הבן שלי חוזר בתשובה ומעיר לי על ההתנהלות שלי

בני התחיל להיות מאוד קיצוני, גם כלפי אישתו וגם כלפי, שאני אמא שלו…והוא בן יחיד!!!
מעיר לי על על הלבוש כשאני בבית, מעיר על דיבור וכו'
אנחנו עושים כל מאמץ לשמור על הבית כשר והפרדה בין חלב לבשר, יש להם כלים מיוחדים משלהם, קנינו תנור חדש, גריל חדש, הכל רק שיבואו ויהנו בחברותא, אבל הוא נראה, כמצקין ודואגת

 

התשובה

אמא יקרה,

שומעת את כאבך וגם את דאגתך וכל זאת לצד אהבתך לבנך ורצונך לשמור על המשפחה, מאוחדת. 

את מתארת מצב שהתפתח להתמודדות אישית ומשפחתית לא פשוטה למרות המאמצים הגדולים שלכם לבוא לקראת הבן. 

רצונם הטבעי של הורים הוא שילדיהם ימשיכו את דרך חייהם וכאשר זה לא קורה והילד בוחר בדרך שונה, הורים יודעים על פי רוב לעשות מקום לבחירה של הילד, כפי שנשמע שאתם עשיתם, אחרי הכל, הם כבר אנשים בוגרים עם יכולת לבחור מהי הדרך בה ילכו.

אולם, בשום אופן אין הבחירה בדרך שונה מזו של ההורים, במקרה של בנכם, חזרה בתשובה, יכולה להצדיק התנהגות לא ראויה כלפי הורים או בת זוג.  

דרכה של התורה היא נעימות ונחת "דרכיה דרכי נעם וכל נתיבותיה שלום" כולל מצווה מפורשת של כיבוד הורים.

בנחת כדאי להזכיר לבן שאתם אוהבים אותו ולא מבקשים שיוותר על אמונתו וכך גם אתם מבקשים ממנו שלא ינסה לשנות אתכם. 

להכשיר את הבית זה צעד גדול לקראת ילד שחזר בתשובה. 

הפתרון הוא בדרך כלל הוא בשיח. איתו, עם אשתו וגם עם הרב שלו. 

כל רב ומורה דרך שהתורה היא דרכו אמור להדריך את תלמידיו להתנהגות מכבדת להורים ולפתרון שאלות הלכתיות בבואו לבקר אתכם.  

יש פרטים רבים שלא מופעים בשאלתך שיכולים להועיל בהכוונה ובעצה, כמו למשל, לפני כמה זמן חזר הבן בתשובה? האם גם אשתו חזרה בתשובה עמו? האם הוא עובד? מי הרב שלו? האם חי בקהילה מסוימת? האם הם גרים לידכם? מגיעים לשבתות?

אם תבחרי להרחיב נדמה לי שנוכל להכווינך טוב יותר. 

 

מחזקת ידייך

בברכה

יפית

 

מהם החובות של ילדה שהגיעה לגיל מצוות?

בעזרת ה'
לכבוד הרבנית שלום רב,

אני בת 13,ואני מעוניינת לשאול 2 שאלות:

  1. מה התורה מצווה אותי לעשות בגיל הזה מבחינה רוחנית. (כלומר- נערים שהגיעו למצוות מצווים לבנות את עולמם הרוחני בזמן הזה על ידי לימוד תורה, האם גם אני מחוייבת ללמוד הלכה וכדומה כדי לבנות את עולמי הרוחני עכשיו? ואם כן, אני מרגישה שהמוסד בו אני לומדת לא מספק לי זאת, אשמח אם לרבנית יש המלצה בשבילי איך לבנות את עולמי הרוחני).
  2. למה בגיל הזה אינני מחוייבת במצוות עשה שהזמן גרמא? הרי אינני מטפלת בילדים, ויש לי את כל הזמן שבעולם.

תודה רבה רבה!

 

תשובה:

שלום לך

לפני שאני עונה לשאלות לך, רציתי לשתף אותך שעצם קריאת השאלה שלך מילאה אותי בשמחה והתרגשות. אני בטוחה שככל שתגדלי יותר, החברות שלך גם יתחילו לעסוק בשאלות חשובות כמו אלו שהעלית כאן וינסו להבין מה זה אומר להיות ילדה דתייה עובדת ה', אבל זה שאת כבר בגיל 13 מתבוננת על השאלות האלה ומנסה לחפש בתוכן משמעות זה ממש נפלא. אם יש לך עוד שאלות בהמשך – את ממש מוזמנת להמשיך ולכתוב ולשאול.

באופן עקרוני בנים ובנות שמגיעים לגיל מצוות הופכים מבחינת ההלכה לאנשים בוגרים וחייבים בכל מה שאנשים מבוגרים חייבים. כמו שאת יודעת יש הבדל בשאלה מה המצוות שכל אחד חייב (יש מצוות שבנים חייבים בהם ולא בנות ויש לדוגמא מצוות שכהנים חייבים בהם ולא מי שנולד למשפחה שהיא לא כהנים) אבל בגיל קבלת מצוות כל אחד מתחייב בקופסת המצוות שלו. את שואלת לא על ההיבט ההלכתי, אלא על ההיבט הרוחני: כלומר את מבינה ובצדק שלהיות ילדה דתיה זה לא אומר רק לקיים מצוות מבחינה מעשית אלא זה אומר לחפש את המשמעויות שעבודת ה' נוטעת בחיים שלנו ולשאול למה אני עושה את מה שאני עושה ואיזה שאלות יש לי בחיים הדתיים שלי.

יש משנה מאד יפה במסכת ברכות שמסבירה למה בקריאת שמע אנחנו אומרים קודם את פרשיית "ואהבת את ה' אלוקיך" ורק אח"כ את פרשיית "והיה אם שמוע"? המשנה מסבירה שלפני שמקבלים "עול מצוות" שבזה עוסקת הפרשייה השנייה (אם נקיים מצוות נקבל שכר ואם לא נקשיב למצוות אז ה' יעניש אותנו) צריך לקבל "עול מלכות שמיים" שבזה עוסקת הפרשייה הראשונה: כלומר להכיר את הקב"ה, לפתח איתו מערכת יחסים: לאהוב אותו וללמוד את התורה שנתן לנו.

את כותבת שבנים בגילך מחויבים ללמוד תורה וזה הבנייה של העולם הרוחני שלהם. את צודקת שמבחינה פשוטה בנות לא חייבות במצווות לימוד תורה (וזה שאלה טובה למה.. אם תרצי אשמח בהזדמנות לכתוב לך על כך..) אבל בלימוד תורה במובנים שאת מתייחסת אליהם: כלומר ללמוד תורה כדי לדעת את ההלכה וללמוד תורה כדי לבנות חיים דתיים משמעותיים ועמוקים בוודאי שגם בנות חייבות.

אני בטוחה שגם בבית הספר שלך יש שיעורים ודמויות שיוכלו להעשיר אותך אבל אשמח מאד לתת לך כיוון ועצות מה ללמוד בנוסף. כדי לתת לך עצה מתאימה אני צריכה לדעת יותר מה את מעוניינת ללמוד (לדוגמא: הלכה – לדעת הלכות שבת והלכות תפילה. ללמוד על הקושי שיש לנו לפעמים להתפלל ולחשוב איך מתייחסים אליו, ללמוד על השאלה איך מתייחסים לשאלות שיש לנו לפעמים באמונה וכו) גם בעניין זה את מוזמנת לכתוב לי ואענה בהתאם.

לעניין מצוות עשה שהזמן גרמא: את מניחה בשאלה שלך שהסיבה שנשים פטורות ממצוות עשה שהזמן גרמא היא בגלל שהן מטופלות בילדים ולכן הן לא יכולות להתפנות לעשות מצוות שדורשות זמן מסוים. את צודקת שזו אחת מהסיבות שניתנו לפטור הזה, אבל חשוב שתדעי שיש עוד כמה הסברים שונים לפטור (לדוגמא: הרש"ר הירש כותב שנשים לא זקוקות למצוות שתלויות בזמן כי הנפש שלהן רוחנית יותר ובתורת הסוד יש הסברים אחרים). חשוב להכיר את ההסברים שניתנו אם כי בפועל אני מזדהה מאד עם מה שאת שואלת (והאמת שאני יכולה להגיד כאשה שדווקא כן מטופלת בחמישה ילדים קטנים שגם אני רוצה ומתאמצת לקיים את המצוות האלה והיום כשיש הרבה פעמים גם אבא שמטפל בילדים בכלל, השאלה הופכת להיות יותר פשוטה..).

למעשה אני חושבת שנכון מאד שתעשי מאמץ לקיים את המצוות הללו (ואם את אשכנזייה את יכולה גם לברך עליהם בשם ומלכות :"ברוך אתה ה'.. אשר קידשנו במצוותיו וציוונו") גם אם את פטורה מהן באופן רשמי. את צודקת שמי שהסביר שהטעם לפטור הוא גידול ילדים יכול להיות שהיה צריך לקבוע שכאשר אין ילדים (כי את עוד ילדה או אשה שהילדים שלה כבר גדולים) אז גם אשה תהיה חייבת במצוות הללו. למעשה, ההלכה לא קבעה כך: אולי כי יש עוד טעמים לפטור ואולי כי ההלכה בדרך כלל לא אוהבת לחלק את הדינים שלה בצורה כזו. אני חושבת שדווקא האפשרות לבחור לעשות משהו שאת לא חייבת – יכולה להיות פתח משמעותי לחיים דתיים ואפשרות לומר לעצמך ולקב"ה: אני מקיימת מצוות לא רק בגלל שאני מוכרחה אלא בגלל שאני רוצה.. עובדה שאני עושה גם מה שאני לא חייבת..

 

מתפללת שהמילים שלי יהיו משמעותיות עבורך וכמו שכתבתי את ממש מוזמנת לכתוב עוד.

חנה