האם מותר לקיים שיעור תורה מעורב של נשים וגברים? מאת: הרבנית מעיין גיל
אשמח לדעת האם יש בעיה הלכתית בקיום של שיעור תורה מעורב נשים וגברים יחד? אם אפשרי אשמח לציון המקורות שאוכל גם לעיין בהם, תודה!
תשובה
שלום וברכה,
שאלתך למעשה משיקה לשאלה רחבה יותר והיא: אילו פעילויות ראוי לקיים בחברה מעורבת של נשים וגברים ואילו פעילויות יש לקיים בנפרד. ישנן פעילויות שמוסכם על פי ההלכה שאין לקיים במעורב, כגון ריקודים ושחיה. אולם ישנן פעילויות של מפגש "סתמי" בהן מתקיימים שיח ומפגש פשוטים בין גברים ונשים. לגבי מפגשים כאלו ישנן גישות שונות בפוסקים וההכרעה בענין משתנה בין פוסקים שונים ובין קהילות שונות. [הרב שרלו למשל כתב על כך חוברת: "חברה צנועה מעורבת לכתחילה", אולם כמובן יש שחלקו עליו]
אמנם בקהילות וכן אצל פוסקים שהקלו יותר בקיומה של חברה מעורבת צנועה, ישנה חובת הפרדה בין נשים לגברים בעת תפילה (שו"ת אגרות משה או"ח ח"א סימן לט). השאלה האם ניתן לקיים שיעור תורה מעורב, מניחה שאולי גם בזמן לימוד תורה ועיסוק בקודש, יש חובה להפריד בין נשים לגברים. אולם, הסיבה שבגללה יש צורך בהפרדה בין נשים וגברים בעת תפילה נובעת מהדרישה להתפלל מתוך כובד ראש (משנה ברכות ה,א) ויש חשש שעירוב בין המינים יגרום דווקא לקלות ראש, שאיננה מותאמת לתפילה (ברכות לא ע"א, מכילה כח ע"א).
האם קיים חשש כזה גם בעת לימוד תורה?
ביחס ללימוד תורה גברים ונשים יחד, הגמרא במסכת קידושין (דף פא ע"א) אגב דיון בנושא איסור ייחוד בין גברים לנשים, מביאה מעשים בכמה אמוראים שהיו מעמידים מחיצה להפרדה בין נשים וגברים בעת הדרשה, על מנת שלא יתערבבו אלו באלו ויבואו לידי מכשול. אולם לא ברור שיש ללמוד מכאן הדרכה הלכתית, והראשונים באמת לא הזכירו מעשה זה להלכה. ייתכן ואמוראים אלו נהגו כך בגלל האוירה הכללית ששררה שם, ומתוך חשיבה חינוכית- רוחנית במקרה ספציפי. כפי שמשתמע מהסוגיה שטוענת ש"סקבא דשתא ריגלא"- ריעוע של ימות השנה הוא הרגל. כלומר, בימי ההתכנסות ברגל יש חשש מיוחד לפריצת גבולות ולקלות ראש. ייתכן שהדבר נובע מכך שימי הרגל הם מאורע מיוחד ויוצא דופן. כך או כך, אין" הדרכה הלכתית" בסוגיה זו, אלא תיאור מקרה ספציפי וההתמודדות איתו.
הרב משה פיינשטיין (שו"ת אגרות משה יו"ד ח"ב קט, מובא בהמשך) עוסק בחברה מסויימת בה נהגו נשים וגברים להיפגש, לדון ולהחליט בענייני חול הנוגעים לאותה חברה, ועלתה אצלם השאלה האם מותר ללמוד תורה יחד בכל אחד מהמפגשים האלו, או שעל הנשים לצאת מהמפגש בזמן לימוד התורה.
הגר"מ פיינשטיין עונה- שמאחר ובחברה זו נהוג לקיים את המפגשים הללו בענייני חולין תוך עירוב בין גברים ונשים, אין ענין שהנשים יצאו דווקא בעת לימוד התורה ובוודאי שהנשים יכולות להישאר וללמוד תורה יחד עם הגברים. באותה תשובה, הגר"מ עושה הבחנה בין תפילה- בה יצטרכו להפריד בין הגברים לנשים, לבין הלימוד שלא קיימת בו חובת הפרדה כזו. בתשובה זו הגר"מ עצמו לא מעודד את החברה המעורבת, אולם לוקח בחשבון שזו הנורמה המקובלת בחברה זו, ולכן התיר.
כדאי לציין שהגר"מ עוסק במקרה שבו מישהו מלמד, או נותן שיעור. ולא מקרה של לימוד מעורב בחברותות. שם אולי יש יותר חשש לפגיעה בערך הצניעות, דווקא בגלל האינטימיות והקירבה הנוצרים בלימוד בבזוג.
נדמה לי שמהסוגיה בקידושין, אפשר לשאוב הדרכה רוחנית- חינוכית, ולבחון בכל מקרה האם האוירה מתאימה ומשדרת עיסוק ולימוד תורה של קודש, או שמא יש בסיטואציה מסויימת פגיעה בצניעות או חוסר נוחות.
לסיכום, ניתן לקיים שיעורי תורה משותפים לגברים ולנשים. אולם יש לבחון על פי הנורמות המקובלות בקהילה המדוברת,ולבחון כיצד חברי הקהילה מרגישים ביחס לעירוב זה . פעמים רבות דווקא עיסוק משותף בתורה יכול לייצר חברה בריאה, צנועה וקדושה.
בברכה,
מעיין
הרבנית מעיין גיל היא ר"מית בבית המדרש במגדל עוז מאז תשע"ו והיא עצמה בוגרת בית המדרש במגדל עוז. בוגרת האוניברסיטה העברית עם תואר ראשון בכימיה ומחשבת ישראל ותואר שני בכימיה.
שו"ת אגרות משה יורה דעה חלק ב סימן קט
במיטינגען [= פגישה] של סאסייטע [ חברה] ותיקנו שילמוד אחד איזה דין אם רשאות הנשים להשאר שם לשמוע כ"א מנ"א תש"כ. מע"כ הנכבד ר' יוסף בראון שליט"א.
הנה בדבר המיטינגען של הסאסייטע שבאין לשם אנשים ונשים לשוחח ולהווכח ולהחליט בעניני חול של הסאסייטע, ותיקנו שבכל מיטינג ילמוד אחד מהחבורה איזה דבר תורה בפסקי דינים משלחן ערוך או בדברי מוסר ויראה, הוא תקנה טובה ויישר כחכם. ובדבר הנשים אם יכולות להיות שם גם בשעת הלמוד כמו שהן נמצאות שם בשעת השיחות ודיונים בעניני חול, או שצריכות לצאת לחדר אחר, הנה דברי תורה ומוסר לא גרעי מעניני חול וכיון שאין אתם מחמירים עליהן שלא לבא להמיטינגען כמו כל הסאסייטעס שבמדינה זו שגם הנשים משתתפות בכל הדברים, אף שאין ידוע הטעם שמקילין במדינה זו בפשיטות אבל כיון שמקילין אין שום טעם שיצאו בשעת הלמוד כי גם נשים צריכות לידע דיני התורה וטוב להן שישמעו דברי תורה דינים ומוסר כדאמרו חז"ל בהא דמצות הקהל ריש חגיגה נשים באות לשמוע. וכן טוב שישמעו בכל מקום דברי תורה. אבל אם יגיע זמן תפלת מנחה או מעריב וירצו להתפלל שם יצטרכו הנשים לצאת לחדר אחר ולא בחדר שמתפללין שם האנשים. ידידו, משה פיינשטיין