קשה לי עם נידה, איך אפשר להתמודד?
שלום,
התחתנתי לפני כמה חודשים, והזמן הזה הספיק לי כדי להבין ששמירת נידה זה פשוט לא בשבילי, כל אספקט של זה.
השבועיים האלה הם שבועיים של סבל ועצב בשבילי, ואני לא מוכנה לחיות ככה, זה סבל שאני לא מסכימה לסבול ללפחות שליש מהזמן ב30 שנים הקרובות.
מהצד השני נמצא בעלי, שהוא יותר דוס ממני, וחשוב לו מאד לכל הפחות "שמירת נגיעה" ומקווה.
מה אני צריכה לעשות? יש דרך שבה נוכל לחיות ביחד בלי זה? עדיף שניפרד?
תודה רבה מראש
תשובה
שלום לך,
אני קוראת את דברייך שוב ושוב וליבי נחמץ לנוכח מילותייך הכנות שמבטאות תסכול וכאב.
את מתארת את תקופת האיסור כשבועיים של סבל ועצב, והקושי מתעצם לנוכח המחשבות על העתיד ועל משך הזמן המצטבר בתוך ההתמודדות עם גדרות ההלכה.
איני בטוחה אם אני מבינה נכון מהי העזרה לה את זקוקה. בשורות הבאות אנסה להתייחס לכמה מהנקודות שבדברייך ואני מקווה שיצליח ה' דרכי לשרטט נתיב שיש בו מענה לכאב.
1. המיניות היא כוח חיים בריא ונפלא. מימושה בתוך חיי הנישואים הוא מבורך והצמצום שלה הוא קשה. ההלכה מנחה אותנו לממש את המיניות רק בזמן טהרה. זו הלכה שדורשת מאמץ נפשי גדול.כשעומד בפנינו קושי, בדרך כלל נזדקק לשני דברים כדי לחוות התמודדות טובה- אמונה ביכולת שלי להצליח להתמודד, אמונה במשמעות- יש כאן משהו ששווה להתאמץ בשבילו. ככל שנוכל להרגיש חיבור ומשמעות ההתמודדות תהיה שלווה יותר.
2. הפער בין אתגר זמני לחשש מהעתיד. אני קוראת בדברייך מצוקה כפולה- קושי גדול עם תקופת האיסור הנוכחית וכתוצאה מכך מחנק של ממש ביחס לעתיד- אם כל כך קשה עכשיו איך ניתן יהיה לשאת זאת לאורך זמן רב כל כך. אני חושבת שיקל עלייך לא לחשוב כרגע על העתיד הרחוק. אולי תרגישי אחרת, אולי תמצאי דרך לחוויה שונה. עדיף למקד את כוחות הנפש באתגרים הקרובים.
3. אני מבינה שיש בינכם פער ביחס להלכה. עד כדי הבלעת הרעיון של פרידה חלילה. זה ממש משפט שובר לב. ההלכה אמורה להיות עוגן ומצפן עבור הבית שלך ולא חלילה לפרק אותו. אם הדברים נחווים ברמת קושי גבוהה כל כך אני חושבת שכדאי לנסות לעבד רגשית, אולי יש כאן קושי רגשי שאינו רק חוויית הימים האסורים.
4. בשונה מהלכות אחרות דיני טהרת המשפחה אינם מוכרים לנו מילדות ואנחנו פוגשות אותן על פי רוב לקראת הנישואים. בשל כך מצוי מאד מאד שהדברים אינם מובנים כראוי. אני מתכוונת בעיקר למצבים בהם זוגות אוסרים את עצמם עקב ראיית מראות דמיים שההלכה אינה אוסרת. היכרות עם פרטי ההלכה עשויה לאפשר הקלה בחלק מן המקרים ולקצר את ימי האיסור. ממליצה מאד לא להסתפק בתשובה הזו ולתאם שיחה עם רבנית/יועצת הלכה כדי לראות שאינכם מחמירים על עצמכם מעבר לנדרש.
מקווה מאד שתהיה לך חוויה טובה יותר. מוזמנת לעמוד בקשר ולשוחח אם תרצי. במידה וכן, שלחי מספר טלפון במייל חוזר ואהיה איתך בקשר.
זיוית ברלינר
