אני יכולה להסתפר אצל ספר גבר?

שלום רב,
האם מותר לאישה נשואה ללכת לתספורת ע"י גבר זר?
האם עדיף מבחינה הלכתית שאישה תלך להסתפר אצל אישה אך מותר שתלך לגבר, או שיש איסור משמעותי ללכת להסתפר אצל גבר (עבור אישה נשואה)?
תודה רבה!

 

תשובה

שלום ותודה על שאלתך,

התשובה בקצרה: נכון לעשות מאמץ למצוא ספרית אישה ובעניין זה אין הבחנה בין אישה נשואה או רווקה. אך מכיוון שיש צד להתיר ואין איסור מעיקר הדין, אם בכל זאת תראי שאת הכי מרוצה דווקא מעבודתו של ספר מסויים, או שיש רק ספר זמין בזמן או במקום שאת צריכה להסתפר, תוכלי להסתפר אצל ספר גבר.

וכעת בהרחבה –
השאלה שצריך לברר במקרה של גבר שמספר אישה היא האם מדובר במצב של אדם ש"בעבידתיה טריד". מושג זה בחז"ל מתייחס למצב בו בעל מקצוע עסוק ושקוע בעבודתו ולא פנוי להנות מהדבר שנמצא מולו.

מושג זה חשוב בסיטואציות של מגע בין גבר ואישה כדי להבין האם זהו מגע אסור או מגע שהוא חסר משמעות של קשר או הנאה ולכן מותר.

נסביר. מגע של חיבה בין גבר לאישה הוא אסור, וחולקים הפוסקים אם האיסור הוא מדאורייתא או דרבנן. (ראי במקורות ההרחבה בתשובה באתר כאן). במקרים מסויימים, מגע שאינו של חיבה הינו מותר. למשל, במגע "סתמי" כמו מגע אקראי כאשר עומדים באוטובוס צפוף אין איסור מכיוון שאין שם חיבה והרהור (ראי בתשובה לעיל).

סוג אחר של מגע שאינו של חיבה ונידון בהלכה הוא מגע של רופא מקצועי ומומחה. נפסק שמותר לאשה להיבדק אצל רופא גבר למרות שהדבר כרוך במגע הכולל גם בדיקות במקומות אינטימיים, כיוון שהרופא טרוד במלאכתו. אך יש לשים לב שפסיקה זו היא כאשר יש חולי או עניין רפואי הדורש התייחסות של מומחה מסויים. לכן לא ניתן בפשטות להשליך מכאן באופן אוטומטי לכל בעלי המקצועי כגון ספר במקרה שלך.

בתספורת אישה על ידי גבר – מצד אחד המגע אינו אקראי אלא ממושך ומכוון והספר מביט באישה במטרה לייפות אותה עם תספורת אסתטית ומחמיאה. בנוסף לכך יש את נעימות המגע כאשר מישהו עשה טיפול בשיער. מצד שני הספר עסוק בעבודתו ובהשגת תוצאה מקצועית טובה וניתן לומר שכאשר הוא מביט ונוגע באישה זה לצורך השגת התוצאה ולא מתוך קשר והנאה. אנחנו רואות שיש כאן שטח אפור איפשהו בין מגע חסר משמעות (סתמי או מקצועי) ולבין מגע שיש בו משמעות ולא ברור בדיוק לאיזה צד המקרה נוטה.

בפוסקים, יש האוסרים תספורת אישה בידי גבר משום איסור ממש, ויש הכותבים שלמרות שמעיקר הדין אין איסור הם פוסקים ש"אין זה ראוי" ו"ממידת חסידות שלא להסתפר אצל גבר" ועל כן, לדעתך אין להסתפר אצל ספר גבר. (ראי מקורות בהרחבה)

למעשה, דעתי נוטה לומר שעדיף תמיד להימנע ממקומות אפורים כאשר אין צורך מסויים וגדול מכיון שאנחנו לא רוצים לחיות תמיד "על הגבול" ו"מהיות טוב אל תקרא רע". בנוסף לכך שרוב הפוסקים אוסרים. ולכן לדעתי נכון לעשות מאמץ למצוא ספרית אישה – ובעניין זה אין הבחנה בין אישה נשואה או רווקה. אך מכיוון שיש צד להתיר ואין איסור מעיקר הדין, אם בכל זאת תראי שאת הכי מרוצה דווקא מעבודתו של ספר מסויים, או שיש רק ספר זמין בזמן או במקום שאת צריכה להסתפר, תוכלי להסתפר אצלו משום ש"בעבידתיה טריד". אך יש עדיין להקפיד שלא יהיו שם לקוחות גברים אחרים (שאינם עסוקים בעבודתם) ולשמור על יחסים מרוחקים ברמת הנימוס בלבד בינך לבין הספר.

 

בהצלחה ובברכה

רחל

 

הרחבות

מגע של בעל מקצוע ורופא

בגמרא דנים באיסור הסתכלות באישה ואפילו בהסתכלות בבגדי צבע של אישה שמא יביא הדבר להרהר בה. שואל רב חסדא, אם כן, כיצד הכובס עושה את עבודתו? ועונה הגמרא שהוא טרוד בעבודתו ולכן אין הוא מגיע לידי הרהור. כפי שכותב רש"י: "ליבו על מלאכתו ושוכח בהרהור"

תלמוד בבלי מסכת עבודה זרה דף כ עמוד א

דאמר מר: הרואה בריות טובות, אומר: ברוך שככה ברא בעולמו. ולאסתכולי מי שרי? מיתיבי: ונשמרת מכל דבר רע – שלא יסתכל אדם באשה נאה ואפילו פנויה, באשת איש ואפי' מכוערת, ולא בבגדי צבע [של] אשה, ולא בחמור ולא בחמורה ולא בחזיר ולא בחזירה ולא בעופות בזמן שנזקקין זה לזה…

בבגדי צבע [של] אשה.  א"ר יהודה אמר שמואל: אפילו שטוחין על גבי כותל… אמר רב חסדא: הני מילי בעתיקי, אבל בחדתי לית לן בה, דאי לא תימא הכי, אנן מנא לאשפורי היכי יהבינן? הא קא מסתכל. ולטעמיך, הא דאמר רב יהודה: מין במינו מותר להכניס כמכחול בשפופרת, הא קא מסתכל! אלא בעבידתיה טריד, ה"נ בעבידתיה טריד.

וכך פוסק השולחן ערוך בעניין הסתכלות בהרבעת בהמות (שגם הוא נידון בגמרא כנ"ל)

שולחן ערוך אבן העזר הלכות אישות סימן כג , סעיף ג

אסור לאדם שיקשה עצמו לדעת או יביא עצמו לידי הרהור, אלא אם יבא לו הרהור יסיע לבו מדברי הבאי לדברי תורה שהיא אילת אהבים ויעלת חן (משלי ה, יט)  לפיכך אסור לאדם לישן על ערפו ופניו למעלה, עד שיטה מעט שלא יבא לידי קישוי. ולא יסתכל בבהמה וחיה ועוף בשעה שמזדקקין זכר לנקבה. ומותר למרביעי בהמה להכניס כמכחול בשפופרת, מפני שהם עסוקים במלאכתם לא יבואו לידי הרהור.

 

מביא זאת להלכה הש"ך בעניין בדיקת רופא המצריכה גם מגע:

ש"ך יורה דעה סימן קצה

 וכן המנהג פשוט שרופאים ישראלים ממששים הדפק של אשה אפילו אשת איש או עובדת כוכבים אף על פי שיש רופאים אחרים עובדי כוכבים וכן עושים שאר מיני משמושים ע"פ דרכי הרפואה אלא הדבר פשוט כמ"ש וזה נראה דעת הרב דלעיל בסי' קנ"ז משמע מדבריו כהרמב"ם וכמו שכתבתי שם בס"ק י' וכאן התיר מישוש הדפק מ"מ באין סכנה אסור לבעלה למשש הדפק כשהיא נדה וכדאיתא בתשובת הרמב"ן ובדברי הרב:

מוסיף הסבר כריתי ופליטי שלמרות שמדובר באיסור עריות, כאשר הרופא עסוק בעבודתו הדבר מותר.

 כרתי ופליתי שם סימן קטן ו

עיין ש"ך ס"ק כ' דיפה כתב דאפילו לרמב"ם דקריבה דגילוי עריות מהתורה אסור הני מילי כשהוא בשביל חיבה ואהבה, אבל מה שעושה עסוק במלאכתו מלאכת רפואות לדעת המיחוש, אין זה בכלל קרובה דגילוי עריות שיהי אסור מהתורה ובכלל יהרג ואל יעבור… וכן נוגין שאשה שיש לה מכה בבטנה וכל מקום תורפה שרופאים רואים אותה, וזהו ודאי בגדר גילוי עריות כמאמר הגמרא (סנהדרין עה, א) תמות ואל תעמוד ערומה, אלא ודאי הנכון כמו שכתב הש"ך דזהו [הרופא] במלאכתו עסוק. 

  

דיון דומה קיים ביחס לצלם אירועים שמצלם נשים רוקדות. אמנם המקרה הוא שונה מעניין לראות את והדין הדומה אשר איסור  אינו מעיקר הדין, אך המעשה מוגדר לא ראוי ואף יותר מכך:

 שו"ת משנה הלכות חלק ז סימן רלב

ומיהו מה שאינו לצורך רפואות ולזה כבר ליכא טעמא דירושלמי דלאו מכל אדם זוכה להתרפאות א"כ בזה כבר כיון דאיכא אחר אסור לילך לזה שיש בו איסור מצד נגיעה וחשש הרהור.

ראה בשו"ת ודרשת וחקרת חלק ה' (חלק יורה דעה סימן סז אות ג) שהביא ששאל את גאב"ד העדה החרדית הגר"י וייס בעל המנחת יצחק זצ"ל מהו ההיתר להביא צלם לחתונות, שמצלם הנשים וצריך להסתכל עליהן ולהתבונן בהם כדי שיצאו תמונות יפות, והרי מכשילים אותו בראיות אסורות. והשיב לו, שההיתר הוא משום שהצלם טרוד בעבודתו, וממילא לא חוששים שיבוא לידי הרהור, ע"ש. וכן הובא בספר מעין אומר חלק יב' (עמוד רלד) בשם הגר"ע יוסף זצ"ל להתיר לאיש לצלם נשים לא רוקדות, ע"ש..
וכן כתב בשו"ת עולת יצחק חלק ב' (סימן רלה) שמעיקר הדין מותר לאיש לצלם נשים, כיון שהוא טרוד בעבודתו שצריך הוא לכוין כראוי את מראה התמונה וזמן הראוי לצילום וכיוצא בזה דברים הידועים לבעלי המלאכה, ע"ש.

ומכל מקום גם בשו"ת עולת יצחק שם סיים: שמכוער הדבר ושומר נפשו ירחק מזה, ע"ש. וכן ראה להגר"ש וואזנר זצ"ל (קובץ אור ישראל, גליון כג, עמוד רכט) שכתב, שדבר זה שמזמינים צלם גבר לצלם את הנשים במקום שאפשר לעשות זה על ידי צלמת אישה, לית דין דין ולית דיין שזה בגדר פרצה, ושומר נפשו ונפש בניו ובנותיו ירחק מזה, ע"ש. וכן ראה להגר"י ליברמן שליט"א בקובץ הנ"ל (גליוןכא, עמודים קיג-קיז), ובשו"ת מקור נאמן חלק א' (סימן תשפא) ובשו"ת אור יצחק חלק ב' (ענינים שונים סימן י) ובשו"ת אשר חנן חלק ח' (סימן קסז), ע"ש. ולכן בודאי שיש יותר ממידת חסידות לשכור צלמת אישה שתצלם את הנשים.

 

תספורת אישה אצל גבר

הרב יוסף בר שלום דן בספר שמספר נשים גבר ומתייחס להבדל בין בדיקת רופא והרבעת בהמות לתספורת אישה. תשובתו מכוונת אל הספר, אך הדברים נכונים כלפי שני הצדדים אשר יש ביניהם מגע. אם המגע הוא מגע אסור אז שניהם צריכים להימנע מהסיטואציה.

נצח ישראל חלק א' סימן סו

הנה מכל הנ"ל נראה אם עוסק במלאכתו ואינו מכוון לחיבה ולתאווה יש להתיר לרופא לטפל באישה, אף שאינו פיקוח נפש ובתנאי שלא יכוון למלאות תאוותו וכמ"ש הש"ך הנ"ל…

אך אחרון הכבוד דבדין הספר נראה שיש לאסור. דאף שאתה הראית לדעת ברופא שיש להקל משום דקעסיק בעבידתיה וטריד מה שאין כן ספר שכל מחשבתו לייפותה ולנאותה אף דבעבידתיה טריד נמי אסור כי כל המטרה ליופי וחיישינן להרהור ויש להחמיר שהרי גם שיער באשה ערוה וכאן אין מצוה בזה שמסרק אותה ומתכוון בכל פעולה שעושה רק ליופי ומסתכל עליה כל העת, ובפרט שחופף את הראש ונוגע בידיו ממש בבשרה ובשערה דודאי אתי לידי הרהור.

ולפי זה נראה לי כי קשה להתיר פרנסה כזו ומי יתפוס גחלת בידו ולא ייכבה, והרבה דרכים למקום, וההיתר לרופא משום שיש חולים שזקוקים בהכרח לרופא והרי הוא מרפא וניתנה רשות לרופא לרפאות.

 

הרב יצחק יעקב פוסק כותב שאסור מלכתחילה

הליכות בת ישראל פרק ז, סעיף י

ראוי לאשה ולבת יראות ה' שלא תלכנה לכתחילה להסתפר אצל ספר, אף שאין בכך איסור מעיקר הדין.

ובהערה יח: שמעתי מהגאון הרב חיים פנחס שיינברג שליט"א שאף שמעיקר הדין אין בכך משום איסור לפני עיוור או מסייע מצד הרהור ונגיעות, כיוון ד"בעבידתיה טריד" – עי' ש"ך יו"ד סוף סימן קצה וכריתי ופליתי שם ס"ק יז, מכל מקום, ממידת חסידות אין זה ראוי בין לנשואה בין לפנויה.

 

פסיקתו של הרב שלמה אבינר באתר כאן

הרב יובל שרלו בכמה מקומות למשל כאן וכאן כותב שאסור משום ש"אין זה ראוי" ו"קשה להתיר" ו"מהיות טוב אל תהי רע" למרות שמעיקר הדין אין כאן איסור של מגע של חיבה.

 

יש לי שאלה

הפנייה ל"משיבת נפש" יכולה להיות אנונימית, עם זאת כל פרט שתבחרו לשתף יעזור לנו בדיוק התשובה והתאמתה אליך אישית. השאלות והתשובות יפורסמו באתר ללא פרטים מזהים ובמידת הצורך ישונו פרטים בגוף השאלה כדי להגן על צנעת הפרט.

בשל השאלות הרבות המופנות אל הרבניות אנו ממליצים להתאזר בסבלנות בהמתנה לתשובה. אם יש צורך במענה דחוף אנא ציינו זאת בפנייתכן. זמן המענה הרגיל הוא כשבועיים.
לתשומת לבכם, השאלות מגיעות למנהלות האתר, ומועברות למשיבות השונות בהתאם לתחומי העניין והפניות. אם ברצונכם להפנות שאלה לרבנית מסוימת אנא ציינו זאת בגוף השאלה.
עצם שליחת השאלה מהווה הסכמה לתנאים אלו.

תשובות הרבניות לשאלותיכם יתקבלו באמצעות הדואר האלקטרוני, אנא הקפידו לציין כתובת דואר אלקטרוני תקינה.