למה צריך לשמור על הלכות צניעות שגברים קבעו?

שלום. אני רוצה לשאול שאלה בנושא צניעות (אני רוצה שרבנית, שמבינה בזה תענה לי על השאלה):
למה אנחנו הבנות, צריכות ללכת בצניעות? ב"ה אני הולכת בצניעות עם חולצה שלושת רבעי ועם חצאית מתחת לברך. אבל, אני לא מדברת על חצאית, אלא בעיקר על החולצה בקיץ. הבנים, לא צריכים ללכת עם חולצת שלושת רבעי בקיץ בשיא החום!!

וגם עוד משהו: למה הבנים קבעו לנו את הלכות הצניעות? הם הלכו בשיא הקיץ עם חולצת שלושת רבעי בגלל שההלכה חייבה אותם? אם הבנות היו קובעות את ההלכות צניעות והיו קובעות איך ללכת, זה לא היה לי כזה משנה כי הן קבעו את זה ולא הבנים!! אשמח לתשובה!!

 

תשובה

שלום רב,

תודה ששאלת. מקריאת השאלה אני שומעת את הקושי והתסכול ואני אפילו יכולה להזדהות.

הקושי הוא טבעי מאד והוא מעיד על רצון אמיתי וכנה שלנו, להראות באופן מותאם לסביבה וגם להישאר בגבולות נורמות ההלכה.

ביקשת ש"רבנית שמבינה בזה" תענה ואני לא יודעת אם אני עונה על ההגדרה אבל אני יכולה לנסות להציע לך כמה נקודות למחשבה.

לפני שאענה חשוב לי להביע הערכה גדולה אליך על זה שאת מקפידה להתלבש על פי הנורמות שחונכת עליהם למרות שאת לא מבינה בדיוק למה ובעיקר למרות הקושי. אני חושבת שזו עמדה מאד חשובה. עצם המחויבות שלך.

ומכאן לשתי השאלות-

שאלת שאלה אחד על חולצה עם שרוול 3/4 ושאלת שאלה אחרת על עצם קביעת ההלכה לנשים על ידי גברים. ברשותך, אענה על כל שאלה בנפרד ואתחיל מהשאלה השנייה:

 

בשונה מענייני הלכה אחרים בהם יש מסורות רציפות- משנה, גמרא, ראשונים ואחרונים, ענייני לבוש של נשים וגברים מופיעים באופן פחות מאורגן בסוגיות. נראה כי בסה"כ אנשים התלבשו בצורה מכובדת וצנועה. הדינים המופיעים הם איך אדם צריך להתלבש כשהוא עולה לתורה או מתפלל, האם מותר להתפלל מול אישה שאינה לבושה בצניעות וגם במקרי קצה של פירוק הנישואין כי יש שבירה של נורמות לבוש מקובלות.

ההלכה, שנלמדה ולכן גם נכתבה, לאורך הדורות על ידי תלמידי החכמים, שברובם היו כמובן גברים, הייתה קשובה להלך הרוח ולסיטואציות שנוצרו. כך קרה שבעת החדשה כשנורמות הלבוש בעולם המודרני מאד השתנו, נוצר גם צורך להגדיר גבולות. הגדרת הגבולות, איפה שהוא, היא קריטית, ונראה  שעם זה את מזדהה.

באופן הזה נוצר מצב שגם ענייני לבוש של נשים נכתב על ידי גברים. מהבחינה הזאת נושא זה איננו שונה מענייני הלכה אחרים שנכתבו.

אכן, יש ברכה גדולה שהיום נשים מעורבות יותר בעולם התורה ופסיקת הלכה (ואתר משיבת נפש לוקח בזה חלק) אבל אינני חושבת שכאשר רק גברים עסקו בנושא לא הייתה מודעות והבנה מסוימת בהתמודדות הנשית. (אנו פוגשים רגישות רבה של חכמים ופוסקים לאורך הדורות במגוון תחומים)

בנוסף, אי אפשר להתעלם מכך שיש בענייני לבוש הנשים, גם קשר לגברים. הסביבה שלנו סה"כ מעורבת, האנשים בעולם המודרני חיים לצד נשים שאינם נשותיהם והמוטיבציה לחברה צנועה יותר היא גם מוטיבציה של הנשים וגם של הגברים שחיים לצד הנשים.

אני מרגישה שהעיסוק בימינו בנושאים האלה נעשה מתוך הבנה, התחשבות ושגם נשים זוכות לקחת בו חלק.

(אגב, גם לבנים יש התמודדויות הלכתיות לא פשוטות בכלל. ההלכה לא פטרה אותם מהתמודדויות שלהם בגלל שהפוסקים היו גברים.

כמו כן, בשונה מטענתך שהגברים לא הולכים עם חולצות 3/4 ולכן יכלו כביכול להרשות לעצמם לפסוק לנשים, נראה לי שרוב הפוסקים ותלמידי חכמים לאורך הדורות האחרונים, הולכים גם הם עם שרוול גם בקיץ ולעיתים קרובות גם עם חליפה כלשהי בחום הקיץ, ודאי עם נעלים ומכנסיים ארוכים…)

 

לגופה של השאלה לגבי שרוול שמכסה את המרפק ולהבדל בין הלכות צניעות של גברים ונשים.

אכן יש הבדלים בין נשים לגברים גם בנורמות הלבוש. באופן טבעי יש הבדלים פיזיולוגים והורמונליים בין נשים לגברים. שימי לב למשל שבעולם מתירני, הנשים לבושות כמעט תמיד באופן חשוף יותר מהגברים.

(עוד בנושא הזה וההבדלים בין נשים לגברים בתחום הלבוש, אפשר למצוא בספר "אבוא ביתך" של הרבנים דוד ואברהם סתיו, בעמוד133- 135)

שאלת אורך השרוול מקורה בדברי הגמרא במסכת כתובות דף ע"ב על כך שאין לאישה לחשוף את זרועותיה בפני רבים. לפי רוב הפוסקים- זרוע זה החלק שבין הכתף למרפק ולא כל היד (יש פוסקים שסברו שזה כל היד). לגבי המרפק עצמו- גם פה, אפשר להחמיר ולכסות את המרפק ואפשר להקל ולכסות רק עד המרפק.

היו מן הפוסקים שרצו ללמד זכות על מי שלא מכסה עד המרפק עצמו וסמכו על הכלל "טפח באישה ערווה" (ברכות דף כד) שמשמעותו שמה שאמור להיות מכוסה וגלוי פחות מטפח איננו נחשב לגילוי האסור. לפי זה גם אם השרוול איננו ממשיך עד המרפק, יש על מה לסמוך. רוב הפוסקים לא הקלו בכך אבל למי שכך נוהגת יש על מי לסמוך. ("הצנע לכת" עמ' 131 ועמ' 139 הערה 38; שיח נחום "כיסוי הזרוע לאשה" עמ' 363-4)

נראה שחז"ל ראו ערך בשמירה על צניעות הגוף והאיברים השונים. התפיסה כי הזרוע הוא חלק בגוף שיש לכסות, היא תפיסה שנותנת אמון בגוף, והבנה שיש בגוף איברים שאינם ראויים להיחשף בציבור.

כפי שאת שמה לב, שאלת מהו הגבול המדויק אכן נתונה לפרשנות ותלויה לפעמים בסביבה ובתקופה בה חיים, אבל עצם שימת הגבול משמעותי בעיני כולם.

את מוזמנת לקרוא עוד בנושא בתשובה נוספת שכתבתי באתר בנושא צניעות כאן.

 

בהצלחה רבה לך

אני מזמינה אותך להמשיך לשאול, לקרוא וללמוד.

קיץ טוב

בת שבע סמט

יש לי שאלה

הפנייה ל"משיבת נפש" יכולה להיות אנונימית, עם זאת כל פרט שתבחרו לשתף יעזור לנו בדיוק התשובה והתאמתה אליך אישית. השאלות והתשובות יפורסמו באתר ללא פרטים מזהים ובמידת הצורך ישונו פרטים בגוף השאלה כדי להגן על צנעת הפרט.

בשל השאלות הרבות המופנות אל הרבניות אנו ממליצים להתאזר בסבלנות בהמתנה לתשובה. אם יש צורך במענה דחוף אנא ציינו זאת בפנייתכן. זמן המענה הרגיל הוא כשבועיים.
לתשומת לבכם, השאלות מגיעות למנהלות האתר, ומועברות למשיבות השונות בהתאם לתחומי העניין והפניות. אם ברצונכם להפנות שאלה לרבנית מסוימת אנא ציינו זאת בגוף השאלה.
עצם שליחת השאלה מהווה הסכמה לתנאים אלו.

תשובות הרבניות לשאלותיכם יתקבלו באמצעות הדואר האלקטרוני, אנא הקפידו לציין כתובת דואר אלקטרוני תקינה.

דילוג לתוכן