."

 

להבנה נוספת:

https://www.bh.org.il/he/%D7%9E%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%90%D7%95%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%9D/%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%97%D7%94/%D7%9E%D7%90%D7%92%D7%A8-%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%97%D7%94-%D7%9E%D7%91%D7%95%D7%90/

 

שלום!

כמה שאלות לגבי קול אישה ערווה:

1. האם האיסור חל על הגברים לשמוע שירת נשים או על הנשים לא לשיר ליד גברים?

2. מישהי שמקפידה לא לשיר ליד גברים הקליטה את עצמה שרה וההקלטה הגיעה בטעות לבן ששמע אותה. האם זאת עבירה?

3. האם מותר לאישה לשיר עם חבר שלה?

תודה

 

תשובה:

שלום רב.

תודה על שאלותיך.

אפתח בכך שהנושא הזה באופן כללי לא פשוט לכולנו ומציב אתגר משמעותי ביחסנו להלכה ולהכוונה של חז"ל ביחס בין המינים.

 

1.  מעניין לראות שכבר חז"ל ראו ערך רב משמעות בקול בכלל, בקול של שירה ובקול השירה הנשי בפרט.

האיסור במקורו מופיע בגמרא במסכת ברכות (דף כ"ד עמוד א):

אמר שמואל: קול באשה ערוה, שנאמר כי קולך ערב ומראך נאוה.

[יתכן והביטוי "ערווה" לגבי הקול הנשי מעורר תמיהה או הסתייגות. יש להבין שהקביעה כאן הינה קביעה הלכתית של גדרי צניעות ואין להתייחס כאן למושג ערווה כבהקשר של דיני עריות]

הסוגיא שם עוסקת בענייני אמירת קריאת שמע ודברים שבקדושה. מופיעות שם כמה אמירות לגבי מקומות מכוסים שבפניהם אין לומר קריאת שמע. קול האישה, (בדרך של שירה ולא בדרך של דיבור) נכלל בינהם.

נחלקו שם הראשונים האם אמירתו של שמואל לגבי קול, גם הוא נאמר רק לגבי זמן אמירת קריאת שמע או שנאמר כמשהו כללי.

להלכה נפסק בשולחן ערוך עניין זה פעמיים: גם בהקשר של אמירת קריאת שמע (שולחן ערוך אורח חיים הלכות קריאת שמע סימן עה, סעיף ג):

 יש ליזהר משמיעת קול זמר אשה בשעת קריאת שמע.

וגם בהקשר של הלכות צניעות והמלצות הרחקה שבין איש לאישה שאינם נשואים (שולחן ערוך אבן העזר הלכות אישות סימן כא סעיף א):

ואסור לשמוע קול ערוה או לראות שערה.                     

יוצא מכך שאמנם האיסור במקורו נאמר לאיש אבל הראשונים כבר למדו מכך שזו דרך גם ליצירת עולם צנוע ומרוחק יותר בין האיש והאישה שאינם נשואים.

כלומר, למרות שהאיסור לאיש, נראה שהאישה צריכה לשמור על צניעותה גם מדין "לפני עיוור לא תתן מכשול"- כלומר, לא להעמיד את הסביבה הסובבת אותנו במצב שלאיסור, וגם כשותפה להרחקות הראויות בין האיש לאישה.

אומנם לא כל שירה  נאסרה באופן גורף, הפוסקים לאורך הדורות מצאו דרכים להיתר שמיעה של שירת נשים דרך רדיו או הקלטות, לשמיעת כמה נשים יחד, לשמיעת שירת קודש שאין בו חשש הרהור, כשאינו מתכוון ועוד.

 

2. לגבי הקלטה:

נחלקו האחרונים האם האיסור חל גם על שמיעת שירת אישה דרך מכשירים אלקטרוניים. יש מחמירים, הואיל והקול הנשמע הוא בדיוק כמו קולה המקורי של הזמרת. יש מקלים אם השומע לא מכיר את האישה ששרה, ויש המקלים אפילו אם מכירה. ולכן המקל יש לו על מה לסמוך.

ממליצה לך  לעיין בדברי הרב מלמד בספרו פניני הלכה או דרך הרשת באתר פניני הלכה כאן.

לגופו של מקרה, אשה שהקליטה את עצמה, שלא על מנת שההקלטה תגיע לאזני גבר, צריכה להשתדל לא להעמיד את הגברים בטעות ולכן עליה לכתוב או לסמן את ההקלטה שהיא מיועדת לנשים בלבד. גבר שהחליט לשמוע בכל זאת, אולי סומך על השיטות המקלות ובכל מקרה זה עניינו ולא עניינה.

 

3. על פי מירב המקורות שיש בידינו, שירה משותפת של פנוי ופנויה- חבר וחברה, עלולה להיות בעייתית מבחינה הלכתית.

הפוסקים לאורך הדורות מצאו דרכים להיתר שמיעה של שירת נשים דרך רדיו או הקלטות, לשמיעת כמה נשים יחד, לשמיעת שירת קודש שאין בו חשש הרהור, כשאינו מתכוון ועוד.

נראה לי שדווקא חבר וחברה הם בדיוק אלה שצריכים ליצור ביניהם את הגבולות. עליהם לחשוב איך הם מפתחים קשר עמוק של הכרות, ויחד עם זה שומרים את העניינים האינטימיים לקשר שאחרי החתונה. הכללת השירה אצל חז"ל והפוסקים, לתוך העניינים האינטימיים, דווקא מאיר את כוחה של השירה בעולם הבינאישי והזוגי.

 

בהצלחה רבה

בת שבע