האם מותר לתרגל יוגה על פי היהדות והאם בתור מורה גבר אוכל להדריך נשים?
שלום, אני מורה מתחיל ליוגה ורוצה ללמד יוגה באופן שמותר על פי ההלכה. האם יש לך המלצות?
אני רוצה גם לשלב רעיונות יהודיים ומדיטציות בשיעורים שלי, האם זה מותר על פי ההלכה?
האם יש בעיה ללמד גברים ונשים ביחד, או שבתור גבר אני לא יכול ללמד נשים בכלל?
תודה!
תשובה
שלום וברכה,
איני מומחית ליוגה וכדי לענות על שאלתך התייעצתי עם מורה ליוגה וכן קראתי הרבה כדי להבין את הרקע ממנו היוגה מגיעה. מהבירור שעשיתי אני מבינה שבאופן כללי, מבלי להיכנס לסוגי היוגה השונים, היוגה הומצאה בהודו במקור ונועדה לעבודה רוחנית – מיסטית. פירוש המילה "יוגה" הינו yoke, עול או רתמה המתארת את הרתימה ואיחוד האדם עם האלוהות. מקור היוגה הוא בעבודה זרה ומשולבים בה מנטרות, תנועות וסימני ידיים הקשורים לעבודה זרה.
כיום רבים משתמשים ביוגה במנותק מההקשר הדתי, כאימון גופני או גם רוחני (לא דתי) לצורך הגעה למצב של שלווה ואיזון וקבלת כלים להתמודדות עם קשיים שונים. מקובל מאד כיום שאנשים דתיים עושים יוגה לצורך ההרגעה, מציאת האיזון ואפילו חיבור לקב"ה. אמנם אין להתיר דבר רק מכיון ש"כך מקובל", עדיין אפשר להבין מכך שהיוגה קיבלה פנים חדשות ומשמעותה השתנתה ממהותה המקורית.
להבנתי כאשר היוגה מנוטרלת מכוונות של עבודה זרה היא מותרת, ואפשר גם ליצוק לתוכה תוכן דתי יהודי כדי לחזק את החיבור לקב"ה. תנועות גוף שמביאות לשלווה וחיבור פנימי אין בהן בעיה אם אין בהן סימנים, תנוחות (כגון השתחוויה) ומנטרות של עבודה זרה. גם חזרתיות על מילים בפני עצמה אינה בעייתית אם אין בתוכן זיקה לעבודה זרה. מכיוון שאיני בקיאה לא אוכל לפרט מה הם בדיוק התנועות הבעייתיות אבל את זה תוכל לברר מול מומחים ליוגה.
ביחס לשאלתך השניה על הדרכת נשים ביוגה, נראה שאין זה ראוי להדריך נשים בשיעורים כשיש תנועות גוף והסתכלות מכוונת כחלק מההדרכה. מצד אחד, אין כאן מצב מובהק – כגון ריקודים מעורבים שבהם יש התבוננות ותנועות גוף שיכולות לעורר את המשיכה,; מצד שני, אין מדובר באירוע נייטרלי, כמו מפגש חברתי מעורב בו הגוף אינו העניין. הדרכה בתרגול יוגה מתמקדת בגוף ובתנועתו; כמו כן, בזמן התרגול הלבוש של הנשים יכול להיות צמוד וסגנון והתנועות מושך את תשומת הלב אל הגוף.
אכן, יש היתר לעבודת גבר עם נשים ואפילו למגע בהן בקטגוריה ההלכתית של "טרוד במלאכתו", במקרים כמו טיפול רפואי. אך לא נראה לי נכון להשוות את המקרה הזה לרופא המטפל בנשים, כיוון שמדובר שם בצורך ספציפי, בעוד במקרה של יוגה יש מדריכות שיכולות להדריך את הנשים כך שאין צורך מיוחד שדווקא אתה תציע להן שיעורים. במקרה של צורך גדול, למשל גבר שלצרכי בריאות הנפש או הגוף חשוב לו מאד לתרגל יוגה ובאזור המגורים שלו ניתן למצוא רק קבוצה מעורבת ו/או מדריכה אישה, יש לבדוק את המקרה באופן ספציפי יותר.
הרחבה
על פי הרמב"ם עבודה זרה היא כאשר עובדים עבודת כוכבים כדרכה ומקבלת האל עליו
הלכות עבודה זרה פרק ג, ה-ו:
העובד עבודת כוכבים כדרכה ואפילו עשה דרך בזיון חייב…
העובד עבודת כוכבים מאהבה כגון שחשק בצורה זו מפני מלאכתה שהיתה נאה ביותר או שעבדה מיראתו לה שמא תריע לו כמו שהן מדמים עובדיה שהיא מטיבה ומריעה אם קבלה עליו באלוה חייב סקילה ואם עבדה דרך עבודתה או באחת מארבע עבודות מאהבה או מיראה פטור המגפף עבודת כוכבים והמנשק לה והמכבד והמרבץ לפניה והמרחיץ לה והסך והמלביש והמנעיל וכל כיוצא בדברי כבוד האלו עובר בלא תעשה שנאמר ולא תעבדם ודברים אלו בכלל עבודה הן ואע"פ כן אינו לוקה על אחת מהן לפי שאינן בפירוש ואם היתה דרך עבודתה באחד מכל הדברים האלו ועשהו לעבדה חייב.
הרב חיים דוד הלוי מתייחס למדטיציה טראנסצדנטאלית ואמנם זה שונה מיוגה, אפשר לראות מכאן על החלוקה שבין הטכניקה לבין המשמעות שיוצקים לתוכה. בסיכום דבריו הוא כותב:
שו"ת עשה לך רב חלק ב סימן מז
יש בטקס ההתיחדות של המדיטציה – הטראנסצנדנטאלית, וכן במאנטרא הנמסרת למודט, סממנים מובהקים של עבודה – זרה, האסורים בתכלית האיסור. הטכניקה של המ"ט כשלעצמה אינה אסורה, באם ישתמש בה האדם ללא הטקס הנ"ל, וללא השגחתם של אותם מורים. יהודי שומר תורה ומצוות אינו מרגיש שום צורר במ"ט. אדם מישראל המרגיש ריקנות בחייו, וצורך לרגיעה ושלוה, ימצאנה בדרכו חזרה אל ערכי היהדות בתשובה שלימה אל תורה ומצוות.
אכן יש מקום למצוא משמעות ורוחנית, איזון וחיבור לקב"ה דרך לימוד התורה ותפילה, אך יחד עם זאת אין זה סותר את העובדה שהתפתחו טכניקות כדי לעזור לנו להגיע לחיבור הזה. אולי הן אף משפיעות באופן חיובי, בכך שהן מגבירות את הכוונה של האדם בתפילה ובלימוד. בוודאי שאין מקום להתיר את היוגה כתחליף לתפילה, גם אם האדם מרגיש שזה משיג את המטרה שהוא מבין כעיקר התפילה.
בקבוצה מערובת בספורט יש חשש לאיסור הסתכלות של גברים בנשים שיכולה להביא לידי חטא " וְלֹא תָתֻרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם" (במדבר טו, לט) וכן יש חשש לאיסור הסתכלות שיכולה להביא לידי הרהור עבירה " וְנִשְׁמַרְתָּ מִכֹּל דָּבָר רָע" (דברים כג,י)
בעניין היתר הרופא לטפל בנשים משום שהוא טרוד במלאכתו ראה בהרחבות בתשובה אחרת באתר כאן.