שימוש במים חמים בשבת – עדיף חשמל, גז או דוד שמש?
שלום,
אנחנו משפצים עכשיו דירה, ואנחנו צריכים לבחור דרך לחימום מים (חשמל, גז, שמש או שלושתם). האם בגלל חימום מים בשבת עדיף פתרון חשמל?
האם יש דרך שמאפשרת שימוש במים חמים מדוד חשמלי (אולי פתרון של מכון צומת או משהו)?
בדוד שמש אנחנו נוהגים כמו השיטות המקילות שמאפשרות שימוש בשבת.
תודה רבה.
תשובה:
שלום לך, ברכותי לרגל השיפוץ.
בעניין חימום מים, אכן קיימות שלוש האפשרויות שציינת. השימוש הרווח ביותר בארץ נעשה בדודי שמש בשילוב עם חימום ע"י חשמל (בויילר) לימים מעוננים, או בדוודים חשמליים בלבד. שימוש במערכת גז (יונקרס) רווח פחות, מה שמביא לכך, שרבים מפוסקי זמנינו לא נדרשו לעסוק בשאלת התאמתם לשימוש בשבת.
ככל הידוע לי, מערכת חימום המים בגז מופעלת באופן חשמלי באמצעות חיישן, המגיב לירידה בלחץ המים עם פתיחת הברז. ישנם חיישנים המדליקים להבה, וישנם כאלה אשר מגבירים עצמה של להבה קיימת. בשני המקרים פעולת האדם גורמת באופן ישיר להפעלת החישן, ולכן אסורה בשבת.
לגבי שימוש בדוד חשמלי, כאשר הדוד פעל לפני שבת, ובשבת הוא כבוי, כל עוד המים אינם מגיעים לחום שהיד סולדת בו (לכל היותר 45 מעלות), לכל הדעות מותר להשתמש במים, מפני שאין בכוחם לבשל.
כאשר ישנו ספק אם המים שבדוד לוהטים (מפני שהדוד לא דלק שעות מרובות), כתב הרב מלמד (פניני הלכה הלכות שבת הרחבות פרק י' סעיף כד), כי ניתן להתיר זאת, כאשר הדוד דלק לפני כניסת השבת, זאת משום שמדובר ב"דבר שאינו מתכוון", כלומר, האדם משתמש במים שהוחמו מבעוד יום, ושימוש זה מותר. אולם הוצאת המים מביאה לכך שמים קרים ייכנסו לתוך הדוד ויתערבו במים הרותחים שבתוכו, מה שיביא לבישולם. בישול זה הוא מלאכת שבת, שאסור לעשותה. אך במקרה המדובר, אין כוונתו של האדם הפותח את הברז, לגרום לחימום המים הקרים, וגם אין וודאות, שכך אכן יקרה. לכן מותר להשתמש במים הללו ללא חשש. (כל זאת כמובן כאשר הדוד כבוי בשבת). ועוד, כאשר גוף החימום החשמלי אינו פועל, אף על פי שישנם בתוך הדוד מים חמים, המים הקרים שייכנסו לתוכו, יתחממו בגרמא בלבד, ולא בפעולה ישירה של האדם.
כדאי לדעת, שלאחרונה פיתחו במכון צומ"ת פתרון טכנולוגי, שמאפשר שימוש במים שהתחממו בשבת בדוד חשמלי. פתרון זה כולל ווסת טמפרטורה, אשר ימנע מהדוד לחמם את המים מעבר לחום שהיד סולדת בו, ועקיפת הקשר הישיר שבין הווסת וגופי החימום, כך שפיקוד אלקטרוני מפעיל את גופי החימום בתדירות קבועה ובפרקי זמן קצובים, ואינו מושפע מפעולת האדם, פותח הברז.
בשאלתך כתבת שאתם מקלים בענין דוד שמש. הרחבה הלכתית בנושא זה מצורפת בסוף התשובה.
לכן בסיכום נראה כי דוד שמש הינו המומלץ ביותר (גם מבחינה אקולוגית, וגם כאמצעי החסכני ביותר), דוד חשמל, הדולק בשבת, מותר לשימוש רק בצירוף ההתקן של מכון צומת, ומערכת גז אינה אפשרית לשימוש בשבת.
אני מאחלת לכם שהשיפוץ יעבור בקלות ובס"ד.
עידית
הרחבה בעניין דוד שמש:
התורה אסרה לבשל באש וב"תולדות האש" (חפץ שהתחמם ע"י האש, והוא חם דיו כדי לחמם בעצמו). בישול ע"י חום השמש מותר, אך חכמינו גזרו איסור על בישול ב"תולדת החמה", למשל בגד, או כלי שעמדו בשמש, והם לוהטים (מס' שבת דף לח ע"ב-לט ע"א, שו"ע אורח חיים סי' שיח, ס"ג). יוצא מכך, שהגדרת חימום המים בחמה או בתולדות חמה, היא שתכריע לאסור או להתיר שימוש בדוד שמש בשבת.
פוסקים רבים סברו כי מדובר בבישול בחמה, ולא בתולדות החמה, מפני שתפקיד הקולטים הוא לרכז את קרני השמש בלבד, ועיקר החימום לא נעשה באמצעות החום שלהם (הרב קאפחבקובץ זיכרון הראל, עמ' 113-117, ציץ אליעזר חלק ז סי' יט, וחלק ח סי' יד, הר צבי אורח חיים חלק א סי' קפח, יביע אומר חלק ד, אורח חיים סי' לד, שמירת שבת כהלכתה במהדורה ראשונה פרק א סכ"ט) . לעומתם יש מי שראה בצינורות המים תולדות חמה ולכן אסר שימוש זה בשבת (מנחת יצחק חלק ד סי' מד, אז נדברו חלק א סי' לד). מעבר לכך, בשמירת שבת כהלכתה מהדורה שניה, לא חוזר בו המחבר מסברתו, אך נוטה להחמיר בשימוש בדוד שמש, שמא יטעו וישתמשו בעקבות זאת גם במים שחוממו בדוד חשמלי (פרק א, סמ"ה הערה קכ"ז בשם הרב אוירבך).
עניין נוסף שיש לתת עליו את הדעת, הוא חימום המים הקרים, הנכנסים אל הדוד ע"י המים שהתחממו מן השמש. מכיוון שבפתיחת הברז נכנסים מים קרים לתוך דוד השמש, נשאלת השאלה האם חימום מים אלה נחשב כבישול בשבת, או לא.
בישול זה נעשה בתולדת חמה, ונכלל לכאורה בגזרה, אולם האדם המשתמש במים החמים אינו מעוניין בתוצאה הנלווית של כניסת מים קרים ובישולם, ולכן מדובר בדבר שאינו מתכוון. מלבד זאת אין ודאות שאכן כך יקרה (פסיק רישא), מכיוון שאיננו בטוחים שהמים החמים יגיעו לטמפרטורה של יד סולדת (שבכוחה לבשל), ואף אם ברור שהמים חמים במידה רבה, זהו פסיק רישא דלא ניחא ליה (שהרי כניסת המים הקרים מקררת את כל הדוד) באיסור דרבנן, שמקילים בו לכתחילה (תרומת הדשן סד, שו"עאו"ח סי' שכ, סי"ח, באר יצחק אורח חיים סי' טו, יביע אומר חלק ד, אורח חיים סי' לד). ואף מי שמחמיר בפסיק רישא דלא ניחא ליה מדרבנן (מגן אברהם סימן שיד ס"ה, משנה ברורה סימן שיד, סי' יד) מתיר כאשר מדובר בשני דרבנן – בישול בתולדות חמה, שאיסורו מדרבנן, ועשייתו בגרמא.