אני רוצה להתחיל להתפלל, איך עושים את זה?
שלום רב אני רוצה להתחיל לברך את ברכות השחר (רציתי להתקרב מעט ולקחת על עצמי משהו, לאט לאט) אשמח לקבל סיוע. רכשתי נטלה לידיים ויש לי סידור. בנוסף הבנתי שרצוי גם שאישה תגיד שחרית אשמח לכל העשרה בנושא כי אין לי טיפת ידע לצערי.
תשובה
שלום יקרה,
קודם כל יישר כוח גדול על הרצון להתחיל ולהתפלל. עבודת השם שלנו היום מורכבת בחלקה הגדולה מתפילה, יש לנו את הזכות והאפשרות לעמוד מול ריבונו של עולם: להודות לו, לשבח אותו ולבקש ממנו על עצמנו.
לגבי נטילת ידיים בבוקר, כדאי לעשות לפי המנהג בבית, ואלו המנהגים המרכזיים (אם אין לך מנהג משפחתי):
– ליטול ידיים מיד עם הקימה בבוקר, על ידי הנחת קערה ונטלה בצמוד למיטה.
– לגשת לכיור בבית אחרי הקימה כדי ליטול ידיים.
– ליטול ידיים רק מיד לפני התפילה.
(וממליצה לך מאוד לקרוא את תשובתה של הרבנית שירה ספיר באתר) בנטילה של בוקר שופכים מים מן הנטלה 3 פעמים לסירוגין על כל יד (ימין, שמאל, ימין שמאול וכו'). אחרי הנטילה ולפי ניגוב הידיים יש לברך "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם על נטילת ידיים". (אם נטלת בשירותים יש לצאת ממנו כדי לברך).
למרות שנשים רבות לא יודעות, הן מחויבות בתפילה כל יום[1]. הפוסקים נחלקו האם נשים חייבות להתפלל תפילת עמידה (תפילת שמונה עשרה) פעמיים ביום בשחרית ובמנחה, או רק פעם אחת, בשחרית, והאם ניתן להסתפק רק בברכות הבוקר ללא תפילת עמידה.[2]
למעשה, הפוסקים האשכנזים לרוב כותבים שאשה חייבת בתפילת שחרית ומנחה. לפי רוב הפוסקים הספרדים ניתן להסתפק בתפילה אחת ביום וישנה גם דעה שניתן לסמוך עליה שנשים ספרדיות יכולות לצאת ידי חובת תפילה רק בברכות הבוקר.
תפילת שחרית היא תפילה ארוכה, המורכבת מחלקים רבים. כיון שאת בתחילת הדרך ורוצה להתחיל לאט לאט, אני ממליצה לך מאוד להתחיל בברכות השחר ובברכות התורה.[3]
כאשר אנו קמות בבוקר, ראוי להתחיל להודות לקב"ה על הטוב שהוא גומל איתנו. ולכן מתחילים את הבוקר באמירת "אלוהי, נשמה שנתת בי טהורה…"
מיד לאחר מכן, אומרים את ברכות השחר שמלוות את הפעולות היומיומיות שלנו בבוקר, ודורשות מאיתנו התבוננות והודאה על המעשים הלכאורה מובנים מאליהם.
מברכים על התרנגול שמבשר לנו שהגיע הבוקר, מודים על הראיה (ב"פוקח עיוורים"), מודים על היכולת לקום פיזית (ב"מתיר אסורים"), על הבגדים שיש לנו (ב"מלביש ערומים"), על הנעליים, על ההליכה, ועל כל צרכינו הפיזיים שהקב"ה מעניק לנו.
בעצם, הברכות האלה גורמות לנו לעצור את שגרת הבוקר העמוסה, ולהודות על הגוף שיש לנו, על הבריאות ועל החזרתיות של הנשמה לגופנו מדי בוקר.
ממליצה לך מאוד ללמוד כל פעם קטע קטן בתפילה, ולאחר מכן להוסיף אותו לתפילתך. אם תרצי לעבור ל"שלב הבא", ממליצה להתפלל את הברכות שמובילות ל"שמע ישראל" ("בא"ה אמ"ה יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶׁךְ, עֹשֶׂה שָׁלוֹם וּבוֹרֵא אֶת הַכֹּל), ואת "שמע ישראל" עם הפרשיות שמגיעות אחריו ("ואהבת", "והיה אם שמוע")
שוב, כל הכבוד על ההתחלה עם ברכות השחר, ואני מאחלת לך שהברכות ילוו את הבוקר שלך מדי בוקר, ויפתחו את ליבך לתפילה.
הרבנית חמוטל שובל
[1] נחלקו הפוסקים האם מדאורייתא או מדרבנן. הרמב"ם (בהלכות תפילה, פ"א) פוסק כי תפילה, כל שהיא, היא מצווה מדאורייתא, ואילו הרמב"ן (השגות הרמב"ן לספר המצוות, עשה ה') פוסק שהיא מדרבנן. וכך פסק השולחן ערוך אורח חיים הלכות תפלה סימן קו: "נשים ועבדים, שאע"פ שפטורים מק"ש חייבים בתפלה, מפני שהיא מ"ע שלא הזמן גרמא". עוד נכתב כי תפילה היא מעשה של רחמים, והרי גם נשים צריכות רחמי שמים, ולכן לא פטורות ממנה.
[2] נחלקו הפוסקים האם אישה מחויבת בתפילה אחת ביום (בד"כ תפילת שחרית), או בשתיים (שחרית ומנחה).
(הפוסקים שיש להתפלל שתי תפילות הם רוב הפוסקים האשכנזים, ועייני למשל בפרי מגדים, אורח חיים אשל אברהם סימן קו, משנה ברורה, סימן קו ס"ק ד, ובשולחן ערוך הרב אורח חיים סימן קו). רוב הפוסקים הספרדים, וגם הרב עובדיה יוסף (שו"ת יביע אומר חלק ו – אורח חיים סימן יז) פוסקים שאישה צריכה להתפלל שחרית. המינימום ההלכתי הוא ברכות השחר וברכות התורה בבוקר,
(לתוספת עייני בספרו של הרב מלמד "תפילת נשים", בפרק ב' כאן).
וראי את דברי הרב יצחק יוסף, שמצטט את אביו, הרב עובדיה יוסף: "ומכל מקום אין הנשים חייבות מן הדין להתפלל שלש תפלות, אלא חייבות רק בתפלה אחת בכל יום. ומה טוב שיתפללו תפלת שחרית, שאחר שיברכו ברכות השחר, [חוץ מברכת שעשני כרצונו, שיאמרוה בלי שם ומלכות], וברכות התורה, יאמרו פסוק ראשון של קריאת שמע, כדי לקבל עליהן עול מלכות שמים, ולאחר מכן יתפללו תפלת שמונה עשרה. ואם היו עסוקות וטרודות בבוקר בצרכי הבית עד שעבר זמן תפלת שחרית, יתפללו תפלת שמונה עשרה במנחה, או בערבית. ואם ירצו הנשים להתפלל בכל יום שלש תפלות, ערבית שחרית ומנחה, כענין שנאמר (תהלים נה, יח) ערב ובוקר וצהרים אשיחה ואהמה וישמע קולי, תבוא עליהן ברכה, ואין בזה חשש ברכה שאינה צריכה, הואיל ותפלה בקשת רחמים היא" (ילקוט יוסף תפילה א סימן קו)
[3] יש הסוברים שנשים יוצאות ידי חובת תפילה בברכות התורה ובברכות השחר (ועייני בספרו של הרב מלמד "תפילת נשים").