מה באמת מעלת הטבילה במקווה? מאת הרבנית שורלה רוזן

התשובה ניתנה על ידי הרבנית שורלה רוזן

שלום רב,
אני נשואה 16 שנה באושר ב"ה אך לצערי עדיין לא הבנתי מה היא המעלה האמיתית של המקווה חוץ מזה שהוא מטהר ובריא לקשר וכו'… ברוך ה' אנו שומרים כדת וכדין אך מאוד מפריע לי שאם לא אטבול לא אהיה מותרת, כאילו "הוקוס-פוקוס" שאת נכנסת למים ויוצאת משם, ופתאום אפשר שבעלי יחזיק לי יד, ורגע לפני אסור?? זו שאלה שמטרידה אותי כל פעם מחדש ואף פעם לא קיבלתי תשובה מספקת…

אודה אם תענו לי…
תודה מראש

תשובה

שלום לך,

ראשית, שאלת  שאלה מהלב, וכל היוצא מן הלב סופו שנכנס אל הלב. את גם שואלת בעניינים שהם לב הקשר בין אישה לאיש והתשובה לשאלתך לאו דווקא בעלת אופי הלכתי.

אפתח בסיפור – אישה שמייעצת בענייני נידה סיפרה לי שפנו אליה פעם מאחד המקוואות המרכזיים עם תופעה של מספר לא מבוטל של נשים המבלות זמן רב במקווה, גם אחרי שסיימו לטבול ולהתארגן ליציאה הביתה. במקום למהר הביתה הן יושבות ומגלגלות שיחה אישה עם חברתה, קוראות עיתונים ובאופן כללי נראה שמנסות לעכב כמה שיותר את החזרה הביתה. התופעה הקשתה על הניהול התקין של המקווה אבל גם עוררה את הבלניות לחשוב שאולי המעבר החד ממצב של נידות למצב טהרה קשה לנשים, כפי שאת מתארת, והן מחפשות זמן לעכל את השינוי קודם כל בינן לבין עצמן, ולכן הן משתהות.

כשקראתי את שאלתך עלתה לי במחשבה המשנה החותמת את מסכת יומא בה קורא רבי עקיבא בהתפעלות: "אשריכם ישראל! לפני מי אתם מיטהרין? מי מטהר אתכם? אביכם שבשמים, שנאמר 'וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם' ואומר 'מקווה ישראל ה" – מה מקווה מטהר את הטמאים, אף הקב"ה מטהר את ישראל"

רבי עקיבא מלא התפעלות מ"מעשה הקסמים" של יום הכיפורים – זדונות נהפכים לשגגות, שגגות נהפכות לזכויות, דין מתהפך לרחמים. בהחלט יש כאן מעין "הוקוס–פוקוס" רוחני שרבי עקיבא ממשיל אותו למקווה. כפי שאדם הנכנס למקווה טמא יוצא טהור כך החוטא יוצא בעל זכות בתום יום הכיפורים. תהליך זה אולי אינו מובן לנו בשכלנו, אך הוא קורה ומתרחש במציאות באופן הממשי ביותר.

אבל גם רבי עקיבא יודע שהמעבר מדין לרחמים, מטומאה לטהרה יכול להיות רק סופו של תהליך. במקרה של יום הכיפורים – תהליך ארוך ומבורר של תשובה, עינוי הנפש ותפילה; ובמקרה של טהרה – של הכנה להיטהרות, הסרת חציצות וגם הכנה נפשית מספקת. כמו שביום הכיפורים אנו עושים מאמץ רוחני אדיר כדי להיטהר מעוונות, כך רבי עקיבא מזהה את ההיטהרות הגופנית, שגם היא כרוכה במאמץ רוחני והכנה נפשית.

דווקא המעבר בין טהרה לנידות חד הרבה יותר ופתאומי, משום שאי אפשר אף פעם לדעת את זמן תחילת הווסת המדויק, ולכשהוא מגיע, האישה נאסרת מייד. לתהליך ההיטהרות לעומת זאת, יש הכנות רבות – מקלחת שלפני הפסק טהרה, ההפסק עצמו, בדיקות של שבעה נקיים, ורק בסופם מגיעים לטבילה עצמה. דהיינו: יש זמן רב גם להתכונן נפשית לקראת המפגש המחודש עם אישך. יכול להיות שבמשך ימים אלו כדאי לנסות ולבלות מעט יותר זמן איכות יחד שאינו כרוך במגע פיזי כמובן. לשוחח יותר, לשתף בדברים שעולים במשך היום שהרי כולנו יודעים עד כמה השגרה של כולנו גדושה ולא מותירה זמן או פנאי נפשי להשקיע בקשר הזוגי, גם למי שברוך ה' חיים טוב ביחד. יש בזה כדי לרכך, להכין את הקרקע למפגש הפיזי המחודש.

אני תפילה שיש בדברים אלה כדי לתת מענה לשאלתך העדינה והחשובה.

בברכה חמה

שורלה