צום י' בטבת לאם לתינוקת שאינה יונקת

שלום וברכה לכבוד הרבניות.

יש לי תינוקת בת 7 חודשים שאינה יונקת כלל (לצערי).

האם עלי לצום בי' בטבת השבוע? במידה ואין עלי חובה הלכתית לצום, האם מותר לי לצום?

אציין שיש לי ילדים גדולים שצמים, ויש משמעות לכך שאם אני יכולה לצום, אצום בשביל הדוגמא האישית,

מעבר לכך שבשנים שבהם יכולתי (לא הייתי הרה או מניקה) צמתי.

        תודה

התשובה:

שלום רב וברכות על התינוקת והלידה!

מעיקר הדין רק מעוברות ומניקות פטורות מהצומות הקלים (שנמשכים מבוקר עד ערב בלבד).

כפי שנפסק בדברי השולחן ערוך (או"ח סימן תקנד סעיף ה)

עוברות ומיניקות מתענות בט' באב … אבל בג' צומות אחרים פטורים מלהתענות.

ובדברי הרמ"א (או"ח, סימן תקנ, סעיף א)

עוברות ומיניקות שמצטערות הרבה, אין להתענות.

(ולמרות שהובא מנהג אשכנזי של מעוברות ומניקות שנהגו כן להתענות, המנהג הזה נדחה במהלך הדורות).

לכאורה כוונת "מניקה"- היא דווקא מניקה ממש, שההנקה מחלישה אותה ועלולה לפגוע בתזונת התינוק.

אך לאחר תקופת ההנקה האישה חיבת לחזור ולצום. וכך  פסקו פוסקים רבים.

(לדוגמא הרב בן ציון אבא שאול בשו"ת אור לציון (חלק ג פרק כה)  

ומינקת היינו כל שמניקה בפועל את בנה … אבל לאחר מכן חייבת להתענות, אף אם היא בתוך עשרים וארבע חודש ללידה.)

אבל יש אומרים שדין מינקת, הפטורה מהצומות הקלים, חל על כל מי שנמצאת בתוך עשרים וארבעה חודשים שאחר הלידה. לדעה זו, אין הפטור תלוי בהנקה אלא במשבר הלידה, שההתאוששות ממנו אורכת עשרים וארבעה חודשים.

כך למשל פסק הרב עובדיה יוסף (שו"ת יחוה דעת חלק א סימן לה):

והגדרת מניקה נראה דלאו דוקא כשהיא מניקה בפועל, אלא כמו שאמרו … שאין היולדת חוזרת לאיתנה עד עבור עשרים וארבעה חודש, …. והוא הדין בנידון שלנו, שפטורה היא מלהתענות כל משך כ"ד חודש, אף על פי שפסקה מלהניק את בנה כעבור שנים או שלשה חדשים.

נמצא שיש מחלוקת בין פוסקי דורנו אם אישה שבתוך  שנתיים ללידה ואינה מעוברת או מניקה צריכה לצום או לא, ולעניות דעתי נראה שזה תלוי בכל אישה ואישה:

אם את מרגישה שאת יכולה לצום ואת לא חלשה יותר משאר אנשים והצום לא יפגע בך באופן קשה- כדאי שתצומי, אולם אם את חשה חולשה ככלית וטרם חזרת לאיתנך, יש לך על מי לסמוך ואת רשאית להקל ולא לצום.

(וראי את דברי הרב מלמד בפניני הלכה כרך זמנים פרק ז סעיף ח  https://ph.yhb.org.il/05-07-08/ )

נמצא שיש מחלוקת בין פוסקי דורנו אם אישה שבתוך  שנתיים ללידה ואינה מעוברת או מניקה צריכה לצום או לא, ולעניות דעתי נראה שזה תלוי בכל אישה ואישה:

אם את מרגישה שאת יכולה לצום ואת לא חלשה יותר משאר האנשים – כדאי שתצומי, אולם אם את חשה חולשה כללית וטרם חזרת לאיתנך, יש לך על מי לסמוך לא לצום (יתכן ואפילו שכדאי שלא תצומי כדין חולה).

בנוגע לילדים הגדולים שכן צמים: אמא שאינה צמה על פי דין, יכולה להסביר לילדים שלה שאיננה צמה כי כך נפסק לה משום שהיא חלשה וכו'.

בעיני זו דוגמא אישית נכונה וראויה.

נמצא שיש מחלוקת בין פוסקי דורנו אם אישה שבתוך  שנתיים ללידה ואינה מעוברת או מניקה צריכה

בתפילה לגאולה שלמה

לשמחות ולבריאות איתנה

בת שבע