אני נמשכת לשני גברים שונים, איך אני יודעת מי הזיווג האמיתי שלי?
היי אני בזוגיות כבר 3 שנים כמעט, זוגיות שנבנתה על בגידה בבני הזוג שהיו לנו ואנחנו עד היום ביחד כי הרגשנו שזה זה, הכל התקדם טוב ויפה והגענו עד היום אני בצבא והוא בלימודים. בצבא שלי הכרתי מישהו שגדול ממני, והתחלתי להתרגש ממנו כמו שהתרגשתי מהבן זוג שלי בהתחלה, אני עם הבן אדם כמעט כל היום והבן זוג שלי לא זמין כל היום כי הוא בשיעורים והבן אדם השני דואג לי וכותב לי ואני מרגישה טוב כשאני נמצאת איתו אני לא יודעת מה אני מרגישה כלפיו רק רציתי לדעת אם הבן זוג שלי הוא הזיווג שלי וזה יכול להיות שיהיו לי רגשות לגבר אחר אם יש לי בן זוג? אני באמת אוהבת את בן זוגי מכל הלב כל העתיד שלנו כבר מתוכנן אני רק לא יודעת למה אני מבולבלת
תשובה
שלום לך,
ראשית, אני מתנצלת מאד על העיכוב בתשובה
תודה על השאלה הכנה והפתוחה, אני שמחה שהיה לך את האומץ לשאול אותנו.
מדברייך אני מבינה שעבורך, להיות בקשר זוגי, זה משמעותי מאד. משום כך כבר מגיל צעיר היית בחיפוש אחר זוגיות. כבר שלש שנים את בזוגיות יציבה ואוהבת שזהו פרק זמן משמעותי ואתם אף מרגישים שמצאתם האחד את השניה ומיועדים זה לזו.
אתייחס לשאלות שהעלית, שאלת "הזיווג האמיתי", ולעניין נאמנות בזוגיות ומשיכה לגברים אחרים.
מי הזיווג שלי?
לאחרונה את חשה בלבול – מצב שמערער ובעצם מעמיד במבחן את המחוייבות שלך לזוגיות שאת נמצאת בה. מדברייך נשמע שאת כבר יודעת בתוך תוכך מה נכון, אך המצב המערער גורם לך לשאול מי הזיווג האמיתי שלך. התשובה לשאלה הזאת נמצאת אך ורק אצלך, דבר שיכול להקשות עליך. כמה טוב היה אם מישהו היה יכול לומר לך מפורשות מי הזיווג האמיתי שלך ובכך להסיר כל שאלה וחשש. (יחד עם זאת, לפעמים אנשים קרובים אלינו יודעים להצביע על קשר שלא טוב לנו ולהאיר נקודות עיוורון שכדאי לשמוע עליהן).
בספר בראשית מסופר על בריאת האדם שנברא כגוף אחד של איש ואישה: "וַיִּבְרָא אֱלֹקִים אֶת הָאָדָם.. זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם". לאחר הנסירה (ההפרדה מהצלע) הם הופכים להיות איש ואישה נפרדים ויחידים בעולמם. (כמה קל היה להם לענות על השאלה "מי הזיווג שלי"!). הזוגיות ביניהם מציבה לנו מצב אידיאלי של זוגיות שבה יש רק אישה אחת בעולם ואיש אחד בעולם – יש להם עיניים רק זה לזו ולא רואים אף אחד אחר. במצב המושלם הזה, איש ואישה לא "רואים" את כל שאר הנשים והגברים שנמצאים מסביב ומחוץ ל"עולם" המקודש והפרטי שלהם.
ברית נאמנות בין איש ואישה
כאשר זוג מתחתן כדת משה וישראל ישנם שני שלבים מתחת לחופה (שבעבר היו מופרדים לזמנים שונים). השלב הראשון היא ה"אירוסין", שנקרא בשפה ההלכתית "קידושין". המושג "קידושין" פירושו "לייחד", להבדיל בין מי שמיוחד לנו ומי שאינו מיוחד ואינו שייך לנו. כמו שהקב"ה מקדש את ישראל – שהוא העם הנבחר בפניו ונבדל משאר העמים. בשלב הזה הזוג מחליט שהם מיוחדים זה לזו בלבד ובעקבותיו כורתים ברית נישואין, שהוא השלב השני מתחת לחופה. בעצם כריתת הברית הם מצהירים על הנאמנות שלהם זה לזו. כריתת ברית הנאמנות על פי ההלכה מתירה לבני הזוג לממש את הזוגיות ולקיים יחסי אישות, מה שהיה אסור עד כריתת הברית.
לשאלתך, עולה מכאן שאין חובת נאמנות למישהו אחד עד שכורתים את ברית הנישואין. כלומר עד אז, את חופשיה לעזוב קשר אחד ולהתחיל קשר חדש עם בן זוג אחר. יחד עם זאת, משום מצוות "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" וכן איסור "וְלֹא תוֹנוּ אִישׁ אֶת עֲמִיתוֹ" (איסור לפגוע באדם בדברים, ראי בהרחבה) יש להתיר קשר באופן ראוי ולא פוגע, ובוודאי לא על ידי יצירת קשר חדש לפני פרידה מהקשר הקודם. במילים אחרות, בגידה בנאמנות שבני זוג לא נשואים יצרו ביניהם אמנם לא אסורה על פי הלכות אבן העזר אך מצד שני היא עוברת על איסורים אחרים שבין אדם לחבירו.
משיכה לגברים אחרים
כאמור, את לא מחוייבת לקשר ספציפי כל עוד את לא נשואה, אך תקופת הרווקות היא הזדמנות לתרגול נאמנות לבן זוג אחד שאת מרגישה שהוא "האחד", (אך ללא יחסי אישות עד ברית הנישואין) כך שהזוגיות תוכל לעמוד במבחן לאחר הנישואין אם וכאשר תתעורר משיכה לגברים אחרים והזוגיות תתערער.
הקב"ה ברא בעולמו את המשיכה בין גברים לנשים, משיכה שהיא יסוד של המשך קיומו של המין האנושי ועל כן נצרכת ואף מופלאה. לצד זה, הקב"ה גם מלמד אותנו בתורה מתי יש מקום לממש משיכה זו ומתי היא אסורה ויש להגביל אותה. כח המשיכה הזה לא נעלם לאחר הנישואין, וצריך להיות מנותב לתוך הקשר. ככל שמשקיעים בקשר הקיים, מטפחים אותו ושמחים בו, המשיכה לגברים שאינם בן או בת הזוג תהיה פחות למכשול. אך גם כשיודעים מה נכון בשכל, צריך לעבוד עם הרגש המתבלבל ולשים גבולות ברורים כיוון שאין שום ערבות לכך שאישה נשואה לא תימשך לגברים אחרים וכן להיפך. כאן נכנסות הגדרות של התורה המלמדות אותנו לעמוד בפיתויי היצר במקום שהוא אינו ראוי ולחזק את המקומות הטובים בקשר הקיים.
הזיווג שלי!
השאלה ברקע "מי הזיווג האמיתי שלי" צריכה מתישהו לקבל מענה. בפועל, מכיוון שלא יורד מלאך משמים ואומר לנו מי הזיווג שלנו ב-ה' הידיעה, אנשים בסוף פשוט מקבלים החלטה. ומתוך ההחלטה הזאת הם קובעים לעצמם עובדה "זה הזיווג שלי!". ככל שמשקיעים בזוגיות שתהיה בה תקשורת טובה ופתוחה וחוויות בונות, העובדה הזו תתקבע יותר בלב כך שגם בזמנים של בלבול או קושי העובדה תהיה ברורה ויציבה. טבעי שיש בזוגיות גם אתגרים או מריבות ולא צריך להיבהל מזה, אלא לדעת לעבוד על זה ביחד ובפתיחות ובמקרה הצורך לפנות לעזרה מקצועית.
גמר חתימה טובה, אני מאחלת לך בהירות ושמחה בזוגיות שלך לאורך שנים.
בברכה,
רחל
הרחבה
איסור אונאת דברים – ספר החינוך מצווה שלח. שלא להונות אחד מישראל בדברים.
שלא להונות אחד מישראל בדברים, כלומר, שלא נאמר לישראל דברים שיכאיבוהו ויצערוהו ואין בו כח להעזר מהם. ובפרוש אמרו זכרונם לברכה (ב"מ נח, ב) כיצד, אם היה בעל תשובה לא יאמר לו זכר מעשיך הראשונים, היו חלאים באין עליו לא יאמר לו כדרך שאמרו חבריו לאיוב (ד ו) הלא יראתך כסלתך וגו'. ראה חמרים מבקשים תבואה לא יאמר להם לכו אצל פלוני והוא יודע שאין לו, ולא יאמר לתגר בכמה חפץ זה והוא אינו רוצה לקח, ועל זה נאמר (ויקרא כה יז) ולא תונו איש את עמיתו.
שרש מצוה זו ידוע כי הוא לתת שלום בין הבריות, וגדול השלום שבו הברכה מצויה בעולם, וקשה המחלקת כמה קללות וכמה תקלות תלויות בה.
מדיני המצוה. כמה אזהרות וכמה זרוזין שהזהירונו זכרונם לברכה בענין זה שלא להכאיב הבריות בשום דבר ולא לבישם, והפליגו בדבר עד שאמרו (שם), שלא יתלה עיניו על המקח בשעה שאין לו דמים, וראוי להזהר שאפילו ברמז דבריו לא יהיה נשמע חרוף לבני אדם, כי התורה הקפידה הרבה באונאת הדברים, לפי שהוא דבר קשה מאד ללב הבריות, והרבה מבני אדם יקפידו עליהם יותר מעל הממון. וכמו שאמרו זכרונם לברכה (שם) גדולה אונאת דברים מאונאת ממון, שבאונאת דברים הוא אומר ויראת מאלהיך וגו. ולא יהיה באפשר לכתב פרט כל הדברים שיש בהן צער לבריות, אבל כל אחד צריך להזהר כפי מה שיראה, כי השם ברוך הוא יודע כל פסיעותיו וכל רמיזותיו, כי האדם יראה לעינים והוא יראה ללבב, וכמה מעשים כתבו לנו זכרונם לברכה במדרשים ללמד על זה מוסר, ועקר הענין בפרק רביעי ממציעא [שם].
לקריאה נוספת