האם מותר להשתמש בשבת בשפתון שמתחיל להימרח מיד כשהוא על השפתיים?
האם מותר לשים נוזל שצובע את השפתיים אך מהרגע ששמים הוא הולך ונעלם? (ראיתי רבנים שאומרים "כאילו לא היה")
תודה רבה רבה
תשובה
הנושא של איפור בשבת נוגע בשני איסורים בשבת, ובשאלת נוזל הצובע את השפתיים אחת מהן רלוונטית: איסור צובע.
תשובה בהרחבה:
בשאלת איפור הפנים אנו נוגעים במלאכת הצובע, שנאסרה בתורה. אך כפי שנכתב בגמרא, סבורים חכמים שבמעשה האיפור מדובר באיסור מדרבנן בלבד, מכיוון שאין מדובר בצביעה המתקיימת לזמן ממושך: "וכן הגודלת, וכן הכוחלת וכן הפוקסת – רבי אליעזר מחייב, וחכמים אוסרין משום שבות" (שבת צד, ע"ב). לגבי כוחלת פירש רש"י שמדובר בצביעת העיניים, ולגבי פוקסת ישנן שתי דרכים לפרש, כשהאחת מבארת שמדובר בהאדמת עור הפנים. בהמשך אותה הסוגיא נכתב: "אשה לא תעביר סרק על פניה בשבת מפני שצובעת" (שבת צה, ע"א), ורש"י מסביר שמדובר בצבע אדום שנועד לאיפור הפנים. כך פסק גם השולחן ערוך (אורח חיים סימן שג סעיף כה), שאסר גם לצבוע את הפנים וגם לכחול את העיניים.
כאמור, איסור התורה כולל צביעה שמתקיימת זמן רב, ואילו הצביעה שאינה מתקיימת נאסרה מדרבנן. ולכן צביעה שנעשית לשם איפור נאסרת מדרבנן לרוב הפוסקים [1]
יסוד נוסף לאסור איפור מדברי חכמים בלבד, הוא משום שאין איסור מהתורה לצבוע את גוף האדם, שהרי אין בזה דרך צביעה (מנחת חינוך פרשת יתרו מוסך השבת אות טו ס"ג, אבני נזר אורח חיים סימן קעג סעיפים ג-ד, משנה ברורה סימן שג ס"ק עט, יביע אומר חלק ו אורח חיים סימן לז אות א).
מכך נראה, שניתן להתיר שימוש באבקות מסוג צללית ופודרה, זאת משום שאף צביעה מדרבנן אין כאן, שהרי פירורי האבקה אינם דבוקים לעור, ולכן אינם נחשבים כצובעים אותו.[2]
מלבד מלאכת הצביעה, כאשר משתמשים באיפור במרקם קרמי-משחתי, יש בזה גם איסור תורה של מלאכת ממרח (תולדת ממחק), כפי שמסביר רש"י על המשנה: "ואין נוקבין מגופה של חבית – דברי רבי יהודה, וחכמים מתירין. ולא יקבנה מצדה, ואם היתה נקובה – לא יתן עליה שעוה, מפני שהוא ממרח… מישחא רב אסר, ושמואל שרי. מאן דאסר – גזרינן משום שעוה, ומאן דשרי – לא גזרינן" (שבת דף קמו ע"א-ע"ב). בשולחן ערוך (אורח חיים סימן שיד סעיף יא) נפסק לאיסור.
אולם כאן אין מדובר בתכשיר נוזל, שעם שפיכתו הוא מתפשט, אלא בקרם יציב ומעט מוקשה, שבשעת מריחתו והחלקתו על העור עוברים על איסור (אגרות משה אורח חיים חלק ה סימן כז). ומכאן, שסיכת הגוף בשמן או בקרם נוזלי שאין בהן מריחה, מותרת בשבת.
בשאלתך ציינת שמדובר בנוזל לצביעת השפתיים, ולכן אין בזה איסור ממרח, אך לגבי הצביעה, יש בזה איסור להבנתי, מכיוון שרוב ככל תכשירי האיפור אינם מחזיקים מעמד לזמן ממושך, וכך היא דרך העולם, כך שאין ייחוד באודם מסוג זה, אשר נצמד לשפתיים בזכות מרקמו, ואינו מפוזר עליהן כאבקה.
לסיום, אני מבינה שיש נשים שיש להן תסכול מסוים, למי שרגילה להתאפר ביום-יום, ודווקא בשבת, כשמקפידים על ההופעה החיצונית, נאלצת להתפשר על המראה, ואף לחוש מעט מוזנחת. אך יש בזה מסירות נפש למען שמירת המצוות, ועם כל הקושי חשוב לנסות ולהתחזק בהתמודדות הזאת ובהשלמה עם ההלכה.
מלבד זאת אני ממליצה לך לרכוש איפור ייעודי לשבת, המבוסס על אבקה (ישנם מוצרים שונים בשוק, הנושאים הכשר לשבת), ובנוסף לכך, תוכלי להתאפר לפני השבת באיפור איכותי, העמיד לאורך זמן.
בברכה,
עידית
[1] (למשל רמב"ם שבת פרק כב הלכה כג, ופרק ט הלכה יג, המאירי שבת צד, ע"ב, חיי אדם חלק ב-ג (הלכות שבת ומועדים) כלל כד סעיף א – ב, מגן אברהם סימן שג סקי"ט. בין הרואים בכך איסור מדאוריתא: סמ"ג לאוין סימן סה סעיף טו על פי הירושלמי שבת פרק י הלכה ו, וזאת משום שכך היא דרכן של הנשים המתאפרות, שהצבע יחזיק לזמן קצר).
[2] אגרות משה חלק א סימן קיד, יחווה דעת חלק ד סימן כח, יביע אומר חלק ו אורח חיים סימן לז)
ויש מי שאוסר בזה, היות שבסופו של דבר נועד לצבוע, אף אם לזמן מועט (שמירת שבת כהלכתה פרק יד סעיף ה)
להמשיך קריאה בנושאים נוספים: