אשמח להתייחסות הלכתית לגבי השלכות של שימוש בגבעונית (מונקאפ) על ענייני נידה?

תשובות מאת: הרבנית נועה לאו

רבניות בית הלל שלום,
אשמח להתייחסות הלכתית לגבי השלכות שימוש בגביעונית (מונקאפ) על ענייני נידה.
רקע: הגביעונית היא כוס סיליקון קטנה ורב פעמית שאישה מכניסה לתוך הנרתיק בזמן וסת. הגביעונית אוגרת את הפרשות הוסת בתוכה. לאחר כמה שעות האשה מוציאה את הגביעונית מהנרתיק, מרוקנת אותה, שוטפת ויכולה להכניסה בשנית.
בדרך כלל אני מכניסה את הגביעונית לנרתיק עוד לפני תחילת הוסת (בימים שאני צופה שהוסת תתחיל) וגם משתמשת בה בסוף הוסת כאשר ההפרשות מצומצמות וכהות יותר. היות והגביעונית עשויה סיליקון רפואי אין מניעה שתשב בנרתיק גם בזמן שאין וסת, ככל הידוע לי (בניגוד לטמפונים). אציין שלשימוש בגביעונית יש יתרונות רבים מבחינתי, והוויתור על שימוש בה בימים מסויימים משיקולים הלכתיים יקשה עלי. יתרונות הגביעונית עבורי רבים, הן מבחינה אקולוגית, הן מבחינה כלכלית והכי חשוב – מבחינה בריאותית (השימוש באמצעי ספיגה כגון מגן תחתון ידוע כתורם להתפתחות פטריות בנרתיק).
השאלות שלי הן:

1. האם ניתן להשתמש בגביעונית גם לאחר הפסק הטהרה? איך ניתן לדעת האם ההפרשות שהצטברו בימים אלו בגביעונית אוסרות?

2. לעיתים קרובות כאשר אני מוציאה את הגביעונית האצבעות שלי נכתמות בהפרשות. האם יש חילוק בין מקרה שראיתי את ההפרשה על האצבע למקרה בו ראיתי את ההפרשה על (או בתוך) הגביעונית?

3. כיצד יש להתייחס ל"כתמים" בגביעונית? כלומר הפרשות שאינן בזמן המרכזי של הוסת (לדוגמא כמה ימים לפני, כאשר לא מתחילה וסת בצמוד להפרשה). האם יש השלכה הלכתית לצבע הגביעונית (שלי סגולה, מכירה גם שקופות או בצבעים אחרים).?

אשמח להתייחסותכן לגבי התחום הזה. להרגשתי, יותר ויותר נשים מתחילות להיחשף ולהשתמש בגביעונית ואין עדיין הוראה מוכרת בציבור לגבי השלכות השימוש בגביעונית על הלכות נידה.
תודה רבה.

תשובה

שלום רב לך,

לשימוש בגביעונית אכן ישנם יתרונות רבים, וברור שאין כל בעיה הלכתית להשתמש בה.

אפתח בהסבר כללי: אין הבדל הלכתי אם הגביעונית מוכנסת לנרתיק בזמן הוסת או שלא בזמן הוסת.

כיוון שהגביעונית מוכנסת לתוך הנרתיק, יש לה דין דומה לבדיקה פנימית בעד בדיקה (כמו לכל הכנסה של משהו פנימה, למשל דיאפרגמה, מכשור רפואי וכדומה). במצב כזה אין להפרשות הנראות על גביה דין של "כתמים", בהם ניתן להקל במצבים מסוימים, אלא של "ראיה בהרגשה". לכן אין משמעות לצבע הגביעונית, לכמות ההפרשה, ולכך שהגביעונית עשויה מדבר שאינו מקבל טומאה (=סיליקון). הדבר היחיד שיקבע האם את אסורה או מותרת הוא צבע ההפרשות.

תוכלי לקרוא על ההבדל בין "ראיה" ל"כתם" באתר יועצות ההלכה של נשמת, בקישורים שכאן וכאן

 

לגבי שאלותייך:

1. הפסק הטהרה עצמו חייב להתבצע כשהגביעונית מחוץ לנרתיק. לאחריו ניתן להכניסה, אבל אם הצטברו עליה הפרשות של דם אדום, הן אוסרות כדין בדיקה פנימית. (אם הצבע לא ברור בגלל צבע הגביעונית, ניתן לבחון אותו על ידי שפיכת ההפרשות על ניר לבן).

2. אין חילוק בין ראיית ההפרשות על האצבע או על הגביעונית. בשני המקרים רק צבע ההפרשה יקבע את מצב האישה.

3. הדין זהה גם במצב של הפרשות הקודמות לוסת. כיון שהמראה הוא פנימי – רק הצבע קובע את דינו.

כל הנאמר לעיל הוא במצב שההפרשות נראו בגביעונית. אולם בחלק מהמצבים (שיפורטו להלן) אין חובה להסתכל בהן, ואם ניתן להוציא את הגביעונית, לרוקן ולשטוף אותה בלי להסתכל בתכולתה – האישה אינה נאסרת.

יש חובת ההסתכלות:

א) בעונות הפרישה סמוך לוסת, או כשמופיעים סימנים גופניים המקדימים את הופעת הוסת.

ב) בימי המחזור עצמו.

אין חובת הסתכלות:

לאחר שנעשה הפסק טהרה, גם בתוך שבעת הימים הנקיים, וגם לאחריהם.

בנוסף, אם את מרגישה שפצעת את עצמך בזמן הכנסת או הוצאת הגביעונית, ויש מראה של דם טרי – ניתן במצבים מסוימים להקל, אם ברור שהדם הוא מהפצע ולא מהרחם (בכל מקרה יש לברר עם סמכות הלכתית אם אכן ניתן לתלות בפצע, כי צריך לברר היטב שאכן לא היתה כאן ראיה אוסרת).

לסיכום:

בגלל שהדם על הגביעונית נחשב כ"ראיה" ולא כ"כתם", כל דם בצבע אוסר שנראה עליה – יאסור את האישה. בימים המקדימים לווסת ובזמן הווסת עצמו ישנה חובת הסתכלות על ההפרשות שהצטברו על הגביעונית. לאחר הפסק טהרה אין חובה להסתכל על הגביעונית, אולם אם נראית עליה הפרשה אוסרת היא תאסור.

בברכה,

נועה לאו

הרבנית נועה לאו היא יועצת הלכה, מרכזת התוכנית להכשרת יועצות הלכה במדרשת נשמת וסגנית ראש המדרשה.

הרחבה:

  • בתורה נאמר" דם יהיה זובה בבשרה" (ויקרא, טו,יט). מהמילה "בבשרה" דרשו חז"ל שדם היוצא מן הרחם מטמא את האישה עוד לפני יציאתו מחוץ לגוף (ספרא מצורע, פרשת זבים פרשה ד, וכן במשנה נדה פרק ב משנה ה, ובגמרא נדה כא ע"ב).
  • בדיקה פנימית נחשבת כראיה בהרגשה משום שקיים כאן ספק, שמא הכנסת העד עמעמה את ההרגשה האוסרת מדאורייתא, וספק דאורייתא לחומרה. עיינו בגמרא נדה נז ע"ב, על שלושת המצבים המעמעמים הרגשה. וראו עוד בספר פועה, משפחה וטהרה, עמוד 124, סעיף ז, ובהערות 13-14.
  • צבע הדם האוסר הוא אדום בלבד, או צבע שיש בו גוון אדום, ע"פ המשנה בנדה יט ע"א, שו"ע יו"ד קפ"ח סעיף א.
  • האם הדם שנראה בגביעונית אוסר? הרב נחום רבינוביץ' (שו"ת שיח נחום סימן נ"ו)) התיר דם שנמצא בצידה הפנימי של דיאפרגמה, מדין "שפופרת" (נדה כא ע"ב, ושו"ע יו"ד קפ"ח סעיף ג), אולם פוסקים רבים לא קבלו את דבריו (ראו בנשמת הבית, סימן ס – מציאת דם בדיאפרגמה), וגם נראה שדין הגביעונית שונה מדין הדיאפרגמה, בגלל אופן השימוש השונה, ובגלל ההבדל בין המטרה לאסוף את הדם וההפרשות שיצאו מהרחם בגביעונית, לבין המטרה למנוע את כניסת הזרע לרחם בדיארפגמה.
  • חובת ההסתכלות בהפרשות שהצטברו בגביעונית: מרגע שהאישה עשתה הפסק טהרה היא מוחזקת בטהרה (למרות שעדיין אינה טהורה עד שתטבול במקווה), ולכן אין לה חובה להסתכל בכל דבר שהוכנס לגופה, מלבד בדיקות פנימיות בשבעה נקיים, שיקבעו את מצבה. כך פוסק הרב יעקב ורהפטיג.

מקורות: נשמת הבית סימן ס, עיינו במיוחד בהערה 16 בעמוד 292, לענין חובת ההסתכלות בדיאפרגמה; ושם בסימן ט"ז לגבי בדיקת רופא, שאין חובה לברר איתו מה ראה או לבדוק את המכשירים בהם השתמש. וכן בספר פוע"ה, כרך משפחה וטהרה, עמוד 266, סעיפים מג – מו, ביחס לבדיקת רופא (אמנם ישנן מחלוקות בשאלה זו, כמובא שם בהערות, אולם פוסקים רבים סוברים שאין חובת הסתכלות, גם בתוך שבעה נקיים, וכך נפסק שם במפורש).

כשהאישה אינה בחזקת טהרה, בגלל ימי פרישה או סימני הגוף המקדימים את המחזור, או כשהיא טמאה בשעת המחזור עצמו – לא ניתן להתעלם מההפרשות בגביעונית ויש לבחון היטב את צבען.

  • תליה בדם פצע: על פי הגמרא בנדה סו ע"א, שו"ע יו"ד קפ"ז סעיף ה. מקורות נוספים בנשמת הבית, סימן כ"א, תליה בפצע בז' נקיים.

יש לי שאלה

הפנייה ל"משיבת נפש" יכולה להיות אנונימית, עם זאת כל פרט שתבחרו לשתף יעזור לנו בדיוק התשובה והתאמתה אליך אישית. השאלות והתשובות יפורסמו באתר ללא פרטים מזהים ובמידת הצורך ישונו פרטים בגוף השאלה כדי להגן על צנעת הפרט.

בשל השאלות הרבות המופנות אל הרבניות אנו ממליצים להתאזר בסבלנות בהמתנה לתשובה. אם יש צורך במענה דחוף אנא ציינו זאת בפנייתכן. זמן המענה הרגיל הוא כשבועיים.
לתשומת לבכם, השאלות מגיעות למנהלות האתר, ומועברות למשיבות השונות בהתאם לתחומי העניין והפניות. אם ברצונכם להפנות שאלה לרבנית מסוימת אנא ציינו זאת בגוף השאלה.
עצם שליחת השאלה מהווה הסכמה לתנאים אלו.

תשובות הרבניות לשאלותיכם יתקבלו באמצעות הדואר האלקטרוני, אנא הקפידו לציין כתובת דואר אלקטרוני תקינה.

דילוג לתוכן