האם חייבים להיות מכוסים בזמן יחסי אישות?
שלום,
קשה לי מאד עם העניין הזה של הכיסוי בשעה שאנו מקיימים יחסים אני מוגבלת ולא מרגישה בחופשיות, אני פעמים רבות בסוף מעיפה את הכיסוי ואנחנו עושים בגלוי, ויש לציין שאנחנו לא מחשיכים לגמרי את החדר, נח לנו עם מנורת לילה, אבל אני מרגישה שזה לא טוב מבחינה הלכתית כפי שלמדו אותי, השאלה היא האם הכיסוי הוא באמת הכרחי?
תשובה
שלום רב,
נפלא שיש ביניכם חיבור אוהב ורצון לשמוח זה בזו, ואתם מקפידים על ההלכה ורוצים שהיא תהיה חלק מהאינטימיות שלכם.
שאלתך נוגעת לשני עניינים נפרדים הקשורים זה בזה, כיסוי בזמן תשמיש ותשמיש בחדר מואר.
כיסוי בזמן תשמיש
ראשית, התכסות בני הזוג בזמן קיום יחסי אישות אינה מעיקר הדין, אלא הנהגה של מידת צניעות וריבוי קדושה.
ההקפדה שלא להיות ערומים בשעת תשמיש מקורה במדרש ויקרא רבה (פרשה כ"א אות ח'): "אמר רבי שמעון בן יוחאי ארבעה דברים הקב"ה שונאן… והמשמש מיטתו ערום". בגמרא (נידה י"ז ע"א) מצוטטים דבריו של רשב"י אבל בנוסח מעט שונה והנהגה זו אינה מופיעה. התוספות הביאו את גרסת המדרש שאין לקיים יחסים בעירום משום צניעות, ובעקבותיהם כתבו המגן אברהם (או"ח סימן ר"מ ס"ק כ"ב) והמשנה ברורה (שם ס"ק ל"ו) שעדיף לבני זוג להתכסות מלמעלה בזמן יחסי אישות, כגון בסדין. אבל, רוב הראשונים, ביניהם הרמב"ם והטור, וכן השולחן ערוך והרמ"א (או"ח סימן ר"מ) לא הזכירו כלל את עניין הכיסוי.
בשו"ת "בני בנים" (חלק רביעי, תשובה י"ז) ר' יהודה הרצל הנקין זצ"ל מסכם כך:
"לעניין הכיסוי הנדרש בעת תשמיש, הואיל והתשמיש הוא בחדר השינה המיועד לעניין זה, אין איסור גילוי הגוף במקום זה, אלא מצד צניעות כלפי שמיא שהיא בגדר הנהגה טובה וראויה ומידת צניעות וחסידות."
על כן, מעיקר הדין מותר לבני זוג להיות ערומים וחשופים בזמן קיום יחסי אישות, והרוצים להתקדש יותר יתכסו בסדין. יש לציין שמותר לבני זוג להיות גם לבושים בהלבשה תחתונה או כל בגד אחר שגורם להם להרגיש בנוח. כלומר, הכיסוי והגילוי יהיו לפי רצון האישה והאיש מתוך תקשורת והסכמה הדדית.
תאורה בזמן תשמיש
שנית, ציינת שאינכם מחשיכים את החדר ומעדיפים להשאיר מנורת לילה דולקת. על תשמיש בחדר מואר קיימת יותר הקפדה הלכתית. ישנו דיון ענף בנושא, החל במחלוקת אמוראים באשר לסיבות לאיסור על קיום יחסים באור יום או לאור הנר בלילה, והדיון ממשיך בפרטי האיסור בפוסקים הראשונים והאחרונים. בשולחן ערוך (או"ח, סימן ר"מ סעיף י"א) כתוב כך: "אסור לשמש לאור הנר אף על פי שמאפיל בטליתו. וכן אסור לשמש ביום אלא אם כן הוא בית אפל". הרמ"א מוסיף בהגהות שאפשר להעמיד חוצץ בין המיטה ומקור האור, אפילו אם אינו אטום לגמרי.
על תשמיש ביום לא ארחיב כאן, אלא אתמקד באור חשמלי בלילה. ישנו איסור לקיים יחסי אישות באור ישיר המכוון על בני הזוג, אך עם זאת אין דרישה לחושך מוחלט. אפשר שיהיה דלוק אור עקיף, כגון מחדר סמוך או מנורה מכוסה, כפי שכתוב בספר טהרת הבית (חלק א', סימן י', סעיף ז'). ההאפלה נדרשת לשעת החיבור ממש, ואילו בזמן התקרבות בני הזוג לקראת התשמיש ניתן להדליק את האור כרגיל. הזוג יכול לבחור את הנקודה בה הם מרגישים בנוח לכבות את האור.
לסיכום:
לפי רוב הדעות, מותר לזוג לקיים יחסי אישות ללא כיסוי כלל בחדר אפל שאין בו מקור אור ישיר. מכיוון שיש דעות שתאורה עדינה מותרת, אפשר להיות ללא כיסוי כלל במקרה זה. קיימת מידת חסידות להרבות בקדושה בכך שמשמשים תחת כיסוי, כגון סדין. כל החלטה תתקבל לפי רצונותיהם של בני הזוג ומידת הנוחות של שניכם.
שאלתך הינה חלק משיח רחב יותר על גדרים הלכתיים והנהגות תורניות כיצד מותר לבני זוג לקיים יחסי אישות. תוכלי לקרוא עוד על הנושא כאן באתר משיבת נפש, ישנן מספר תשובות המתייחסות לביטוי המיני בין בני זוג. לדוגמא ראי תשובתה של הרבנית ג'ני רוזנפלד: https://www.meshivat-nefesh.org.il/post-538/.
ועניין נוסף הקשור לנושא:
בזמן קיום יחסי אישות, יש להוציא מהחדר ספרי קודש ותשמישי קדושה או להניח אותם במקום מכוסה, כגון עטופים בתוך מגירה. לפי חלק מהפוסקים, כריכת הספר נחשבת כאחד הכיסויים.
בברכה, חנה