האם אפשר לסמוך על דודה לא דתיה שאומרת שהאוכל שהביאה לנו כשר?
אני בת למשפחה מתקרבת לדת , המשפחה המורחבת שלנו אינה שומרת כשרות. אם דודה שלי מביאה מאכל לחג, אחרי שלימדנו אותה הלכות כשרות והיא אומרת שהיא הכינה הכל ביחד פעמי או בסיר מיוחד, האם אני יכולה לאכול ממה שהיא מכינה? היא כל כך משתדלת וגם ככה יש ריחוק במשפחה בגלל עניין השבת והכשרות…מצד שני למדתי בכמה שיעורי הלכה שאין נאמנות בכשרות לאדם שלא שומר כשרות ומחלל שבת בפרהסיה.. אשמח לתשובתך מה ניתן לעשות?
תשובה:
שלום לך, ותודה על שאלתך.
את שואלת שאלה חשובה שנוגעת למשפחות רבות. גם מצב כמו של משפחתך המתקרבת לדת יכול ליצור מתח, וגם מצבים בהם נמצאים כבר בדור שני או שלישי אחרי שנוצר פער במשפחה.
לפני שאפרט אפתח בשתי אמירות כלליות:
- בתיאור שלך את המצב את כותבת שלימדתם את דודתך הלכות כשרות. נשמע שאת סומכת על כך שהיא יודעת את הדינים וההלכות, והשאלה היחידה אותה יש לברר היא נאמנותה. לגבי נאמנותם של מי שאינם שומרים תורה ומצות נכתבה תשובה מפורטת של רבני ורבניות בית הלל, שמסבירה מדוע ומתי אפשר לסמוך עליהם. דודתך היא דוגמא לאישה שניתן לסמוך עליה – ואפרט בהמשך התשובה.
- למרות שניתן לסמוך על דודתך, חשוב להדגיש שהיא עדיין עשויה לטעות בפרטים חשובים בהכנת האוכל או בהבאתו, ולכן חשוב לברר שאכן אינה טועה. גם כאן צריך לדעת מה ועד כמה צריך לברר.
ועכשיו לפרטים:
נאמנות
כפי שכתבת בשאלתך, ההלכה קובעת שאדם אשר אינו מקפיד על מצווה מסוימת אין לו נאמנות בדברים הקשורים לאותה מצווה. אולם בדורות האחרונים נשאלו גדולי ישראל על דין זה כאשר מדובר בקרובי משפחה שאינם שומרי תורה ומצוות.הרב משה פיינשטיין נשאל על ידי הורים שילדיהם הפסיקו לשמור תורה ומצוות אם ההורים יכולים להתארח אצלם. הרב פיינשטיין פסק (שו"ת אגרות משה, יו"ד, א, נד) שאם מכירים אדם היטב באופן שידוע שאינו משקר, מותר להאמין לו בעניין זה.
במצב שבו למי שאינו שומר כשרות כלל לא אכפתמדיני כשרות, אי אפשר לסמוך עליו, ואין לו חזקת נאמנות. אבל אם את יודעת בוודאות שהאדםשלפנייך לא ישקר לך בנושא זה, אז ניתן לסמוך עליו– לא מצד נאמנותו לכשרות, אלא בגלל וודאות שלך שיש כאן אדם דובר אמת. כאשר ברור לך באופן אישי שדודתך לא תשנה בדיבורה, הרי שאם אמרה שהמוצר כשר זה כמו שיש על המוצר סימן מובהק שהוא אכן כשר. (התייחסות לתשובתו של הרב פיינשטיין לחילונים תוכלי למצוא לא רק בפסק של בית הלל אלא גם בתשובה של הרב דב ליאור בקישור בהרחבה).
אומנם בסוף תשובתו כתב הרב פיינשטיין שניתן להשתמש בהיתר זה רק בשעת דחק של פירוד משפחה. אך היום יש סיבות להרחיב את השימוש בהסתכמות בשל היכרות אישית כפי שפורט בפסק של בית הלל. ההרחבה שם היא למשל גם לחבר חילוני שאינו בן משפחה המזמין אותך להתארח. הסיבות להרחבה הן החשיבות הגדולה שיש ללכידות של עם ישראל ולקשרים בין מי ששומר תורה ומצוות ומי שאינו שומר תורה ומצוות.לא די בהגדרת המצב הזה כשעת דחק אלא יש להוסיף לכך עוד שיקולים המכריעים להקל:
- הכבוד למסורת ולאורח חייו של אדם אחר, וערך האמת–היום יש אנשים רבים שלא שומרים מצוות אך מכבדים מאוד את שומרי הכשרות והמסורת, ונזהרים מלהכשילם. כמו כן אנשים רבים שאינם שומרי מצוות מקפידים מאוד על עצמם שלא לשקר ולרמות בכל תחומי החיים. במקרים כאלו, כלומר כשאנו יודעים שמדובר באדם ישר והגון, ניתן לסמוך על דבריו בענייני הכשרות. ובוודאי אם הוא בשכן קרוב, חבר לעבודה, או קרוב משפחה – ואפילו משפחה רחוקה. כל עוד ברור לנו שהוא מכבד אותנו ואינו מעוניין חלילה לפגוע בדברים החשובים לנו.
- מוצרים כשרים במדינת ישראל. לגבי ודאות על קניית מוצרים כשרים ניתן להאמין גם שאינו שומר תורה ומצוות במדינת ישראל כיוון רוב יצרניות המזון הגדולות מייצרות מזון כשר, וכן המזון הנמכר בחנויות הוא רובו ככולו כשר. ולכן צריך לטרוח מאוד ולפעמים לשלם יותר עבור מוצרים לא כשרים. במצב כזה אין חשד. חשד לא קיים כאשר צריך להתאמץ כדי לעזוב את ההיתר ולקחת את האסור. במדינת ישראל בין מבחינת הטרחה שבקניית מזון כשר ובין מבחינת ההפסד הכספי הכרוך בחיפוש אחר מזון כשר, אין כאן חשש כלל, ויש מקום לסמוך על החזקה שמי שקנה את האוכל אינו מניח את ההיתר ואוכל את האיסור. לכן מותר להאמין בארץ למי שאומר שקנה שקנה במקום כשר. (ועייני עוד בהרחבה). זה כמובן לא פותר בעיות של עירוב בשר וחלב וכשרות הכלים בבית.
לכן, לגבי אמירה שמוצר נקנה ממקום כשר ניתן לסמוך על דברי האומר בצורה רחבה.
לגבי תהליך הכנת המזון, במצב של מתח בתוך המשפחה והחשיבות הגדולה בשמירה על קשר ולכידות יש לסמוך בני משפחה אם את יודעת בוודאות שהאדם לפנייך מכבד אותך ולא ישקר לך בנושא זה.
ועדיין צריך לברר האם באמת כללי הכשרות נשמרו בהכנת האוכל. ולא די באמירה כללית שהמאכל כשר. לא בגלל שאת חושדת בה אלא כיוון שהיא עשויה לטעות מאחר שאינה מורגלת בשמירה על כשרות.
מה יש לברר?
בתשובה של בית הלל יש פירוט בנקודה זו אביא את עיקרי הדברים כאן
- יש לברר שהאוכל הוכן בכלים שאין בהם בעיית כשרות (פירוט בתשובה).
- יש לוודא שכל החומרים שהשתמשו בהם לצורך הכנתם היו כשרים.
- יש לוודא שבמידת הצורך הופרשה חלה כדין, שהופרשו תרומות ומעשרות, ועשו את הנדרש מבחינת בדיקת ירקות וקטניות מחרקים.
- כמו כן יש להביא את המאכל לסעודת השבת והחג לפני כניסת השבת. זאת כיוון שאם הבאת המאכל הייתה כרוכה בחילול שבת אין לאוכלו במצב שתיארת מדין מעשה שבת.
סיכום:
ניתן לסמוך על דודתך בדבריה. חשוב לברר ולהדגיש את הנושאים עליהם צריך להקפיד כמפורט. האופן בו מתנהל השיח והקשר בין המשפחות הוא חשוב מאוד, הנועם והערוץ הפתוח הוא חשוב גם לקירבה ביניכם וגם להאהיב את התורה ודרכיה.
יעל
הרבנית יעל היא רמי"ת וסגנית בישיבה בראש צורים ומנהלת מיזם "משיבת נפש – רבניות בית הלל"
הרחבה:
התשובה של רבני ורבניות בית הלל מופיעה באתר בית הלל בקישור הבא ופורסמה בספר "ובית הלל אומרים" שיצא עכשיו לחנויות
תשובת הרב דב ליאור https://www.yeshiva.org.il/ask/35298