האם מותר לנערת בת מצווה להגיד דרשה בבית הכנסת?
התשובה ניתנה על ידי הרבנית כרמית פיינטוך
האם נערת בת מצווה יכולה להגיד את הדרשה שלה בשבת בבית כנסת?
תשובה
שלום לשואלת היקרה
ראשית מזל טוב לכבוד בת המצווה המתקרבת. שמחה גדולה היא להכין ולהוביל ילדה אל התבגרותה ולקבלת עול המצוות.
יותר ויותר בנות מצווה ומשפחותיהן בוחרות להוסיף תכנים תורניים משמעותיים אל חגיגת בת המצווה, דבר המבטא בעיניי יותר מכל את ההצטרפות לקהילה. "טקס המעבר" היהודי מילדות לבגרות לבני מצווה עובר לאורך דורות דרך התורה, קריאתה ולימודה. כך אנו בוחרים כיהודים להכניס את ילדינו לחברת המבוגרים, זוהי החניכה המשמעותית עבורנו. על כן שאלתך משמחת כיוון שהיא מעידה על המוטיבציה להכניס את הבת לעולם התורה בדרך של לימוד המסתכם באופן מסורתי כדרשה שנאמרת לפני הקהל. זכינו לחיות בדור המאפשר גם לנשים לחיות ולפעול במלאות עם הכוחות שבהם חנן אותן ה'. לדבר יש השפעה גם על מתן האפשרות הרצינית ללמוד תורה וגם על היכולת לקחת חלק במרחבי חיים שפעם לא ניתן היה להגיע אליהם. הרצון בלקיחת חלק רחב ועמוק יותר בעשייה הדתית ובהתחדשותה מבורך ויפה. כמובן, עמידה בבית הכנסת לאמירת דרשה מחייבת שמירה על קדושת המקום ועל כבוד הציבור, ולכן חשוב להקפיד על כך בסגנון העמידה והדיבור ובתוכן הדרשה.
יחד עם כל הנאמר עד כה, ראוי שציון הכניסה לעול מצוות ייעשה מתוך זיקה להמשך חייה התורניים של הנערה. בת המצווה (כמו גם בר המצווה) צריכה להשתלב באורחות החיים המקובלים בקהילה שלכם, ולא כדאי להכינה למשהו שיהיה מנותק מכל מה שתוכל לעשות בעתיד. זו אינה "הצגה" אלא בנייה של נדבך שיוכל להשתלב בעתיד בתוך רצף החיים. על כן משמעותי להבין את אופיין של הקהילה והמשפחה ולהתחשב בו וכן בדעתו של רב הקהילה ובפסיקתו. לכן חשוב להכיר את הרקע שיכול לעמוד בבסיס חילוקי דעות בנושא זה. בהמשך אתייחס לנקודות העשויות לעלות ולהצעות להתמודדות איתן.
- האם יש חוסר צניעות בדבר תורה של אישה בבית הכנסת? האם המיקום בו נאמרת הדרשה משפיע?
הפוסקים בדור הקודם נחלקו לגבי היכולת של אישה להעביר שיעור תורה בפני ציבור מעורב. בנושא זה פסק הרב משה פיינשטיין להתיר, אך סייג את דבריו (שו"ת אגרות משה אורח חיים חלק ה סימן יב):
ועצם הגדת השיעור על ידי אשה מותר, אם הוא באקראי בלבד. וצריך להזהירה שתשב בדווקא בעת אמירת השיעור, שיהיה באופן צנוע יותר…
בתשובה זו, שנאמרה לפני עשרות שנים והתייחסה לחברה שבה לא היה מקובל שגברים שומעים שיעורים מפי נשים, ובוודאי לא שיעורי תורה, הרב פיינשטיין לא חשב שיש איסור או פסול עקרוני בכך שאישה תדבר בענייני תורה בפני גברים. השיקול המרכזי שלו הוא הדאגה שהדבר מתוך צניעות, ומשיקול זה הוא עצמו מורה בהמשך ששיעור של אישה לא יתקיים בבית הכנסת עצמו.
הגדרת צניעות מורכבת כידוע הן ממרכיבים אובייקטיבים והן ממרכיבים סובייקטיביים שתלויים בהקשר חברתי. בתוך ציבור שחי בחברה מעורבת, ושומע נשים מרצות ומלמדות בהרבה הקשרים אחרים, נראה שעמידה פשוטה, עניינית וצנועה דווקא בתוך הקשר של תורה וקדושה, לא תיחשב לבלתי צנועה, גם בתוך בית הכנסת. לכן כדאי לבדוק אם יש אפשרות לדרוש מעזרת הנשים באופן שכל הקהילה תוכל לראות ולשמוע את הדורשת או למצוא מרחב ביניים ניטרלי. אם מבנה בית הכנסת לא מאפשר עמידה כזו, לדעתי יש לאפשר עמידה בעזרת הגברים.
- דרשה בזמן התפילה או אחריה?
קיימת גם שאלת זמן הדרשה בקהילות שבהן נהוג שהדרשה מתרחשת בין התפילות ולא אחריהן (לפני ערבית/ לפני מוסף וכדומה). אין בנושא זה הלכה מפורשת אלא "רוח ההלכה", שלפיה אין לערבב בין המינים בכל מה שקשור בתפילה. מטעם זה היו פוסקים שדעתם לא הייתה נוחה מכך שנשים תדרושנה בזמן התפילה והנהיגו שדרשות של נשים תתקיימנה לאחריה.
כאשר הדרשה ממוקמת בסוף התפילה צריך לדאוג שהקהל יישאר במקומו באופן טבעי ומכבד. אולם, אם יש חשש שבשל הרגל או חוסר הבנה יצא חלק גדול מהציבור ויהיה ביזיון בהעדר נוכחות וברעש היציאה, עדיף להשאיר את הדרשה במקומה ולהתכבד בנשים הלומדות את התורה ושמחות בה.
- האם יש כאן "מדרון חלקלק"?
לעיתים עולות שאלות "מדרון חלקלק" בנושאים כגון אלה: "זה מתחיל בזה אך מי יודע לאן יגיעו?", "האם ירצו גם לעבור לפני התיבה/ לערב את התפילה?" ועוד. לדעתי לא נכון לאסור באופן גורף התפתחות והתחדשות דתית בשל החשש מערעור דתי. צריך לדון בכל מקרה לגופו ולהתייחס אליו. במקרה זה נראה שיש לטעון להיפך – מתן אפשרות לנשים המעוניינות לגדול ולהתפתח גם במרחב הציבורי-דתי יכולה למנוע סכנה של מדרון חלקלק לכיוון השני, שעלול לגרום לנשים רציניות להשמט מעניין והשקעה בבית הכנסת.
לסיכום
צריך לזכור שמטרת הדרשה היא הגברת השמחה והמעורבות של נערת בת המצווה בחיי התורה והמצוות, ולכן צריכה להתקיים ברוח טובה ובשלום. דאגה זו נכונה הן ביחס למשפחות המורחבות והן ביחס לקהילות. מדובר בתהליכים מורכבים, והקצב בין קהילות משתנה, ועל כן יש לקחת בחשבון את השונות והאפיון המייחד כל קהילה. לא כדאי שאירוע בת מצווה ייערך בכוחנות או בצעקנות. כדאי להגיע לשיח עם המתנגדים לפני האירוע, ולנסות בדרכי שלום ונועם להביא לתמיכתם במהלך כזה. מטבע הדברים אלו שאלות רגישות הנוגעות במסורתיות ובהגנה עליה. עם זאת כדאי לזכור שגם למי שרוצה לשנות ולאפשר לנשים לקחת חלק גדול יותר במרחב הציבורי-דתי יש רגשות חמים ורגישות כלפי הרחקת הנשים מתחומים אלה. שיקולי הדעת מגוונים ומורכבים וכדאי לשקלל את כולם.
מזל טוב!
כרמית
הרבנית כרמית פיינטוך היא רמי"ת בבית המדרש במגדל עוז ומנהיגה רוחנית בקהילת אילנא דחיי