קשה לי עם כל העניין של קול אישה

שלום,
כבר המון זמן שממש ממש מפריע לי העניין של קול אישה.

קודם כל, כי אני שרה מאז שאני זוכרת את עצמי, זה חלק בלתי נפרד מחיי, זה אחת התשוקות הכי גדולות שלי וזה גם המתנה שה' נתן לי. החלום הכי גדול שלי הוא לגדול להיות מוזיקאית ולהופיע מול כולם. כלומר גם גברים וזה נשים. אז כמובן שהעניין של קול אישה קצת מקשה עלי…
שנית לכל, ממש קשה לי עם העקרון שעומד מאחורי הפסיקה (לפי מה שאני הבנתי מלימוד הנושא). קשה לי עם הקביעה שקול של אישה- גם הקול הכי תמים שיש, של האישה הצנועה ביותר- יגרום למחשבות לא ראויות במוחם של גברים. זה בעיני הופך את הנשים לחפצי מין שכל דבר קטן שהן עושות מעורר את יצרם של הגברים ואת הגברים לחיות מיניות חסרות מעצורים שכל דבר קטן מעורר אותם. קשה לי להאמין בזה, אם הייתי מאמינה בזה אני מניחה שהעולם היה מפחיד בהרבה…
אשמח ממש לתשובה כי אני מרגישה שזה לא משהו שאני עומדת בו, ואני לא רוצה להצטרך להכריע בין קיום ההלכה למימוש העצמי שלי. תודה רבה!

 

התשובה: 

שלום לך.

יישר כוחך על הפניה לקבלת מענה הלכתי בתחום שכל כך משמעותי עבורך, אני מעריכה את כנות דברייך. אך יחד עם זאת אני חורגת ממנהגי במענה על שאלות, כי יש בי צורך לשתף אותך, בתחושה שעלתה בי למקרא דברייך. תוך כדי קריאת שאלתך, הבנתי את מצוקתך ואף הזדהיתי עם הקושי (אף על פי, שאיני זמרת). בראשי החלו לעלות סוגיות ופסקי הלכה, מדרשים ופסוקים, אבל – עם ההתקדמות בקריאה הרגשתי שיש פה עניין נוסף, שהוא יותר רחב מנושא "קול אישה" וכן יותר חשוב, ואני מתכוונת ליחס הכללי שלך להלכה. 

לכן, ברשותך, אפתח בהתיחסות למשפט האחרון שכתבת לפני שאגע בשאלה שלשמה פנית ("ואני לא רוצה להצטרך להכריע בין קיום ההלכה למימוש העצמי שלי"). כאנשים בוגרים האחראים למעשינו, בחרנו גם להיות עובדי ה'. במסגרת זו, אנו נדרשים לא פעם להכריע בין קיום ההלכה ובין המימוש העצמי של רצונותינו, חלומותינו ותשוקותינו, בצומת זה אנו אמורים להכריע לצד ההלכה (בהנחה כמובן, שהתייעצנו עם איש הלכה, המכיר את הנושא על כל צדדיו). המשפט האמור עורר בי חוסר נחת והתפרש על ידי כדרישה, או אף כתביעה ליישר את ההלכה לכיוון הצורך האישי שלך.

אבל המציאות הרבה יותר מורכבת. החיים מזמנים לנו דילמות שכאלה באופן מתמיד, ואכן אנו נדרשים לא אחת להכריע על מה מוותרים, וזה נכון לא רק מול עולם ההלכה, גם למשל בשמירת הבריאות אנו מתלבטים בין הטעים לעומת המזין, וכן בכל תחום בעולמנו – עונג לעומת איפוק, מחויבות לעומת נוחות ועוד. וזו, להבנתי, צריכה להיות עמדת הפתיחה שלך ושל כל שואל בבואו לשאול שאלה בהלכה.  בהחלט יתכן שזו גם תפיסתך, ושדבריך נבעו ממצוקה אישית ולא מסיבה אחרת. בכל זאת היה חשוב לי להתעכב בנקודה זו כדי להדגיש את העמדה שמתוכה נכתבת התשובה.

ולעצם שאלתך, הביטוי "קול באשה ערוה" מופיע במספר מקומות בגמרא, בתוך רשימה של איברים, שאין רגילים לראותם מגולים, ושיש בחשיפתם חוסר צניעות. רוב הפוסקים מפרשים את קול האשה האסור בשמיעה כקול זמר, ולא כביטוי כולל לכל דיבור שהוא, זאת משום שהשירה חושפת פן אישי ואינטימי בנפשנו, ומשתפת את המאזינים בעולמנו הפנימי – רגשות, חוויות ועוד.

הרצון להתיר שמיעת שירת נשים ע"י גברים מסתמך על השינוי שחל בחברה המערבית בכלל ובנורמות הצניעות בפרט, ובו החיכוך והקשר בין המינים נעשה באופן שגרתי ויומיומי. כתוצאה מכך ישנה התרגלות מסויימת לראיית נשים ושמיעת קולן, ולכן לדעת המתירים, אין בכך בכדי לעורר תאוות אסורות. עוד דרך להתיר מחלקת בין שירה פסולה, המעוררת יצרים, ובין שירה "כשרה" המבטאת ערכים נעלים, ונעשית בצניעות, כגון: במילות השיר ובסגנונו המוסיקאלי, בלבוש הזמרת, בתנועות גופה וכד'.

אך מן הצד השני, רבים מן הפוסקים אינם מחשיבים את השינוי החברתי כגורם המשפיע על שינוי בהלכה, אלא להיפך, כגורם הדורש הקפדה יתרה בשל גדרי הצניעות שנפרצו בחברה המערבית, ובתוכה גם אצלנו. לדברי האוסרים, דיני העריות לא השתנו, ואין לאפשר להרגל עברה לעקור את ההלכה ממקומה. 

לסיכום, כפי שראית, יש על מי לסמוך אם ברצונך לפתח קריירה של זמרת לקהל מעורב, בתנאים שהזכרנו, אולם יחד עם זאת יש לזכור, כי בימינו נפתחו כל כך הרבה אפשרויות לנשים המופיעות בפני נשים, ואף זמרות שלא באו מרקע של שמירת מצוות, קיבלו על עצמן לוותר על הקהל הגברי מתוך שמחה וסיפוק. גם את יכולה להגדיר את המימוש העצמי שלך בדרך אחרת, בדרך שתתאים להלכה ולא תכופף אותה. 

אני מאחלת הצלחה בשירה ובשמירת המצוות.

עידית

הרחבה:

הגמרא כללה בכמה מקומות (ברכות כד, ע"א, קידושין ע, ע"א, ירושלמי  חלה פ"ב, ה"א) שמיעת קול נשי ע"י גבר כאחד האמצעים המעוררים מבחינה יצרית. מכיוון שהאיסור חל על האיש, כשמדובר באשה שאינה אשתו או בתו, השמעת קול נתפסת כמעשה לא צנוע. הביטוי "קול באשה" אינו ברור לנו, אך הוא מתפרש בד"כ כקול שירה בלבד (ראי סוטה מח, ע"א, שולחן ערוך אבן העזר כא ס"א, רש"ל, מגן אברהם אורח חיים עה, סק"ו). אמנם חלק מן הפוסקים אוסרים שמיעת כל קול, אשר יש בו "קירוב דעת", כגון: שאילת שלום (רשב"א ברכות כד ע"א, על פי הסוגיה בקידושין ע ע"א, המאירי ונמוקי יוסף על ברכות כד, אור זרוע א, קלג, בית שמואל אבן העזר סי' כא, ס"ד ועוד).

ישנן שתי דרכים לקריאת הסוגיה במס' ברכות: האחת מגבילה את שמיעת הזמר רק לזמן קריאת שמע ע"י האיש בדומה להתבוננות בטפח מגולה מגוף האשה (כך פסקו הראבי"ה (א, עו) ,הריטב"א, המרדכי (ברכות פ) בשם רב האי גאון, ספר יראים (שצב) בשם רב יהודאי גאון, ראבי"ה (א, עו) והגהות מימוניות הלכות ק"ש ג, ס), והשניה אוסרת כל התבוננות באשה מתוך מטרה של הנאה מן המראה, ומתוך כך גם כל שמיעה של שירת נשים, זאת מחמת צניעות וללא קשר לקריאת שמע (כך פסקו הרמב"ם איסורי ביאה פכ"א, ה"ב, אור זרוע חלק א, סי' קלג, רשב"א, רא"ש לברכות ג, לז, רא"ה לברכות כד ע"א, סמ"ג ל"ת קכו, סמ"ק פג). השו"ע פוסק במקום אחד כרמב"ם (אבן העזר סי' כא ס"א), ואוסר כל הנאה מנשים, מראה, ריח וקול שירתן, אך במקום אחר (אורח חיים סי' עה, ס"ג) אוסר שמיעת קול זמר נשים בזמן קריאת שמע ואמירת דברים שבקדושה, מה שמאפשר הבנה שבזמן אחר זה מותר (כך נכתב במשנה ברורה סי' עה סקי"ז, למעט אשת איש, כל העריות, אשה נידה ואשה נכריה).

בעל שרידי אש (חלק א סימן עז) התיר שמיעת זמר אשה כאשר אין בכוונת השומע ליהנות מקולה (מה שמעלה תהיה האם בהאזנה לשירת זמרת בהופעה חיה, מתמלא תנאי זה), וכן הקל בשירה של שירי קודש ע"י מספר נשים יחד, על פי הכלל (שנאמר לגבי שופר) 'תרי קלי לא משתמעי', כלומר הקולות נבלעים זה בזה ואינם מובחנים באופן ייחודי. אולם חשוב לציין, כי תשובתו נכתבה למצב מאד מסוים, בו נדרש ההיתר עבור בני נוער בחוץ לארץ, מתוך צורך בשמירת זהותם היהודית, ואכן יש מי שחולק על מסקנותיו (ציץ אליעזר חלק יד סימן ז, חלק ה סימן ב וחלק ז סימן כח, שבט הלוי י, כו, משנה הלכות יא, נג).

כיוון נוסף להיתר מבוסס על ההבחנה במס' קידושין פא, ע"ב, שם מובא היתר להסתייע בנשים באותן הפעולות שנאסרו מחשש לחוסר צניעות, כאשר זה נעשה לשם שמים, והראב"ד מבאר שם שהכוונה לדברי צורך. היתר דומה לזה מצוי בהגהות הרמ"א (אבן העזר סימן כא, ס"ה): ויש אומרים דכל שאינו עושה דרך חיבה, רק כוונתו לשם שמים, מותר. לכן נהגו להקל בדברים אלו. 

כאשר מדובר בשירה "תמימה" שאינה לשם פריצות, או בשירי קודש, יש מי שהתיר את שמיעתה כשאין כוונה ליהנות ממנה (למשל בעל שדי חמד מערכת ה-ק', כלל ל מ"ב, אם כי לכתחילה כתב שיש להחמיר), והר' פיינשטיין התיר שמיעת בנות צעירות השרות במקהלה, שם אין אצל השומע הרהורי עבירה (אגרו"מ אורח חיים ח"א סי' כו), 

הרב הנקין (במאמרו "עיונים בהלכות צניעות בדורנו" תחומין כט) מחשיב את הקריטריון של השתנות הנורמות החברתיות, מה שמביא לרגילות ביומיום בתקשורת בין המינים. במצב כזה, אין הרהורי עבירה בשמיעת קול או דיבור עם נשים (כמו גם ראייתן), "אם כך היא ההתנהגות היומיומית שבקהילתו, היא מאבדת את אופייה הפרובוקטיבי". מכיוון שהמציאות השתנתה, אין אנו חייבים לשוב לדין הגמרא.

גם הרב ביגמן (באתר ישיבת מעלה גילבוע), קבע כמה קריטריונים לשירה "כשרה" או מותרת, ביניהם: מילות השיר, סגנונו, הלחן, האווירה, לבוש הזמרת ושפת הגוף שלה. כאשר מתמלאים תנאים אלה, הוא מתיר בשופי שירת זמרת בפני קהל מעורב.

יחד עם זאת, חשוב לציין, כיפוסקים אחרים מבני דורנו אינם מקבלים את החילוקים על פי השתנות הנורמות הציבוריות, והם סוברים, שהאיסור נותר בעינו. בתגובתו לרב ביגמן כתב הרב גיגי (בתוך: וזאת ליהודה 2), כי רק יחידי סגולה מבין תלמידי החכמים מכירים את יצרם, ויכולים לסמוך על עצמם, ואילו רוב רובו של הציבור צריך לנקוט בהימנעות מהשתתפות במופעי שירה. באותה המידה הוא מציע (על סמך ספר חסידים סימן תריד) שאף נשים יימנעו ממופעי זמרים גברים, שבהם שולטת אווירה של חוסר צניעות (ואין מדובר במילות השירים בלבד). מאידך גיסא הוא מקל לשמוע שירת נשים בטקסים רשמיים שמתקיימים באווירת כובד ראש, ובשירה משפחתית של שירי שבת, בה משתלבים קולות הגברים והנשים.

גם הרב מלמד (פניני הלכה הלכות משפחה ז, י) סבור שהאיסור עדיין קיים, ודווקא משום שמדובר באיסור מדרבנן, אנו מבינים שישנה חשיבות לגדור את גדרי הצניעות בקשר שבין המינים, וזו הסמכות שניתנה לחכמים בהתאם לצורך המתעורר בכל דור. באופן דומה חולק גם הרב אריאל ("קול באישה" תחומין ל) על ההיתר שנסמך על "השתנות הטבעים", והוא סבור שעל אף השינויים החברתיים, "דיני עריות לא השתנו", אלא אדרבה, הפריצות הרווחת בימינו, מחייבת הקפדה יתרה על מצוות אלה, ומשום כך אין לעלות על הדעת להתיר הופעת זמרת בפני גברים.

 

יש לי שאלה

הפנייה ל"משיבת נפש" יכולה להיות אנונימית, עם זאת כל פרט שתבחרו לשתף יעזור לנו בדיוק התשובה והתאמתה אליך אישית. השאלות והתשובות יפורסמו באתר ללא פרטים מזהים ובמידת הצורך ישונו פרטי בגוף השאלה כדי להגן על צנעת הפרט.

בשל השאלות הרבות המופנות אל הרבניות אנו ממליצים להתאזר בסבלנות בהמתנה לתשובה. אם יש צורך במענה דחוף אנא ציינו זאת בפנייתכן. זמן המענה הרגיל הוא כדבועיים.
לתשומת לבכם, השאלות מגיעות למנהלות האתר, ומועברות למשיבות השונות בהתאם לתחומי העניין והפניות. אם ברצונכם להפנות שאלה לרבנית מסוימת אנא ציינו זאת בגוף השאלה.
עצם שליחת השאלה מהווה הסכמה לתנאים אלו.

תשובות הרבניות לשאלותיכם יתקבלו באמצעות הדואר האלקטרוני, אנא הקפידו לציין כתובת דואר אלקטרוני תקינה.