איך אוכל לנהל מטבח כשר ולא כשר עם החבר הלא דתי שלי?
רבניות משיבת נפש היקרות שלום,
בשעה טובה אעבור בקרוב לדירה עם בן הזוג שלי, שאינו שומר כשרות, ואני מנסה להבין כיצד נוכל לחלוק מטבח, האם נוכל לעשות שימוש יומיומי משותף (בדרך כזאת או אחרת) באותם תנור/מיקרו/כיריים/שיש/שולחן אוכל וכו', או שיש הכרח לרכישת שניים מאלה.
אשמח גם אם תוכלו להפנות אותי למקורות נוספים להעמקה, וכמו כן, אשמח אם תסבירו לי האם באופן כללי ניתן להסיק מהלכות הפרדה בין בשר וחלב בכלים, להלכות הפרדה בין כלים כשרים ללא כשרים. כלומר, אם למשל גיליתי שצריך הפרדה בין בשרי לחלבי בתנור, האם ניתן להסיק אוטומטית שהוא הדין לגבי הפרדה בין כשר ללא כשר?
תודה רבה
תשובה:
שלום לך.
מהשאלה שלך אני לומדת כמה חשובה לך השמירה על הכשרות וההלכה בביתכם החדש, וגם כמה חשובה לך הזוגיות. את מוכנה ללמוד ולעשות מאמץ כדי לא לוותר, לא על חייכם יחד ולא על המצוות שאת מחויבת אליהן. בכל זוגיות – ובמיוחד בזוגיות עם פערים דתיים – ישנם ויתורים; אני רוצה לחזק אותך ברצון שהויתורים שלך לא יהיו בתחומי ההלכה.
יחד עם זאת, המצב שאת נכנסת אליו אינו פשוט כלל.
נציג את היקף הבעיה:
הנחת היסוד של הלכות כשרות היא שבמקום שבו חיים אנשים, יקרו טעויות. אי אפשר באמת לנהל את חיי היומיום בזהירות תמידית ובהקפדה מושלמת, וכל בני האדם מסיחים דעתם לפעמים ושוגים.
לכן, ההלכה לימדה אותנו שמטבח כשר חייב שולי בטחון, טווח לטעויות, אחרת פשוט לא נאכל אוכל כשר. אי אפשר באמת להתנהל במטבח בו כלים כשרים וטרפים נמצאים יחד, או שהשימוש במכשירים ובמשטחים מערבב טרף וכשר. במטבח כזה, במוקדם או במאוחר הכל יהיה טרף, ומי שיאכל מהמאכלים שיבושלו בו יעבור מתישהו על איסורי דאורייתא.
הבעיה מקצינה עוד יותר כאשר חלק מהמשתמשים במטבח מודעים לדרישות ההלכה וחלקם לא. אפילו במטבח כשר של משתמשים שומרי כשרות קורות טעויות ונוצרים מצבי איסור; קל וחומר במצב בו לא שומרים. מי שלא מכיר את הכללים – לא יוכל לשמור עליהם גם אם ירצה מאוד, והכללים הם סבוכים ומלאי פרטים.
לכן, מטבח יכול להיות כשר או לא כשר. כמעט בלתי אפשרי לנהל מטבח שהוא גם וגם.
אבל את מחפשת פתרון, ולכן ננסה כעת לבדוק מה האפשרויות שבפניך:
א. האפשרות הטובה ביותר היא כמובן שיהיה לך מטבח כשר. אולי תחליטו שבבית מבשלים כשר, ותוכלו ללמוד יחד את עיקרי הכשרות בספרים שמופיעים למטה, אולי תיצרו שני מטבחים, מה שמתאפשר לכם.
ב. אפשרות פחות טובה, אך כזו שעדיין תאפשר לך לאכול בבית, היא מטבח אחד בו יש כפילות של דברים. כלים כשרים צריכים להיות מאוחסנים בנפרד ושונים במראם מכלים טרפים; רצוי ביותר שמכשירים – תנור, מיקרוגל, מעבד מזון וכו' – יהיו כפולים, וכדאי גם להפריד את הכיורים ומשטחי העבודה. ההכשרה של מכשירים וכלים אם שימשו למזון טרף היא מסורבלת וקשה שלא לשכוח או לטעות מדי פעם, ולכן זה לא מעשי להשתמש בהם באופן קבוע לכשר וטרף יחד. אם אתם בוחרים באפשרות זו, קריטי שיהיו לך ספרי הלכה בבית, ועוד יותר חשוב שתהיה לך כתובת זמינה לשאלות – כי גם ספר ההלכה המפורט ביותר לא יוכל לתת מענה לכל סיטואציה שתתרחש.
בהרחבה שבהמשך יוצגו הנחיות להתמודדות עם בעיות שעלולות להיווצר אם תבחרו באפשרות זו. כדאי שיהיה לך את אחד הספרים – "ואכלת ושבעת" של הרב קנוהל ו/או "פניני הלכה כשרות" של הרב מלמד, שני החלקים. הם יעזרו לך לדעת מה ההלכה במקרים רבים, ולדעת מתי צריך לפנות בשאלה.
את מוזמנת כמובן תמיד לפנות אלינו.
ג. אפשרות זו היא היפוכה של האפשרות הקודמת: לדעת שהמטבח בבית טרף, ואת יכולה לאכול בבית רק אוכל קר או אוכל שהוכן במקום כשר וחומם לפי כללים ששומרים על כשרותו. אם לא תיצרו במטבח שלכם הפרדה בין כלים ומכשירים כשרים לאלו שאינם, זו בעצם המציאות שתהיה.
אני מציעה לך לקרוא את הפסק של ארגון "בית הלל" שמסביר כיצד להתנהל במצב זה, כאן.
אני מחזקת אותך ומאחלת לך איתנות ונחישות בשמירה על נאמנותך העמוקה להלכה, ואנחנו כאן לכל שאלה.
שלומית
הרחבות
א. הנחיות מעשיות לאופציה ב' – מטבח אחד עם כפילות:
נציג כעת עקרונות שלפיהם צריך להתנהל במצב בו המטבח משותף, יש בו כלים ומכשירים כשרים לצד לא-כשרים, ונעשה בו שימוש לבישול כשר ולא-כשר כאחד.
נדגיש שוב כי מצב כזה אינו רצוי ובלתי אפשרי שלא יקרו בו טעויות; בנוסף, ישנן סיטואציות רבות שלא ניתן ללמוד ולהיערך אליהן מראש, ופרטים קטנים יכולים להיות משמעותיים להתיר או לאסור. לכן, כל מה שנאמר כאן הוא בבחינת מבוא ראשוני, ויש ללמוד לעומק את הדינים.
בהמשך נציג באופן תמציתי כמה מעקרונות הכשרות, אותם צריך להכיר כדי ללמוד את ההלכות וכדי להתנהל במטבח. אם משהו ממה שיובא כאן לא ברור – כנראה קריאת העקרונות הללו תבהיר אותו.
בהלכות כשרות יש הבדל בסיסי ונרחב בין מצבי "לכתחילה" למצבי "בדיעבד". יש הקפדה גדולה לא ליצור במודעות מצבי איסור ומצבי ספק, אבל יש דרכים לפתור מצבים אלו אם כבר קרו. במילים אחרות, אמנם ההלכה יודעת לעזור אם טעינו ונוצרו ערבובים אסורים במטבח, אבל לכתחילה לא רצוי להיכנס למצבים של נוכחות אוכל טרף במטבח כשר. לכן נפרט כאן פתרונות בדיעבד, ונדגיש כי אסור ליצור מצבים כאלה לכתחילה.
כעיקרון כללי, ההלכה מפרידה בין "היתרא בלע" ל"איסורא בלע". "היתרא בלע" הוא מצב בו הטעם שנבלע בכלי הוא טעם של מאכל מותר, רק שאני לא חפצה בו, כמו למשל סיר חלבי שבלע טעם בשר. "איסורא בלע" הוא בליעת טעם שהוא עצמו אסור. במצבים של "איסורא בלע" יש יותר החמרה בהלכה, גם לכתחילה וגם בדיעבד. זוהי הסיבה לכך שהמצב של נוכחות אוכל טרף במטבח הביתי יהיה שונה מהותית מהמצב בבתים שומרי כשרות, ומצבים הלכתיים שלא היו כל כך בעייתיים בבית כשר יהיו חמורים יותר. חשוב שתהיה מודעות לכך.
כלים:
כאמור, כלי צריך להיות או כשר או לא-כשר ולא יכול להיות גם וגם. אם בטעות נעשה שימוש בכלי כשר לבישול מזון לא-כשר, הכלי כעת טרף ויש לנקותו, להמתין 24 שעות ואז להגעילו. אם הכלי עשוי מסוג כלשהו של חרס או אדמה (קרמיקה, חימר, חרסינה וכד') – לא ניתן להכשירו. אם המזון טוגן או נאפה, ולא בושל – הגעלה לא תספיק וצריך ליבון, אבל לא כל כלי ניתן ללבן. במקרה כזה צריך לשאול רב/נית כיצד לנהוג.
אם כבר בושל מאכל בכלי שבלוע בו טעם איסור – באופן כללי יש לזרוק את המאכל, ישנם מקרים חריגים ואם מדובר בשעת הדחק כדאי להתייעץ עם רב/נית.
תנור:
גם התנור "סופג" את טעם המאכלים ואם נאפה או חומם בו מזון טרף – הוא טרף. לצורך ההכשרה צריך לנקות בחומר חריף כך שלא יהיו שאריות, לחכות 24 שעות ולחמם לחום מקסימלי למשך כחצי שעה. את רשתות התנור לא ניתן להכשיר, אם נגע בהן מאכל טרף רותח צריך להחליפן. יחד עם זאת, אם המאפה היה מכוסה היטב (והוצא מהתנור בעודו מכוסה בתום האפייה) – אז התנור לא נאסר. באופן דומה, אם המאכל נאפה בטעות בתנור טרף אבל היה מכוסה, מותר לאוכלו.
במיקרוגל הדינים דומים, רק שההכשרה נעשית באופן שונה: לאחר ניקוי והמתנה של 24 שעות, מכניסים למיקרוגל כוס עם מי סבון ומחממים כמה דקות עד שהמים רותחים. את צלחת המיקרוגל יש להגעיל בנפרד.
כיריים:
משטח הכיריים עצמו הוא טרף בכל בית, גם אם המטבח כשר, שכן נופלות עליו שאריות שונות בעודו חם. כל דבר שנפל על המשטח בין הלהבות – אסור לאכול. בנוסף, כשמבשלים על הכיריים לא כדאי שסיר כשר וסיר טרף יהיו קרובים זה לזה, כי הטרף עלול להתיז על הסיר הכשר או על המכסה שלו ולאסור את המאכל. אם זה קרה – כדאי להתייעץ מה דין המאכל ומה דין הסיר, זה תלוי בפרטי האירוע.
שיש:
אם נגע בשיש מאכל טרף חם או נשפך עליו נוזל חם מכלי טרף – צריך להכשיר את השיש. גם הכשרת השיש נעשית על ידי ניקוי, המתנת יממה ועירוי מים רותחים. עושים זאת ממיחם רותח, ובזהירות רבה.
כיור:
אי אפשר להשתמש בכיור אחד לכלים כשרים ולא-כשרים, כי המים החמים עלולים להעביר טעם מכלי לכלי. אם יש שני כיורים, עדיף שאחד מהם יהיה לכלים לא-כשרים והשני לכלים כשרים, בשרי וחלבי כאחד; במצב כזה, מניחים בתוך הכיור בכל פעם רק חלבי או רק בשרי ומנקים בין לבין (ואם אפשר לשים רשתות בתחתית הכיור – עדיף). אם נשפך בכיור הכשר משהו טרף – מכשירים אותו כמו את השיש.
אם בטעות הונח כלי כשר בכיור הלא-כשר ונשטף – זה לא אוסר את הכלי.
ב. מושגי יסוד בהלכות איסור והיתר
"טעם כעיקר" – הנחת היסוד בדיני כשרות היא שבתנאים מסוימים (בעיקר בחום אבל לא רק) טעם המאכל נבלע בכלי בו הוא מתבשל, והטעם הזה הוא כמו המאכל עצמו מבחינה הלכתית. כלומר, כלי שבושל בו או אוכסן בו מזון טרף הוא טרף.
"פסול טעם" – הכלי יעביר את הטעם הבלוע בו לכל מה שיבושל בו, עד שהטעם ייחלש ו"יפסל". זה קורה יממה לאחר שהטעם נבלע.
"כבולעו כן פולטו" – כדי להכשיר את הכלי צריך להחזיר את הכלי למצב בו נבלע הטעם. אופן ההכשרה זהה לאופן הבליעה.
"נותן טעם" – אם מתערבבים מאכלים זה בזה, הטרף יטריף את הכשר החל מכמות שבה קיימת השפעה על הטעם. כמות זו היא לרוב 1:60 מהמאכל כולו, אך אם הטעם חזק במיוחד או שהמאכל שעורבב חשוב במיוחד זה יכול להשתנות.
ספק דאורייתא לחומרא, ספק דרבנן לקולא – במצבים של טעויות והיסח הדעת יש הרבה פעמים מצב של ספק, בו לא יודעים בדיוק מה התערבב וכמה. כאשר מדובר על דין מן התורה – צריך להחמיר במצב של ספק. כאשר מדובר על גזרת חכמים מדרבנן – צריך להקל. למשל, באיסורי אכילת בשר שלא הוכשר צריך להחמיר, כי זה איסור דאורייתא, לעומת הפרדה בין עוף לחלב שהיא מדרבנן.
לכתחילה ובדיעבד – יש הקפדה גדולה יותר לא ליצור במודעות מצבי איסור ומצבי ספק, אבל יש דרכים לפתור מצבים אלו אם כבר קרו. לכן, אמנם ההלכה יודעת לעזור אם טעינו ונוצרו ערבובים אסורים במטבח, אבל לכתחילה לא נכנסים למצבים של נוכחות אוכל טרף במטבח כשר.