האם יש בעיסוק שלי בתחום בריאות הגוף-נפש מימד של "נצח"?

שלום, יש לי שאלה. הייתי בשיעור תורה והרב אמר בשיעור שיש הבדל בין "קיום" ל"חיים". תחת ״קיום״ נכללים הדברים שאדם חייב לעשות בשביל להתקיים כמו לאכול ולשתות וכו׳. הרב כלל בתוכם גם דברים כמו יציאה לחופשה. תחת ״חיים״ הרב כלל דברים שמקשרים את האדם לנצח ואמר שהאדם צריך לעסוק בדברים שיהיה להם המשך גם לאחר שהוא ימות ולא בדברים שיש להם סוף כמו נכסים וכו׳.

אמירות אלו עוררו בי שאלות לגבי העבודה שלי. כרגע אני עובדת בעבודה מסודרת במקום טוב אך אין לי שום קשר רגשי אליה, היא לא מלהיבה אותי והחלום שלי כרגע הוא לעבוד בעבודה שאני אוהבת ומתחברת אליה. אני מחוברת לנושא של בריאות הגוף-נפש שמאפשר חיים מאוזנים וגוף חזק. בשנה שעברה פתחתי עמוד באינסטגרם בו אני מעלה תרגילי נשימה ומדיצטציה וגם מתכונים של שייק בריאות. שאני יוצרת ומשתפת מידע ממחקרים בנושאים קשורים. כל זאת במטרה לצבור קהל וכך להיות יוצרת תוכן במשרה מלאה. אני מתלהבת מהנושא ושמחה כשאני מצלמת תוכן (למדתי גם צילום מקצועי לצורך כך). כרגע אני חושבת על שיתופי פעולה באינסטגרם עם חברות מסחריות ולמכור תוכן וקורסים. לאור מה שנאמר בשיעור של הרב, אני שואלת את עצמי האם השעות הרבות שאני משקיעה בצילום, עריכה וחיפוש מאמרים הוא טוב? הרי מדובר במשהו שאין לו נצח בסופו של דבר, אלא עוסק בגוף כאן ועכשיו בעולם הזה. אני לא יודעת מה לעשות, אשמח לעזרתכן. 
תודה רבה

תשובה

שלום לך יקרה!

קודם כל אשתתף בשמחה שאת מתארת מגילוי התחום שמעניין אותך ונותן לך סיפוק רב שבתקווה גם יהיה מקור לפרנסה בהמשך. כאשר התחום שבו עובדים אינו רק לצורך פרנסה אלא גם מגשים ערכים שאת מאמינה בהם יש הרבה נחת והתלהבות. 

לא שמעתי את דבריו של הרב בעצמי אך אני חושבת שהבנתי את מה שאת מתארת בסיכום דבריו. זוהי חלוקה מעניינת אך אני חושבת שלפעמים הקיום והנצח מתמזגים. התחום שלך הוא תחום שמדגים זאת היטב. את תחום בריאות הגוף-נפש אפשר לראות מצד אחד כתחום של "קיום" כיוון שהוא מקיים את הגוף באופן בריא ומאוזן ובסופו של דבר הגוף מתכלה מן העולם. אך יחד עם זאת, הכישרון שלך לעודד אחרים ביצירתיות לחיות באופן בריא יותר יכול להביא ברכה לכל כך הרבה אנשים. תחשבי על מספר רב של אנשים שחיים את החייהם באופן יותר בריא ומאוזן ובעקבות כך חיים את חייהם בצורה מלאה ושמחה יותר. כאשר האדם לא טרוד ממצבו או לא סובל פיזית מתאפשר לו להגשים את עצמו ולהתפנות יותר לחיים של משמעות ונתינה. יש בכך זכות עצומה להיות חלק ממה שמאפשר לאנשים להגיע להגשמה! ההגשמה הזאת היא ה"נצח" – והעיסוק שלך כביכול ב"קיומי" יוצר את ה"נצח" – לא רק את הנצח שלך, אלא גם את הנצח של אנשים אחרים. 

במדברש ישנו סיפור מאד יפה שמלמד על הקשר הבלתי ניתן לניתוק שבין ה"נצח" וה"קיום":

"גֹּמֵל נַפְשׁוֹ אִישׁ חָסֶד" – זֶה הִלֵּל הַזָּקֵן, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהָיָה נִפְטָר מִתַּלְמִידָיו הָיָה מְהַלֵּךְ וְהוֹלֵךְ עִמָּם.
אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו: רַבִּי, לְהֵיכָן אַתָּה הוֹלֵךְ?
אָמַר לָהֶם: לִגְמֹל חֶסֶד עם אַכְסַנְיָא זוֹ בְּתוֹךְ בֵּיתִי.
אָמְרוּ לוֹ: כָּל יוֹם יֵשׁ לְךָ אַכְסַנְיָא?
אָמַר לָהֶם: וְכִי נֶפֶשׁ עֲלוּבָה זוֹ לֹא אַכְסַנְיָא הִיא בְּתוֹךְ הַגּוּף?
הַיּוֹם הִיא כָּאן, לְמָחָר אֵינָהּ כָּאן. (ויקרא רבא לד,ג מתורגם מספר האגדה)

הלל הזקן מתייחס לגוף שלו בתור האכסניא של הנפש. הגוף מאפשר לנפש ולנשמה את האפשרות לפעול בעולם הזה ולעשות בו טוב. ועל כן אומר הלל, צריך לטפל ולדאוג לגוף כדי לכבד את הנשמה. העיסוק שלך בבריאות מכבדת את הגוף ומאפשרת לנשמה שלך ושל אחרים לזהור ולממש את הפוטנציאל שלה. 

את שואלת גם על השעות שאת משקיעה בחיפוש, צילום ועריכה. נשמע שאת חוששת שיש בכך בזבוז זמן כביכול ב"קטנות". אבל אני רוצה להסב את תשומת ליבך לכך שכמעט בכל תחום, כדי להגיע רחוק ולהצלחות, צריך להשקיע המון בפרטים הקטנים, בטכני ובמה שמרגיש לנו כ"לא חשוב". אך, בסופו של דבר, זה בדיוק מה שמאפשר את התמונה השלימה של "החשוב". גם את הדברים האלו את יכולה לעשות עם דיוק והשקעה ולמצוא בהם ברכה. יש בך רצון ליצור בעולם הזה בצורה שלימה שמממש את הפוטנציאל שלך. הרב קוק כותב על כך בפירוש שלו לפסוק: – "בְּכָל דְּרָכֶיךָ דָעֵהוּ וְהוּא יְיַשֵּׁר אֹרְחֹתֶיךָ" (משלי ג,ו):

"וכן בכל הדברים שעושה, הרי באמת אין דבר בעולם שאינו לכבודו יתברך, על-כן כל מה שעושה יהיה הכל דברי מצותו ורצונו, ויבקש בהם את שמו ית', כשישתדל בכל שכלו וכחותיו לעשות את מה שהוא עושה בתכלית השלמות בכל צדדי השלמות, ונמצא שהוא יודע את השם יתברך בכל הדרכים.
והב' הוא ב' ה"בתוך", שבעצמותם של הדרכים הוא יודע את הקב"ה". 

הראי"ה קוק מלמד שידיעת ה' בכל דרכיו של האדם נעשית בכך שהוא מבקש למצוא את ה' בכל דבר שהוא עושה ושיעשה זאת על הצד השלם והטוב ביותר. כך, בתוך כל דבר שעושה – ימצא את ה'. 

 לצד כל האמור אוסיף שחשוב גם לפנות זמן בתוך השבוע ללמוד ולהתחבר לתורה. לימוד תורה מחבר אותנו לצד הרוחני של הקיום שלנו ומזין את הצד המעשי שלנו. קשר מתמיד ללימוד תורה יעזור לך להעניק יותר משמעות ורוחניות לעיסוק היומיומי שלך. ה"נצח" שבתורה יחלחל אל תוך כל עיסוק אחר שלך שיש בו צד של "קיום". 

התורה רחבה מיני ים ותוכלי למצוא את מה שמדבר אליך ונותן לך סיפוק, בין עם זה תנ"ך, מחשבה ואמונה, תורה שבעל פה, חסידות ועוד. 

החזקה ברעיון ששמעת מהרב על ה"נצח" יעזור לך להישאר ממוקדת בשנות עבודתך בדברים החיוביים שאת עושה למען האנושות, בין אם זה בתחום התזונה ובין אם זה בתחומים אחרים שתחליטי להשקיע בהם בעתיד. אז אני מחזקת את ידייך, שתשקיעי ותראי פירות מהעמל שלך, שתמשיכי להנות להשקיע במה שאת מאמינו בו ולעשות טוב לאנשים ולתרום לבריאותם הפיזית והנפשית. 

בברכה, 

רחל