האם יש חוסר כיבוד הורים בכך שאני מבקש להתארח אצל ההורים וזה גורם להם לטרוח?
שלום
רציתי לשאול לגבי להזמין את עצמנו ביוזמה עצמית (זוג וילדים) לבוא ולהתארח לשבת שמדובר בטרחה להכין את החדרים ולהכין אוכל בלי היוזמה של הורים. האם זה נחשב לפגיעה של כיבוד הורים שאנחנו מבקשים טובה מההורים לבוא לשבת או לחילופין אם מחפשים ביבי סיטר לשמור על הילדים האם לבקש מהסבתא לשמור על הנכדים זה נחשב לפגיעה?
תשובה
תודה על שאלתך, זאת שאלה שראויה שתישאל כאשר אנחנו רוצים לכבד ולבקר את ההורים אך יש בכך גם טירחה עבורם.
מצד אחד, יש גדרים ברורים למצוות כיבוד הורים. כפי שלומדים במסכת קידושין (דף ל,ב) "ת"ר איזהו מורא ואיזהו כיבוד? מורא: לא עומד במקומו ולא יושב במקומו ולא סותר את דבריו ולא מכריעו. כיבוד: מאכיל ומשקה מלביש ומכסה מכניס ומוציא".
הדרישה לכבד את ההורים היא דרישה גבוהה מאד וחכמים מתארים לנו דרך דוגמה עד כמה הדרישה היא גבוהה, בסיפורו של דמא בן נתינה שהיה מגדולי רומי ואימו הכלימה אותו בפני מכובדים והוא לא בייש אותה על כך (שם דף לא,א) . מסיפור זה והמשך הגמרא שם הרמב"ם מביא את ההוראה הבאה (הלכות ממרים פרק ו, ז):
"עד היכן הוא כיבוד אב? ואם אפילו נטלו כיס של זהובים שלו והשליכו בפניו לים לא יכלימם ולא יצער בפניהם ולא יכעוס כנגדם אלא יקבל גזירת הכתוב וישתוק. ועד היכן מוראן אפילו היה לובש בגדים חמודות ויושב בראש בפני הקהל ובא אביו ואמו וקרעו בגדיו והכוהו בראשו וירקו בפניו לא יכלימם אלא ישתוק ויירא ויפחד ממלך מלכי המלכים שצוהו בכך".
אדם צריך לעשות מאמצים גדולים כדי לקיים מצווה זו בידיעה שזו אחת המצוות שמאד קשה לקיים אותה באופן מושלם. מסופר על ר' טרפון שהיה מתכופף לרצפה כדי לתת לאימו לדרוך על גבו בכדי לעלות למיטה וכך גם בירידתה. כשסיפר על כך בסיפוק בבית המדרש אמרו לו חבריו "עדיין לא הגעת לחצי כיבוד". בירושלמי (מסכת פאה א,א) מסופר את הסיפור המפורסם על ר' טרפון שהיה מניח את ידיו על הקרקע כדי שאימו תוכל לדרוך על ידיו כל הדרך לביתה. כשאמרה אימו לחבריו החכמים שבנה מכבד אותה יותר מידי, שוב הם הגיבו " אפילו עושה כן אלף אלפים עדיין לחצי כבוד שאמרה התורה לא הגיע".
עד כדי כך שרבי יוחנן שיבח את מי שאין לו הורים כדי שלא יעמדו בניסיון הקשה של מצוות כיבוד הורים. יש לציין שהוא עצמו היה יתום ולמרות שברור שעדיף שיהיה לאדם הורים, הוא מצא נחמה פורתא בכך ביתמותו שהוא לפחות ניצל מניסיון המצווה (וכך מסופר גם על רבי אבון בירושלמי).
מצד שני, ישנם מקומות "אפורים" בהם אי אפשר להגדיר מהו בדיוק המעשה הנכון של כיבוד הורים. זאת מכיוון שעבור כל הורה הרצון והאופן בו הוא רוצה שיכבדו אותו, הוא שונה. ישנם מספר סיפורים בגמרא המדגימים זאת. למשל, בסיפור על אמו של ר' ישמעאל שהגיעה לבית המדרש להתלונן על בנה שאינו נוהג בה כבוד. החכמים כמובן הזדעזעו ולשאלתם היא הסבירה שכאשר הוא חוזר מבית המדרש היא רוחצת את רגליו במים והוא לא מאפשר לה לשתות מים אלו (מרוב כבוד לבנה התלמיד חכם). למרות המעשה הקשה שנראה כביכול שאין בו כבוד כלל, חכמים אמרו לר' ישמעאל "הואיל והוא רצונה – הוא כבודה."
הכלל הנלמד כאן בכיבוד הורים "רצונו היא כבודו" הוא חשוב במקרים רבים. לשאלתך, יש להבין מהו רצון ההורים שלך. לעיתים קרובות, ההורים שמחים לארח את הילד עם בת זוגו והנכדים, למרות שהדבר כרוך בטרחה מסויימת. אני יודעת שיש הורים שלמרות שהם שמחים ומעוניינים לארח הם לא מזמינים את הילד ומשפחתו מיוזמתם כי הם לא רוצים "להעיק", או ליצור מחוייבות. זאת במיוחד כאשר מדובר בבן וההורים רוצים לכבד ולשמור על קשר טוב עם הכלה ולכן מעדיפים "לקחת צעד אחורה" ולהשאיר את המושכות בידי הבן ואשתו מתי וכמה להתארח.
לעומת זאת, בהחלט יתכן מצב שהטרחה לארח מכבידה על ההורים ולא מסבה להם שמחה. במצב כזה, כדי לכבד את רצון ההורים, עדיף לארח את ההורים בבית הילד או להיפגש באמצע השבוע ללא לינה.
יש ילדים שיודעים לומר כיצד מרגישים ההורים עם האירוח, אך לפעמים קשה לדעת – כי ההורים לא רוצים לאכזב, או מרגישים מחוייבות, ולכן נותנים את ההרגשה שהם מוכנים לטרוח כדי לארח גם כשהמציאות אינה כך. במקרה בו רצון ההורים לא ברור, חשוב לפתוח בשיחה כנה עם ההורים כדי להבין מהו רצונם ולכבד את אשר יגידו ויבקשו.
במידה וההורים מעוניינים לארח ולסייע, כדאי לחשוב איך אפשר להקל עליהם כמה שיותר. למשל ניתן להביא אתכם חלק מהתבשילים לשבת, להגיע מוקדם כדי לסדר את המיטות, להביא סדינים כדי להוריד את עומס הכביסה וכו'.
כך גם לגבי היעזרות בסבא ובסבתא כשמרטפים – אם זהו רצונם זהו כבודם, אך יש להשתדל להבין היטב עד כמה זהו רצונם ובאיזה אופן. האם השמירה על הנכדים רצויה להם בביתם או בבית הנכדים? כמה התראה מראש הם רוצים כדי להתארגן לכך? באלו חלקי היום נוח להם לשמור על הנכדים? בירור פרטים אלו ואחרים יאפשר לעזרה הזו להיות גם מועילה וגם מכבדת.
שנזכה כולנו להשכיל ולהבין כיצד לכבד את ההורים שלנו באופן מיטבי,
בברכה,
רחל