מותר ללכת להופעה עם שירת נשים וישיבה מעורבת?

השאלה:


האם מותר לי ללכת למחזמר שיש שם ישיבה מעורבת?
והאם מותר לי ללכת למרות שמופיעים שם גם בנים וגם בנות (והבנות שרות)?
כי לי אין איסור לשמוע בנים ובנות שרים, אך, יש שם גם בנים וגם בנות שמופיעים ביחד בצורה אסורה, וגם בנים שבאים למחזמר ושומעים את הבנות שרות.
ואז זה יכול להחשב כאילו אני נותנת יד לשירות נשים בציבור, ולבנים ובנות ביחד.
קניתי כרטיס עם חברות בידיעה שיש שם זמר דתי ללא שום בנות, ואז התברר שהזמר לא נמצא, אלא בנים ובנות שרים את השירים שלו, אם זה לא מלכתחילה אולי אפשר ללכת בדיעבד? או שזה איסור שאין לעבור אותו?  

התשובה:
שלום לך,
ויישר כוחך על הרצון לברר את מעשייך בהתאם להלכה.
שאלת מספר דברים, וננסה לגעת בכל אחד מהם.
א. לגבי ישיבה מעורבת בהופעה, ניתן למצוא דעות שונות, וחלקן בסופו של דבר מסתמכות על המנהגים המקובלים בחברה, ואסביר למה כוונתי.
המקור העיקרי שעליו מתבססים הפוסקים, הנו המשנה והגמרא במסכת סוכה (נא, ע"א-ע"ב), המתארות את התיקון הגדול שנעשה לקראת שמחת בית השואבה בבית המקדש, על מנת להרחיק נשים וגברים זה מזה.
בפירושה של הסיטואציה נחלקו המפרשים והפוסקים. לפי גישה אחת, רק בבית המקדש ובמצבים של קדושה (כגון תפילה בבית הכנסת) נדרשת מן התורה ההפרדה משום מורא מקדש, ואילו באירועים פרטיים, כולל שמחות, אכילה משותפת ואף אכילת קרבן הפסח (משנה ברכות פרק ז משנה ב, גמרא פסחים פו, ע"א) – אין נדרשת ההפרדה. כך כתבו אגרות משה (אורח חיים א, סימנים לט, מא), בני בנים (א, לה) ופסקי עוזיאל (בשאלות הזמן סימן מד, עמ' רלג). פוסקים אלה זיהו את "התיקון הגדול" כמניעת ערבוב בין גברים ונשים במקדש (רמב"ם הלכות לולב פרק ח הלכה יב, רש"י בגמ', המאירי (סוכה נא, ע"ב), אגרות משה שם, שרידי אש ב סימן יד, שיח נחום עמ' 384), לפי גישה זו, מחוץ למקדש רק ערבוב, שעלול להביא לקלות ראש או לפריצות, ייאסר (שו"ת הב"ח סימן נה, ודבריו באבן העזר סימן סב).
ואילו אחרים פירשו את הסיטואציה באופן נרחב יותר, וחששו אף מהסתכלות בלבד (תוספות בגמרא, ציץ אליעזר ז, סימן ח, שבט הלוי א, סימן כט, משנה הלכות ז סימן יב), וחשש לקלות ראש (בית שמואל אבן העזר סימן סב, סעיף יא, קיצור שולחן ערוך סימן קמט סעיף א). ולאור הדברים אסרו כל ישיבה מעורבת, ללא תלות בהקשרה.
במקום אחר בגמרא (קידושין פא, ע"א) מסופר על אביי שבעת התקבצות נשים וגברים יצר הפרדה באמצעות כדי חרס גדולים, למניעת מעבר בין הצדדים. גם כאן נחלקו המפרשים בנסיבות האירוע, לרמב"ם (הלכות יום טוב פרק ו הלכות כ-כא) ולערוך (ערך: סקב), וכן לשו"ע (אורח חיים סימן תקכט ס"ד) מדובר במצבים מיוחדים של אווירת שמחה ושחוק, ואף חשש להשתכרות, שיביאו לידי עבירה, ולכן נדרש הפיקוח. באופן זה כתב גם הרב עוזיאל (משפטי עוזיאל חושן משפט סימן ו).
אך רש"י ותוספות (על הגמ') סברו שמנהגו של אביי לא התייחד דווקא לזמנים של שמחה, אלא לכל מפגש משותף, או מצב של נוכחות נשים וגברים יחד, ולכן תמיד נדרשת הפרדה, אלא שבזמן הָרְגָלִים יש להקפיד יותר. כך נפסק גם במשנה ברורה (סימן תקכט סקכ"ב).
פוסקים אחרים התייחסו למצב התרבותי המקובל, ולשינויים החברתיים שהתחוללו. לדבריהם, אנו רגילים כיום לשבת יחד באופן מעורב, ולכן אין חשש להרהורי עבירה, כשמדובר באווירה מכובדת (לבוש אורח חיים מנהגים אות לו, פתחי תשובה אבן העזר סימן סב, סקי"ח, הרב הנקין, "ישיבת אנשים ונשים ביחד בחתונות", שנה בשנה תש"ם, עמ' 210, יביע אומר אבן העזר חלק ג סימן י, "עקרונות הפרדת נשים וגברים בחברה ובאירועים", שיח נחום, סימן קיב, הרב יעקב אריאל כאן).
חילוק נוסף מובא בדברי הרב גורן ("ישיבה מעורבת או נפרדת בשמחות", תחומין כו (תשס"ו), עמ' 240–241), אשר מפריד בין התכנסות המונית, המאפשרת עבירות, לעומת קהל מצומצם, שמעשי כל אחד ניראים ע"י האחרים. מלבד זאת, מתוך הכרה בגדולת הפוסקים שקדמו לו, נתלה הרב במעשיהם של רבותינו לאורך הדורות, ונמנע מלדחות את מנהגם לשבת במעורב.
לסיכום הסעיף הראשון נביא את דברי הריטב"א (קידושין פב, ע"א): "הכל לפי דעת שמים, וכן הלכתא, דהכל כפי מה שאדם מכיר בעצמו. אם ראוי לו לעשות הרחקה ליצרו עושה… ואם מכיר בעצמו שייצרו נכנע וכפוף לו, ואין מעלה טינא כלל, מותר לו להסתכל ולדבר…"
מהדברים משמע, שכאשר מדובר בחברה אליה אנו משתייכים, בה מקובל לשבת באופן מעורב, וכאשר מדובר במקום הומה אדם, כשמטרת ההתכנסות היא צפיה במופע תרבות, אין איסור בישיבה מעורבת.

ב. בעניין צפיה בהופעה מעורבת של גברים ונשים, כפי שכתבת, מותר לך לשמוע שירת נשים, וכל שכן כשמדובר בשירה דתית-אמונית, כפי שציינת. בקשר לכך, מופיעה באתר תשובתי בהרחבה בעניין האזנת גברים לשירת נשים (כאן). יתכן שלאחר קריאת התשובה תגיעי למסקנה, שיש מי שמתיר מופע מסוג זה.

ג. בשאלת התמיכה במעשה אסור, הנקרא "מסייע לדבר עבירה", סיוע זה נעשה מצדך בעצם קניית הכרטיס, והשתתפותך במופע כצופה. על נושא חיזוק ידיהם של עוברי עבירה כתבתי בהרחבה (כאן, וכאן), ובמצב שאותו את מתארת, אין במעשייך סיוע או עידוד לגברים שבקהל לבוא למופע, אולם יש בכך מעין הכרה במעשה ומתן גושפנקה מעצם ישיבתך בקהל, שיתכן שיש בהם משום חילול השם.
וביחס לחיזוק ידי הזמרות, אם מדובר במופע אסור, הרי שיש בקניית הכרטיס ובצפיה במופע סיוע כלשהו, אף אם אין בכך "לפני עיוור", שהרי גם בלעדייך המופע יתקיים. אולם בסופו של דבר, אם הקהל לא היה קונה את הכרטיסים, המופע לא היה מתקיים, ומכך יוצא, שלכל אחד מהרוכשים ישנו חלק באחריות לקיום המופע, ואינו יכול לטעון, שגם ללא תמיכתו, היה המופע מתקיים.
יוצא מכך, שרק כאשר מדובר במופע שאינו עומד כלל בדרישות ההלכה המינימליות (לפחות לפי הדעות המקלות) – ישנו איסור מדרבנן לשלם עבורו ולצפות בו.

 

יש לי שאלה

הפנייה ל"משיבת נפש" יכולה להיות אנונימית, עם זאת כל פרט שתבחרו לשתף יעזור לנו בדיוק התשובה והתאמתה אליך אישית. השאלות והתשובות יפורסמו באתר ללא פרטים מזהים ובמידת הצורך ישונו פרטים בגוף השאלה כדי להגן על צנעת הפרט.

בשל השאלות הרבות המופנות אל הרבניות אנו ממליצים להתאזר בסבלנות בהמתנה לתשובה. אם יש צורך במענה דחוף אנא ציינו זאת בפנייתכן. זמן המענה הרגיל הוא כשבועיים.
לתשומת לבכם, השאלות מגיעות למנהלות האתר, ומועברות למשיבות השונות בהתאם לתחומי העניין והפניות. אם ברצונכם להפנות שאלה לרבנית מסוימת אנא ציינו זאת בגוף השאלה.
עצם שליחת השאלה מהווה הסכמה לתנאים אלו.

תשובות הרבניות לשאלותיכם יתקבלו באמצעות הדואר האלקטרוני, אנא הקפידו לציין כתובת דואר אלקטרוני תקינה.

דילוג לתוכן