כיצד לנהוג כשיש מיגרנות מצומות בצומות הקטנים?
שלום,
בני הוא נער אחרי בר מצוה והוא סובל ממיגרנות מדי פעם, שעלולות לבוא לידי ביטוי בהתקפים של כאבי ראש חזקים מאוד, ועד הקאות.
שתיה מועטה לדברי הרופאים היא אחד הגורמים להתקף.
כיצד להורות לו לנהוג בי"ז בתמוז ובצומות 'קטנים' אחרים?
התשובה
שלום רב,
אני מבינה מדברייך שאת חוששת שצום עלול לגרום לנער להתקף של מגרנה. בשאלתך את מתייחסת לצומות הקלים- צום גדליה עשרה בטבת וי"ז בתמוז.
מכיוון שאנו אחרי תענית י"ז בתמוז ולקראת תשעה באב, שבאם לא נזכה לביאת גואל, אנו חייבים לצום בו, אתייחס בדבריי גם לת"ב וגם לצומות ה"קטנים" ואני מקוה שהדברים יהיו לעזר לך ולבנך.
הרמב"ן כתב שבמקרה של חולה בתשעה באב אין צורך לבדוק האם נשקפת לו סכנה אלא שאם הוא חולה אוכל מיד. בכך שונה דין החולה בתשעה באב מדין החולה ביום הכיפורים. ביום הכיפורים נידרש לשקול האם יש סכנה או ספק סכנה לחולה ומתוך כך להכריע האם יתענה או לא. לגבי תשעה באב כותב הרמב"ן ש"במקום חולי לא גזרו רבנן" ודבריו הובאו להלכה בשולחן ערוך.
אמנם, הרמ"א כותב שנהגו להתענות אם אין צער גדול.
מהתיאור שבשאלה קשה לדעת עד כמה קרוב החשש להתקף בשל הצום, והאם שתיה מרובה לפני הצום ומנוחה במהלכו יכולים לסייע והאם הבן מסוגל לצום ללא שיגרם לו צער גדול ונראה לי שצריך לתת גם לו להעריך את כוחותיו.
לעתים ניתן להתחיל בצום ולהעריך את הכוחות במהלך היום. פתרון זה אינו מתאים לכל מקרה ויש להזהר ממצב בו בשלב בו הוא חש שהצום משפיע עליו לרעה כבר לא ניתן לעצור את ההתקף.
עם זאת אין מנוס מלומר כי כל עוד הוא בגדר בריא הוא חייב לצום ולבטא את צערו על חורבן בית מקדשנו וכדאי הוא בית אלוהינו שנצטער בשבילו אחת בשנה.
בצום י"ז בתמוז, ובשאר הצומות הקטנים הדין שונה.
הגמרא במסכת ראש השנה דנה במעמדם של ג הצומות שנקבעו על החורבן ומכריעה כי בזמן שאין ישראל תחת שלטון שמד אך עדיין אין שלום בעולם (ויתכן שהכוונה שטרם נבנה בית המקדש) קיום היום כיום צום תלוי ברצונם של ישראל. אמנם, כבר נהגו ישראל בימינו לקבוע כי עדיין עלינו לצום בימים אלו ,להתאבל בהם על חורבן המקדש ועל צערם של ישראל ולכן נקבע בשולחן ערוך כי "הכל חייבים להתענות".
השולחן ערוך מוסיף שאין לפרוץ גדר בענין זה ומסביר המגן אברהם כי השימוש בלשון זו "לפרוץ גדר" מדגיש כי מכיוון שהוכרע הדין לנהוג ביום זה איסור אסור לזלזל בו.
עם זאת, מכיוון שצומות אלו תלויים בקבלתם של ישראל, נהגו להקל בהם בכמה דברים. במקור נתקנו התעניות כדין תענית יום הכיפורים שאנו מתענים בה יממה מלאה. בתעניות אלו הצום מתחיל רק בבוקר בדומה לתעניות היחידים שמתענים על עצירת גשמים .כמו כן לא נהגו בהם להתענות בכל חמשת העינויים של יום הכיפורים ובניגוד לתשעה באב ויום הכיפורים נשים מניקות ומעוברות אינן מחויבות להשלים את הצום.
גם בדין חולה המתקשה לצום יש מקום להקל עוד יותר מאשר בתשעה באב וגם מי שיש לו מיחוש מסוים יכול להימנע מן הצום. לכן במקרה של בנך ניתן לומר כי אם הוא חושש שהצום עלול לגרום לו להתקף של מגרנה אינו חייב לצום בצומות הקטנים.
לקראת יום הכיפורים אני ממליצה לברר את הדין שנית לפי המצב של הבן
מאחלת לכם בריאות איתנה כח ושלווה ושנזכה שיהיו לנו צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי לששון ולשמחה.
זיוית
הרבנית זיוית היא יועצת הלכה וראש שלוחת צהלי משואות יצחק
מקורות לעיון:
זכריה א:
תלמוד בבלי ראש השנה י"ח:
תלמוד בבלי תענית י"א :
בית יוסף או"ח תקנ"ד
שולחן ערוך או"ח תק"ן א
מגן אברהם שם.
שולחן ערוך תקנ"ד סעיף ו ורמ"א שם
ערוך השולחן או"ח תקנ"
מובא בכה"ח תק"נ, ו, תקנד, לא