בעקבות בעיה עם אמצעי מניעה, האם נוכל לקיים יחסים לא מלאים בכדי למנוע הריון?
שלום וברכה,
אני שואלת כאן, כי אני לא מוצאת דרך מתאימה אחרת להתייעץ על שאלה כזו.
אנחנו נשואים, ויש לנו ב"ה ילדים – בנים ובנות. אנחנו רוצים להמתין מעט לפני שנביא בעז"ה ילדים נוספים.
מצד שני איני יכולה לקחת מניעה, כדורים התקנים וכדו', מסיבות שתלויות בנפש שלי ובגוף שלי. הפתרונות האלו לא באים בחשבון מבחינתי, מהרבה סיבות.
ידוע שנרות ודפי מניעה הם לא הרמטיים, ואיתם באמת נקלטתי להריון האחרון.
בהתחשב בנסיבות הללו, האם מותר לזוג לקיים יחסים באופן הרגיל, אך את הגמירה עצמה לא לבצע באופן הזה אלא באופן אוראלי. מה אומרת ההלכה על מעשה זה?
מבחינתנו זה מבורך, ויכול לפתור לנו הבעיה.
אם לא, אני מוצאת את עצמי מתרחקת וחוששת מאוד מאינטימיות עם בעלי שלא להגיע למצב של הריון לא מתוכנן (אין לי יכולת פיזית לשאת הריון כעת).
גם פתרון חלקי של מעקב אחרי ימי הביוץ והמנעות מיקום יחסים בימים האלו הוא לא הרמטי עבורי כי יש חודשים שבהם אני פוריה יותר מפעם אחת בחודש (נדיר אבל קיים)
לא יודעת אם צריך לציין אבל קיום היחסים באופן הזה מקובל על שנינו.
אשמח מאוד לתשובה ברורה. אם אפשר עם ציון מקור.
תשובה
שלום לך,
שאלתך עוסקת באפשרות מסוימת למניעת הריון, אך למעשה היא נוגעת למותר ולאסור ביחסי אישות לפי ההלכה. אתחיל בהתייחסות לאפשרויות נוספות למניעת הריון במצבך, ולאחר מכן אמשיך בהתייחסות ההלכתית לקיום יחסים אורליים.
אפשרויות נוספות למניעת הריון:
התשובה לשאלתך תלויה גם בשאלה לכמה זמן אתם רוצים למנוע הריון. האם מדובר בכמה חודשים בלבד או בשנה ויותר. פתרונות למצב זמני שונים מעט מפתרונות לטווח ארוך, והמידע הזה חסר בשאלתך.
כתבת רשימה של אמצעי מניעה שהם בעיתיים מבחינתך אך לא הזכרת את הדיאפרגמה. אם יש לך אפשרות ויכולת למנוע הריון באמצעות דיאפרגמה זו היא הדרך המומלצת ביותר במצב שתארת. יש לציין שחשוב להתאים את הדיאפרגמה אצל מומחית לדבר (רופאה או אישה שהוסמכה לכך). יעילותה של הדיאפרגמה תלויה מאד בשימוש נכון בה ולכן יש להקפיד על אופן השימוש בה (הנחה נכונה שלה, ומתי מוציאים אותה). שימוש בדיאפרגמה בתוספת של קוטלי זרע (כמו פילם או נרות), וכן היעזרות גם בשיטת המודעות לפוריות עוזרים גם הם להגברת היעילות. בשיטת המודעות לפוריות מזהים לא רק את ימי הביוץ אלא גם ימים שאינם פוריים בבירור.
תוכלי לקרוא עוד באתר יועצות ההלכה של נשמעת על הדיאפרגמה ועל שיטת המודעות לפוריות.
מותר ואסור ביחסי אישות
הדרך שהצעת בשאלתך למניעת ההריון אינה הדרך המומלצת לשימוש באופן קבוע, וזאת בגלל החשש של הוצאת זרע לבטלה. אמנם אין איסור הלכתי ליחסי מין אורליים (שאת מזכירה בשאלתך) או אנליים, ובעיקרון כל מה שנעשה ברצונם ובהסכמתם של שני בני הזוג מותר, אך עדיין לכתחילה יש להקפיד שהזרע יצא בתוך הנרתיק, בדרך הרגילה. אם מדי פעם הזרע יוצא מחוץ לנרתיק אין בזה איסור, אך לא באופן קבוע.
דברים אלו מתבססים בעיקר על פסיקת הרמ"א באבן העזר סימן כ"ה סעיף ב:
ויכול לעשות עם אשתו מה שירצה, בועל בכל עת שירצה ומנשק בכל אבר שירצה, ובא עליה בין כדרכה בין שלא כדרכה, או דרך אברים ובלבד שלא יוציא זרע לבטלה (טור).
ויש מקילין ואומרים שמותר שלא כדרכה אפילו אם הוציא זרע, אם עושה באקראי ואינו רגיל בכך (גם זה טור בשם ר"י). ואף על פי שמותר בכל אלה, כל המקדש עצמו במותר לו קדוש יאמרו לו (דברי הרב).
לפי הדעה הראשונה מותר לזוג לעשות כל מה שירצה, ובלבד שהזרע יצא בנרתיק. הרמ"א מביא את דעת הפוסקים המקלים לפיה אפשר גם להוציא את הזרע בחוץ בתנאי שהדבר נעשה "באקראי ואינו רגיל בכך", כלומר מדי פעם ובאופן לא קבוע. האחרונים נחלקו בשאלה מהו פירוש "באקראי", אך כל הפירושים מדברים על מצב זמני לטווח קצר, ולא לטווח ארוך (וראי הרחבה בדברי פוסקי ימינו) .
הרמ"א מסיים באמירה שלא כל מה שמותר הלכתית הוא גם ראוי מבחינה רוחנית, ולכן רצוי לשקול היטב מתי נכון ללכת לפי המקלים.
פתרונות אפשריים נוספים, גם הם לטווח קצר בלבד, הם להוציא את הזרע סמוך לפתח הנרתיק אך לא בתוכו, או להשתמש בקונדום.
אם תרצי את מוזמנת לפנות אלינו שוב עם פרטים נוספים ונוכל לעזור לך ביתר דיוק.
אני מקווה שתשובתי תעזור לכם למצוא את הדרך הנכונה עבורכם,
בברכה
נועה לאו
הרחבה:
פסיקת הרמ"א שונה בענין זה מהשו"ע שמגביל את יחסי האישות לתנוחות מסוימות ומגבלות נוספות (ראו בשו"ע אבן העזר סימן כ"ה סעיף ב, ובשו"ע אורח חיים סימן ר"מ סעי' ד,ה,ח). אמנם הרמ"א אינו חולק על סעיפים אלו באו"ח ר"מ, אך באה"ע כ"ה הוא מביא את ההיתר לקיום יחסים ללא הגבלות אלה.
הרב מרדכי אליהו הביא להלכה את כל ההלכות שכתב השו"ע (דרכי טהרה פרק כ"ב, דיני תשמיש), אולם פוסקים רבים בזמננו סבורים שחלק גדול מהלכות אלה, המתייחסות למגבלות על אופן קיום היחסים עצמו, הן רק המלצות ואינן בגדר הלכה מחייבת, ופסיקת הרמ"א היא עיקר ההלכה.
כך למשל מובא בשם הרב אבינר (עצם מעצמי, הרב שלמה אבינר, פרק 5 הדרכות לכלות שיחה א):
יש רק שלושה יסודות עיקריים אסורים וכל השאר מותר ("כל מה שאדם רוצה לעשות באשתו, עושה"):
א. אשתו ולא אחרת.
ב. אשתו כשהיא מותרת.
ג. בחדרי חדרים.
חוץ מזה אין שום צד איסור מצד הדין החמור. (לכך יש להוסיף גם את רצון שניהם והסכמתם – נ.ל.) אם מוסיפים עוד סייגים לשלושת אלו, עלול לפעמים להיווצר מצב שבו אין נותנים לכח זה מה שמגיע לו. לכן אישה צריכה להיות משוחררת לגמרי, גם למען עצמה וגם למען בעלה, לעשות ככל העולה על רוחה, להיות לגמרי משוחררת.
וכך כתב גם הרב אלישיב קנוהל בחוברת עת דודים המצורפת לספר איש אישה.
למקורות נוספים ראי בנשמת הבית, סימן לג (שימוש בקונדום במקרה של סכנה להרות).
התשובה נמצאת גם באתר ספריא.