קשה לי להפסיק לאונן ומרגיש נורא, מה אפשר לעשות? מאת: הרב משה כהן
שלום רציתי להתייעץ על משהוא שמאוד מפריע לי אני גבר מאוד מיני והייתי מעונן ברמה מאוד גבוהה הייתי רוצה לדעת איך אני מפסיק כי אני מאוד אוהב את ה' ואני רוצה מאוד להתחזק מניח כל בוקר קורא תיקון הכללי כל יום ואני באמת משתדל הייתי עושה את זה כל יום עכשיו ירדתי בתדירות אבל כל פעם שאני עצבני או מתוסכל אני נשבר ונכנע ליצר ואני מרגיש שכל השתדליות שאני עושה עם עצמי לא תורמות כל התפילות שלי הכל איך אני מפסיק עם זה
שלום, מפאת הצניעות ומשום החשיבות לקבל מענה ממי שיכול להבין מקרוב את הסיטואציה, פנינו לרב גבר כדי שייתן מענה לשאלתך.
– צוות משיבת נפש
תשובה – מאת הרב משה כהן:
שלום רב,
הקב"ה ברא אנשים שונים עם תכונות שונות ולכל אחד מהם/ן יש התמודדויות אחרות. אנשים אדישים וקרים יותר מתמודדים פחות עם גירויים מיניים ואלו אנשים חמים יותר מטבע הדברים צריכים להתמודד עם היצר בתחום זה. עצם הידיעה שאתה הוא מי שאתה וההתמודדות והציפייה ממך היא להתמודד בתחום שלך ורק שלך, היא כבר חשובה: הניסיונות שלך הם המתאימים לאופי שלך ואם הקב"ה ברא אותך כזה, אז בדרך כלל אתה יכול להתמודד עם הדברים שמאתגרים אותך (ראה לדוגמה ספר התניא, ליקוטי אמרים, פרק טו).
אין להקל ראש באיסור אוננות: הוא אסור לגבר בצורה מוחלטת משום השחתת זרע (שהוא איסור מהתורה). לא זו בלבד אלא שחז"ל ראו את קלקול דור המבול בכך, וזהו גם חטאם של בני יהודה, ער ואונן. וכתב השולחן ערוך (אבן העזר כג,ב) שהוא איסור החמור ביותר בתורה. וחז"ל התנסחו בצורה חמורה כלפי איסור זה (וראה גם משנה נידה ב,א ורש"י שם) ובהרחבה בתשובתי כאן
אלא שכמו חטאים רבים (לשון הרע, הסתכלויות אסורות), אדם נופל וחוטא מדי פעם וצריך לדעת שזה דבר טבעי ומצוי מאוד, גם אם כאמור היחס אליו חמור. לא זו בלבד אלא שמיניות היא חלק חשוב מאוד בחיי האדם וכשהיא קדושה היא נותנת חלק מהדינאמיקה של עצם החיים (וראה את הגמרא ביומא סט,ב על הניסיון לבטל את יצר העריות, שכשל).
כדי להימנע ממנו יש לחלק את המאמץ לשניים: הימנעות ממצבים שגורמים לך להגיע לחטא; ו'להרים את עצמך' גם אם נפלת.
הימנעות – במקרים של עצב או תסכול, שהם גורמים קלאסיים לרצון למצוא פורקן באמצעות אוננות, נסה לחשוב על תחליפים: ספורט? ריצה? משהו שישמח אותך כתחליף? אולי שכנוע עצמי שהפורקן יהיה רק לרגע קט ומיד אחרי כן תחזור לתסכול כפול גם על עצם החטא- כל אלה יכולים לעזור. גם לנסות לעבור את התקופה הזאת כשאתה ממעט להיות לבדך, או להיות שקוע במשהו שיסיח את הדעת ממחשבות עצובות כשאתה לבד. מדובר בפיתרונות חלקיים שכל אחד יכול להתאים לאדם אחר. אבל יצירת גדרות וסייגים שמונעים את העברה היא דרך שהתוו לנו חז"ל והיא עובדת.
להרים את עצמך – במקרה שחלילה נפלת, למרות הנ"ל, אל תיפול רוחך עליך. הרבה מאוד פעמים הנזק שנוצר מהעצבות שאחרי החטא גדול יותר מהחטא עצמו, כי אדם תופס את עצמו בצורה שפלה ונמוכה ו'מרשה' לעצמו להמשיך ולחטוא, אם מתוך ייאוש ואם מתוך שגרה. יש דמויות בתנ"ך כגון יהודה או דוד המלך שנפלו בחטאים גם גדולים מאלה והצליחו להתמודד מתוך תשובה. העיקר הוא להמשיך הלאה, בשמחה, ולמנוע לעתיד את המצבים המביאים לידי אוננות – אם באמצעות הקטנת מצבי העצבות והתסכול (הלוואי!), ואם באמצעות יצירת גדרות וכנ"ל.
ולזכור תמיד שעיקר השכר הוא על ההתמודדות וההשתדלות.
בהצלחה!
משה