צום יום כיפור לאישה, אמא לתינוק שרק יונק
ילדתי לפני 7 שבועות בדיוק והתינוקת שלי רק יונקת. רציתי לדעת מבחינה הלכתית כיצד עלי להתנהג ביום כיפור מבחינת הצום (מים ו/או אוכל). תודה רבה
תשובה:
שלום וברכה, שאלתך חשובה, וציון גיל התינוקת תחי' חשובה ביותר כי יש לכך משמעות להלכה.
נשים חייבות לצום ביום כיפור שהוא צום חמור ומן התורה. יחד עם זאת, בחולים במצבים מסוימים (שו"ע או"ח סי' תריז, ב וסי' תריח, א) התירו אכילה ושתייה לשיעורים שאף הם אסורים מן התורה (ראו: שו"ע, או"ח, סי' תריח, ז-ח). במצבים מסוכנים יותר התירו כמובן לאכול ולשתות כרגיל (שם, ח).
אשה מיניקה אינה מוגדרת אוטומטית כחולה, חלק מן הפוסקים ראו בה בריאה והמליצו שאישה מיניקה תתחיל לצום ורק כשחשה חולשה (והופכת לחולה) וכדו' תתחיל בשתייה לשיעורים.
לעומת זאת, יש מספר מקורות המגדירים אישה שמיניקה כחולה (בבלי כתובות סה, ב; רש"י עירובין ק, ב ד"ה צער עיבור; רש"י יומא מז, א ד"ה איכא דאמרי).
במצבים שבהם התינוק עדיין יונק בלבד ללא תוספות אחרות, כמובן שההנקה עלולה לייבש את האם, ובעקבות כך גם החלב עלול לאבד מאיכותו (פחות חומצות אמיניות, לקטוז ושומן) ובריאות התינוק עומדת על כף המאזניים ולא רק בריאותה של האישה.על כן, ההמלצה הטובה ביותר היא להרבות מאוד בשתייה בערב יום הכיפורים וגם באכילת מאכלים מזינים. כדי להימנע מחוויית התייבשות במהלך יום הכיפורים. כמובן, שהימנעות מיציאה לשמש ולתפילות ומנוחה עשויים להועיל כאן.
אם למרות כל ההכנות האישה מכירה את עצמה ויודעת שיש חשש להתייבשות החלב יש לשתות לשיעורים, וזה נכון עוד יותר במצבך בו התינוקת צעירה ומתבססת על יניקה בלבד שכל החששות מתעצמים עוד יותר. ומוטב לשתות משקאות מזינים ולא מים (מרק, או משקאות ממותקים) (ראו: שו"ת חתם סופר ח"ו סי' כג המפנה לדבר שמואל ומתיר אף לבריא שיש חשש שיחלה במצבים מסכני חיים). גם הרב רבינוביץ' כתב על החשש לתינוק כך: "אפילו בולד בריא, אם ייפסק החלב פתאום ויצטרכו לתת לו בקבוק הלא שינוי וסת (=שינוי מן השיגרה) תחילת חולי מעיים, ולפעמים זה גורם לבעיות בדרכי העיכול. והרי סתם תינוק אפילו בריא נחשב כחולה אין בו סכנה לכל צרכיו וצער יתר בהחלט יכול לגרום לו סכנה. וכך מסיק המהרש"ם (דעת תורה או"ח סי' תקנ, א): נראה פשוט דמינקת אפילו אם היא אינה מצטערת אבל התינוק מצטער שאין לו מה לינוק יש להקל ואין לחוש להמנהג בזה…".
השתייה לשיעורים מוגדרת על ידי שני מדדים: מדד הכמות ומדד הזמן.
מבחינת הכמות- מותר לשתות עד מלוא לוגמיו היינו מחצית מן הכמות שנכנסת בפה כשהוא מלא (יש למדוד מראש ולסמן בכוס את הכמות שהיא עד שיעור זה או להשתמש בכלי מכוייל למדידה).
מבחינת הזמן- יש לשתות כל תשע דקות את הכמות הזו. וכשיש צורך גדול יותר, אפשר להפסיק לארבע דקות בלבד. ובמצבים שגם זה אינו מספק יש להפסיק בין שתיה לשתיה זמן קצר כדי זמן של שתיית "רביעית" שזה פרק זמן קצר ביותר (סי' תריח, ח)
גמר חתימה טובה
מיכל טיקוצ'ינסקי
שו"ת חתם סופר חלק ו – ליקוטים סימן כג
בתשו' דבר שמואל סי' ק"ז התיר בפשיטות לאשה בריאה מניקת אך בנה הי' מסוכן לחלב אמו ואם תתענה תחלש ולא יהי' לה להניק ויסתכן הולד התיר לה שלא להתענות אע"פי שהיא עצמה בבריאותה כדי להציל מספק פ"נ =פקוח נפש= של הולד ולא הבי' ראי' והוא פשוט דהרי אדם בריא אולם מחלל שבת עבור ספק חולי אעפ"י שהוא בריא ה"נ יאכל הבריא ביה"כ להציל הולד מספק פ"נ מכש"כ שמותר לבריא לאכול מספק סכנת עצמו אעפ"י שהוא כעת בריא אולם רק שהאויר מעופש ויש לחוש פן תדבקהו הרעה ח"ו.