האם אפשר לברך "שחלק מחכמתו ליראיו" על חכם גדול אך לא בתורה?

בהמשך לשאלה על ברכה במפגש עם נשיא ישראל, אני רוצה לשאול על יהודי חכם אך לא בתורה (כמו למשל ישראל אומן שזכה בפרס נובל לכלכלה), האם צריך לברך ואם כן מה?

תשובה

ב"ה

שלום וברכה,

השו"ע  (או"ח רכד סעיפים ו,ז) – פוסק שעל ראיית חכם מחכמי ישראל מברכים: "שחלק מחכמתו ליריאיו", ואילו על חכם מחכמי אומות העולם מברך: "שנתן מחכמתו לבשר ודם".

אולם פוסקים מאוחרים יותר (למשל, ערוך השולחן רכד,ו, והציץ אליעזר חלק יד,לז), סברו שבזמננו אין לומר ברכות אלו בשם ומלכות, משום שלא ידוע לנו מה שיעור החכמה עליה נתנקנה הברכה.

מנגד, הטור (סימן רכד) כתב על ברכת חכם הרזים, שאין לומר אותה היום על אדם אחד, מכיוון שאין מי שראוי לברכה זו. אולם לגבי הברכות לעיל (שחלק מחכמתו ליריאיו, ושנתן מחכמתו לבשר ודם) לא סייג את דבריו, וניתן להסיק שאותן יש לברך על ראיית חכם יוצא דופן. כך גם פסק הרב אליעזר מלמד בפניני הלכה (ברכות פרק טו), ובספר "פסקי תשובות" (רכד) הביא מספר עדויות על רבנים שבירכו בשם ובמלכות על תלמידי חכמים אחרים.

אולם, שאלתך נוגעת בדיון נוסף, והוא מה לברך על יהודי שחכם בחכמות הגויים ולא בחכמת התורה. מצד אחד, רבים מן הפוסקים (למשל ערוך השולחן לעיל) כותבים במפורש "על חכם מחכמי ישראל שגדול בתורה". מצד שני, נוסח הברכה לא מזכיר תורה, אלא את "חכמתו" של הקב"ה, שהיא כוללת כמובן גם תורה, וגם כל חכמות העולם, והשו"ע פסק "הרואה חכם מחכמי ישראל" ולא הזכיר "שגדול בתורה".

בדומה למה שכתבתי בענין ברכה על מפגש עם הנשיא, ב"כף החיים" (רכד, כט) נפסק שהרואה מלך רשע כירבעם ואחאב, יאמר: "שנתן מכבודו לבני אדם", כמו למלכי אומות העולם. נדמה לי שניתן להסיק מכך ששינוי הברכה, והיציאה מגדר "יראיו" שמור רק לרשעים כמו ירבעם ואחאב.  ולכן גם על חכם יהודי, שאיננו רשע כאחאב ניתן לברך "שחלק מחכמתו ליראיו", ואין צורך לשנות את נוסח הברכה.

אולם, משום שמדובר בספק, ומשום שישנה מחלוקת אודות אמירת ברכות אלו בזמן הזה, נראה לי שנכון יותר לברך ללא שם ומלכות, "שחלק מחכמתו ליראיו".

מעיין

מקורות

ערוך השולחן אורח חיים סימן רכד

סעיף ו

הרואה חכם מחכמי ישראל שגדול בתורה מברך ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם שחלק מחכמתו ליריאיו כי חלק ה' עמו יעקב חבל נחלתו והרואה חכם מחכמיהם הגדול בשארי חכמות מברך ברוך וכו' שנתן מחכמתו לבשר ודם וכמה שיעור גדלו בתורה או בשארי חכמות לא נתבאר ולכן נמנעים עתה מברכה זו

 

שו"ת ציץ אליעזר חלק יד סימן לז

ג' (ו) עוד נשאלתי לחות דעתי על המקרה שאחד מגדולי הדור הגיע למקום מסוים וקם אחד ממקבלי פניו ובירך עליו בשם ומלכות ברכת שחלק מחכמתו ליראיו, אי טב עביד.

הנה אמנם ככה איתא בגמ' בברכות ד' נ"ח ע"א דהרואה חכמי ישראל אומר ברוך שחלק מחכמתו ליראיו. וככה נפסק להלכה ברמב"ם פ"י מברכות הי"א, וכן בשו"ע או"ח סי' רכ"ד סעיף ו', ובמפורש לברך בשם ומלכות.

אבל בכמה דורות שלפנינו היו כבר הרבה מגדולי הפוסקים שהססו מאד אם ישנה עוד באפשרות לברך ברכה זו בשם ומלכות ולא לחוש משום ברכה לבטלה. בספר יוסף אומץ (יוזפא) שמחברו חי לפני ארבע מאות שנה בסימן ת"נ כותב שהברכה לראיית חכמי ישראל ואו"ה לא כתב כי מעטים מאד בזמנינו מי שראוי לקרותו חכם. ומסיים דאכן מי שרוצה לאומרה בלא שם ומלכות לא הפסיד, וקורא קילוס לזה בספר טהרת המים מע' הב' אות כ"ו ע"ש. וכך כותב במגביל לזה בספר יד הקטנה בה' ברכות במנחת עני בס"ק כ"ו, שנראה פשוט ודאי שדוקא על חכם מופלג אשר הוא לפלא והפלא ללב הרואה (אז יש לברך ברכה זו) לכן על גדולי החכמים בסתם יאמר ברוך שחלק כו' בלא שם ומלכות ע"ש.

ועל מדוכה זאת איזהו חכם שראוי לברך עליו יושב גם הגאון בעל תשו' מאהבה. ומסיים את דבריו בלשון: עכ"ז אני נבוך מאד אם יש לברך בזה"ז על חכם בשם ומלכות ולא שמעתי מרבותי מימי שהיו מברכים ברכה זו אבל לא שמעתי אין ראי' וצל"ע עכ"ל. והנה ברור שגם אם נקבל את הנחתו בזה שמלא שמעתי אין ראי' אבל סו"ס הא נשאר בצ"ע בזה וא"כ בודאי אין לברך מספק. אבל חוץ מזה פוק חזי בספר פתח הדביר על או"ח סימן רכ"ד אות ו' שנו"נ באריכות גדולה בזה ובדברי התשובה מאהבה הנ"ז, וגם מעיד ובא שמיום שעמד על דעתו לא ראה לחכמי גדולי הדור שהיו מברכין ברכה זו בראיית וקבלת פני חכמים גדולים ועצומים בתורה אפילו על אותם ששמם היה הולך מסוף העולם ועד סופו, וכי, דדבר כזה דהוי הווה ורגיל לא ראינו הוי ראי'. ולכן בסיכום ההלכה סובר דאין לברך ברכה זו בזה"ז, ומוכיח שכן נראה גם מדברי היעב"ץ ז"ל במו"ק וכן הוא גם משמעות ההלק"ט. ורק מהיות טוב נכון לברך בהקבלת פנים בלא הזכרת שם ומלכות עיין שם.

גם לרבות בספר חסד לאלפים (להגה"ח בעל פלא יועץ ז"ל) על או"ח סימן רכ"ד אות י"ב, כותב דאפשר דכי היכי דאמרו שאין דין ת"ח בזה"ז לענינים אחרים ה"נ לענין ברכה זו אלא אומר בלי הזכרת שם ומלכות. וכך פוסק בפשיטות גם בספר בן א"ח ש"א פ' עקב אות י"ג דהרואה חכמי ישראל מברך ברוך שחלק מחכמתו ליראיו בלי שם ומלכות. וסתם לפסוק כמותם גם בס' כה"ח סי' רכ"ד ס"ק י"ט ע"ש.

ובספר יפה ללב ח"א סי' רכ"ד אות ה' נר' דעתו שלא לברך ברכה זו כלל, שכותב בזה"ל: ומדכתב הרב הקדוש ר"ח בשער האהבה פ"ו דע"ח ע"ב וכבר ראינו פה צפת שבגליל העליון חכמים שהיה ראוי לברך עליהם ברכה זו יע"ש נראה שאין מברכין ברכה זו עכשיו מכ"ש בזה הדור יתום שנתמעטו הלבבות עכ"ל ע"ש וכן באות ג' שם. ואם נכון דיוקו מהמהרח"ו ז"ל הרי היה זה כבר בקירוב לדורו של הב"י ז"ל.

וכך פוסק גם הערוך השלחן בסימן רכ"ד סעיף ו' וז"ל: וכמה שיעור גדלו בתורה או בשארי חכמות לא נתבאר לכן נמנעים עתה מברכה זו עכ"ל.

לבסוף כדאי להזכיר גם זאת שישנם הסוברים שכדי לברך ברכה זו צריך שיראו יותר מאחד, כדכתוב בלשון הרואה חכמי. כך יוצא מדברי העולת תמיד בסימן רכ"ד סק"ה, ומועתק דבריו גם בכה"ח ס"ק י"ח ע"ש. והזכרתי זאת רק לרווחא דמילתא.

מכל הלין שנתבאר נראה דלא טב למיעבד הכי לברך בזמנינו ברכה זו, ולכל היותר יכול לברכה בלי שם ומלכות, דלברך בשו"מ =בשם ומלכות= יש לחוש לברכה לבטלה.

 

יש לי שאלה

הפנייה ל"משיבת נפש" יכולה להיות אנונימית, עם זאת כל פרט שתבחרו לשתף יעזור לנו בדיוק התשובה והתאמתה אליך אישית. השאלות והתשובות יפורסמו באתר ללא פרטים מזהים ובמידת הצורך ישונו פרטים בגוף השאלה כדי להגן על צנעת הפרט.

בשל השאלות הרבות המופנות אל הרבניות אנו ממליצים להתאזר בסבלנות בהמתנה לתשובה. אם יש צורך במענה דחוף אנא ציינו זאת בפנייתכן. זמן המענה הרגיל הוא כשבועיים.
לתשומת לבכם, השאלות מגיעות למנהלות האתר, ומועברות למשיבות השונות בהתאם לתחומי העניין והפניות. אם ברצונכם להפנות שאלה לרבנית מסוימת אנא ציינו זאת בגוף השאלה.
עצם שליחת השאלה מהווה הסכמה לתנאים אלו.

תשובות הרבניות לשאלותיכם יתקבלו באמצעות הדואר האלקטרוני, אנא הקפידו לציין כתובת דואר אלקטרוני תקינה.

דילוג לתוכן