מה עושים עם מצנם (שמקפיץ לחם) בפסח?
התשובה ניתנה על ידי הרבנית שורלה רוזן
שלום וברכה,
לא הצלחתי להבין מה התשובה משאלות שנשאלו כבר..
לגבי מצנם ש"מקפיץ" פרוסות לחם.. מה עושים איתו בפסח?
כמובן שלא אשתמש בו בפסח, אבל הוא מכיל חמץ..
הרי לא משנה מה אעשה תמיד יישארו בו פירורים…
תודה רבה!
תשובה:
שלום לך,
שני האיסורים של חמץ בפסח – האיסור שלא ימצא חמץ ברשותנו והאיסור שלא יראה חמץ ברשותנו נלמדים מהפסוקים בשמות יב, יט: "שִׁבְעַת יָמִים שְׂאֹר לֹא יִמָּצֵא בְּבָתֵּיכֶם" ובשמות יג, ז: "מַצּוֹת יֵאָכֵל אֵת שִׁבְעַת הַיָּמִים, וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְּכָל גְּבֻלֶךָ".
חכמים קבעו שהשיעור (כמות, נפח) של החמץ שבגינו עוברים על שני האיסורים הוא כזית.
במצנם מצטברים פירורים לרוב ולעיתים אף חתיכות קטנות של לחם. השאלה אם כן, האם יש בכל הפירורים ובחתיכות הקטנות גם יחד כזית חמץ? האם הפירורים והחתיכות הם בכלל במצב אכיל ולא שרופים ומפוחמים עד כדי שנאמר שנפסלו מאכילת אדם?
לגבי הפירורים, גמרא מפורשת (פסחים דף ו:) שפירורים אינם נחשבים ע"י בני אדם ('לא חשיבי', בלשון הגמרא) – לא נוהגים לקבץ יחד פירורי מזון ולאכול אותם. מה גם שהפירורים הם במצב שרוף ולא אכיל במיוחד ולכן לא חושבים עליהם בזמן ביטול חמץ (יש לבטל במחשבה חמץ כלשהוא שאולי נשאר בבית ולא נמצא לפני זמן ביעור חמץ). לכן אין צורך לנסות ולהוציא אותם מהמצנם וגם אין צורך לחשוב עליהם בשעת ביטול חמץ משום שהם בטלים מאליהם.
לעומת זאת, חתיכות קטנות של לחם שלעיתים נתקעות בין גופי החימום של המצנם ולא ממש נתפחמו, אף אם נפחן פחות מכזית, נחשבות יותר כאוכל ממשי ויש מי שלעיתים מקבץ אותן יחד ואוכל. הרב משה פינשטיין (אגרות משה ח"א קמ"ה) מבחין בינן לבין פירורים זעירים שבטלים מעצמם, ומסתפק האם חתיכות אלו נחשבות ומצטרפות יחד לכזית חמץ.
כדי לצאת ידי הספק, יש לנער את המצנם מחתיכות שתקועות בו ולהפעיל אותו מס' פעמים כדי לשרוף חתיכות אחרות שאולי ישנן ולא השתחררו בניעור. כך בעצם גורמים לחתיכות שלא יהיו ראויות למאכל ולא מצריכות ביטול. אין צורך להחדיר לגוף המצנם מכשירים שעלולים לפגוע בגופי החימום.
אם עדיין חוששים לחתיכות שאינן שרופות דיין, יש לבטל אותן במחשבה בשעת ביטול חמץ.
חג כשר ושמח
שורלה
הרבנית שורלה רוזן, טוענת רבנית מוסמכת, בעלת תואר ראשון בתלמוד וספרות אנגלית אונ׳ בר אילן. מנהלת תכנית מתיבתא ללימודי גמרא מתקדמים במתן, לומדת בתכנית ההלכה במתן ירושלים מלמדת גמרא והלכה.
מקורות נוספים לעיון והרחבה:
כמה הוא שיעור כזית?
רובם המכריע של שיעורי התורה הם שיעורי נפח ולא שיעורי משקל .
בתשובות הגאונים (הרכבי סי' רסח) כתוב שחכמים לא נתנו משקל מדויק לשיעורים שמן התורה: "ואם תאמר במשקל? לא פירשו רבותינו משקל ולא דיקדק הקדוש ברוך הוא עמנו במשקל".
וכן הרמב"ם בהלכות חמץ ומצה (ה', יב) כותב "…כגוף הביצה הבינונית, לא כמשקלה".
הלכה למעשה נהוג לפסוק כשיטת הגאון רבי אברהם חיים נאה שנפח של כזית עומד על 27 סמ"ק (בערך כנפח קופסת גפרורים קטנה).
בעניין הפירורים
משנה פסחים מה.
תוספות ו:
יראים, סי' שא, שב
המהרי"ל (הלכות עסק המצות) והמגן אברהם (אורח חיים סי' ת"ס ס"ק ב') מבדילים בין פירורי עיסה של בצק העלולים להדבק יחד לכדי כזית חמץ ובין פירורי לחם אפוי שעבור בני אדם הם הפקר ואינם נחשבים אוכל של ממש. יוצא מדבריהם שהפירורים הנמצאים במצנם הם בטלים ולא נחשבים אוכל עבורנו, גם לעניין חשש חמץ בפסח.
דעה חולקת לגבי פירורים: חזון איש, הלכות פסח, קטז: יד, יח
יביע אומר, חלק ז, או"ח סימן מ"ג