האם צריך לברך ברכה אחרונה אחרי אכילת גלידה?
שמעתי שיש דיון לגבי ברכה אחרונה על גלידה, האם צריך לברך או לא?
תשובה
שלום וברכה,
יישר כחך על הרצון ללמוד ולדייק בהלכות ברכות.
אכן, כפי שציינת בשאלתך ישנו דיון לגבי ברכה אחרונה על גלידה. הדיון הוא בשאלה האם דינה של גלידה הוא כמאכל, או כמשקה. ההשלכה המעשית לשאלת מעמדה ההלכתי של גלידה (מאכל/משקה) היא לגבי ברכה אחרונה, משום שיש הבדל לגבי שיעור האכילה/השתיה הנדרשים על מנת להתחייב בברכה אחרונה.
אומר בקצרה שיש דעות שונות לגבי המעמד של גלידה כמאכל וכמשקה ולענ"ד נכון להתייחס אליה כמאכל, אך אם אתה נוהג אחרת יש על מי לסמוך.
כעת אפרט תחילה את הדין השונה בין מאכל ומשקה, ולאחר מכן, נדון במעמדה של גלידה.
שיעור האכילה/שתיה הנדרשים על מנת להתחייב בברכה אחרונה
החיוב מדאורייתא לברך ברכת המזון הוא רק אם אדם שבע מאכילתו, כפי שמשתמע מהפסוק: "ואכלת ושבעת וברכת…" (דברים ח,י). אולם, חכמים הרחיבו את החיוב לברך ברכה אחרונה על אכילה של שיעור "כזית" על פת- ברכת המזון, על מזונות, שבעת המינים ויין- ברכה מעין שלוש, ועל שאר המאכלים- בורא נפשות.
בנוסף לדרישה הכמותית הנדרשת (כזית) ישנה גם דרישה למשך הזמן שבו נאכל כזית זה. (כ27- סמ"ק) על מנת להתחייב בברכה אחרונה יש לאכול את הכזית בתוך משך "אכילת פרס". ישנה מחלוקת אחרונים לגבי הגדרת משך הזמן בדקות של אכילת פרס. הרב מלמד, בספרו "פניני הלכה"- פוסק להקל אפילו עד אכילת כזית במשך 7 דקות.
לגבי שתיה- השיעור שנקבע לחיוב ברכה אחרונה הוא רביעית ( כ-75 מ"ל). בשתיה, בשונה ממאכל, לא נוהגים לשתות ברצף אלא לשתות מעט מעט לאורך זמן (במיוחד אם מדובר במשקה חם או קר). לאור זאת, המשנה ברורה (או"ח ר"י ס"ק א) מביא מחלוקת האם מתחייבים בברכה אחרונה אם שותים רביעית במשך זמן העולה על "בכדי אכילת פרס", לדבריו- מנהג העולם הוא שאין מברכים. אולם ש"אנשי מעשה" דואגים לשתות חלק מהמשקה ברצף, על מנת להתחייב בברכה אחרונה לכל השיטות. ישנם ששיערו משך זמן אחר לשתיה והוא "שיעור שתיית רביעית", כפי שכותב שם המשנה ברורה לגבי אנשי מעשה ששתו ברצף, וכך נוהגים בפועל- שאם שותים רביעית במשך זמן של "שיעור שתיה רביעית", כלומר שתיה רציפה ללא הפסקות, מברכים ברכה אחרונה.
לסיכום, ההבדל בין מאכל ומשקה הוא בכמות המחייבת ברכה אחרונה (כזית או רביעית) ואילו לעניין משך הזמן באכילה מתחייבים רק אם נאכל תוך "אכילת פרס" (7 דקות), ובשתיה במשך זמן של שיעור שתיית רביעית (כ-2-3 דקות).
דינה של גלידה
נחלקו אחרוני זמננו לגבי גלידה, ובכלל מזון שהוא "קרוש" אבל נימוח (נמס). האם דינה כאכילה או כשתיה.
בספר "וזאת הברכה" (ע"מ 44) מובא בשם הרב קנייבסקי שסבר שדינו כמאכל, ופוסקים אחרים- (למשל בשו"ת "אור לציון") שסברו שגלידה דינה כמשקה (ויש המחלקים בין גלידה חלבית ובין "ארטיקים").
ב"פסקי תשובות" מובא שגלידה ב"רוב אופני אכילתה דינה כאכילה ולא כשתיה".
באופן אישי, נטיית ליבי היא שגלידה "אוכלים", ועל כן דינה כאכילה.
הרב מלמד בספרו פניני הלכה מחלק בין גלידה, וארטיקים, וכן בין "אכילה" (לקחת "ביס") לבין "מציצה" של הארטיק. כאשר אוכלים- דינה כמאכל, שאם נאכל בכדי אכילת פרס מברכים בורא נפשות. אך אם דרך האכילה היא מציצה, הדומה לשתיה- לא מברכים, משום שלא מסיימים את הארטיק בכדי אכילת פרס.
אולם הרב עובדיה יוסף (שו"ת יביע אומר, חלק ה יח) פסק לנהוג בגלידה כמשקה, מאחר ולא לועסים. ובגלל שבמציאות שוהה יותר "מכדי שיעור שתיית רביעית", פוסק להקל ולא לברך בורא נפשות.
מה כדאי לעשות למעשה?
נדמה לי שאם יש לך מסורת משפחתית של הליכה אחר פסיקה מסויימת, הייתי ממליצה לך לדבוק בפוסק המקובל עליכם. אולם, אם אין מסורת כזו, כאמור מכל העולה לעיל נטייתי היא לפסוק שגלידה היא כמאכל אך אם השיטה השניה מתיישבת על ליבך יותר טוב יש לך על מי לסמוך.
בתאבון 😊, מעיין.
מקורות
שולחן ערוך אורח חיים הלכות ברכת הפירות סימן רי
סעיף א – א א] האוכל פחות [א] א'] מכזית ב'] בין מפת בין משאר אוכלים, <א> א} והשותה (ב) ב] פחות ב [ב] מרביעית בין מיין בין משאר משקים, (ג) ג'] {א} מברך תחלה ברכה הראויה לאותו המין, (ד) ג] ב} ולאחריו א) אינו מברך כלל
משנה ברורה סימן רי
….לענין שתיית רביעית אם שתה[יא] והפסיק מעט וחזר ושתה עד שהשלים לרביעית[יב] יש אומרים דאינו מצטרף וי"א דמצטרף אם לא ששהה מתחלת השתיה עד סוף השתיה יותר מכדי אכילת פרס [מלקמן בסימן תרי"ב ס"י] והגר"א הסכים שם בביאורו דהלכה כדעה זו השניה. והנה לענין שתיית טה"ע וקאפ"ע שהדרך לשתותו כשהוא חם וקשה לשתותו בלא הפסק כדרך שאר משקין כ"א מעט מעט[יג] יש מחלוקת רבה בין הפוסקים אם צריך לברך ברכה אחרונה[יד] לדעה ראשונה הנ"ל ובמחצית השקל ובח"א מצדדים שלא לברך וכ"כ בדה"ח וכן הוא מנהג העולם. ואנשי מעשה נוהגין שלבסוף שתייתן מניחין כדי שיעור רביעית שיצטנן מעט כדי שיוכל לשתות רביעית בלא הפסק ולברך ברכה אחרונה וטוב לעשות כן כדי לצאת אליבא דכו"ע
שו"ת אור לציון חלק ב פרק יד – דיני ברכות
יח. שאלה. האם מברכים ברכה אחרונה אחר אכילת אשל או גבינה או פודינג או גלידה.
תשובה. אין מברכים ברכה אחרונה אחר אכילת אשל קפוי ופודינג, וכן אחר דייסא דלילה, אלא אם כן אכל מהם כזית בכדי שתיית רביעית, והיינו שיאכל כשלושים גרם בבת אחת. ועל גבינה מברך ברכה אחרונה אם אכל כזית בכדי אכילת פרס, והיינו שאכל כשלושים גרם בתוך ארבע עד שש דקות. ועל גלידה שאינה חלבית אינו מברך ברכה אחרונה אלא אם כן אכל ממנה רביעית בכדי שתיית רביעית, וכיון שאי אפשר דבר זה במציאות, אין לברך ברכה אחרונה על גלידה. ואם הגלידה חלבית, שיעורה בכזית בכדי שתיית רביעית. והאוכל גלידה הנתונה בתוך גביע העשוי ממזונות, אף שאינו מברך ברכה ראשונה על הגביע, כיון שהוא טפל לגלידה, מכל מקום אם יש בגביע כזית ואכלו בתוך כדי אכילת פרס, מברך עליו בורא נפשות רבות.
שו"ת יביע אומר חלק ה – אורח חיים סימן יח
…והוא הדין לאוכל גלידה קרה ע"י כפית, שדינו כשותה משקים, (הואיל ואינו לועס את הגלידה כדרך אוכלים). ומכיון שעל כרחו הוא שוהה יותר מכדי שתיית רביעית אינו מברך ברכה אחרונה.
לקריאה נוספת: