למה לנשים לא צנוע ללבוש מכנסיים?
למה לנשים לא צנוע ללבוש מכנסיים?
תשובה:
שלום לך,
התורה ציוותה אותנו: לֹא־יִהְיֶ֤הכְלִי־גֶ֙בֶר֙ עַל־אִשָּׁ֔ה וְלֹא־יִלְבַּ֥שׁ גֶּ֖בֶר שִׂמְלַ֣ת אִשָּׁ֑ה (דברים כב, ה). הגמרא במסכת נזיר דנה בהיקפו של האיסור (נזיר נח-נט). רוב הפוסקים הסיקו להלכה, שהאיסור חל רק כאשר לובש אדם את בגדי בני המין השני ויושב ביניהם, לשם פריצות, במטרה שייווצר בלבול בין המינים. כאשר האדם מתכוון למטרה אחרת, ולא להידמות לבני המין השני, למשל כשנגרם לו צער או בושה מחמת מראהו, וכן במקרים של תועלת מעשית, כגון: התעמלות, הגנה מפני גשם ורוח פוסקים רבים נוטים להתיר. מסיבה זו פוסקים שונים הקלו בניתוחים פלסטיים לגברים, אף שמקובל שזהו מנהג נשים.
לשאלתך בעניין לבישת מכנסים, ניתן להוסיף כי הנורמה החברתית המקובלת בציבור משפיעה באופן ניכר על הגדרת האיסור, ולכן לא תמיד הקריטריונים הינם חד-משמעיים, ומנהג המקום יכריע, אם מדובר בלבוש מותר או אסור. בימינו לבישת מכנסיים מאפיינת את שני המינים, ולכן אין מדובר ב'כלי גבר'. במקרה כזה, יש מקום להתיר (הרב עובדיה יוסף, יביע אומר חלק ו יורה דעה סימן יד). כמובן שהאמור לעיל נוגע אך ורק ללבישת מכנסיים צנועים וארוכים שאינם צמודים.
בסיום דבריי ברצוני להעיר בקצרה, כי מבחינה פורמלית אין איסור על לבישת מכנסיים לנשים (בתנאים שפירטתי), אולם מעבר לכך ישנה גם הנורמה החברתית הקיימת בחברה הדתית, וכאן התקבל המנהג לפיו נשים נמנעות מלבישת מכנסיים על אף ההיתר, מעשה זה מבטא הצהרה על מחויבות למצוות, והשתייכות לדת משה ויהודית. למרות שבימינו גדל מספרן של הנשים הלובשות מכנסיים, עדיין אין מדובר במנהג המקום, ולכן כאשר אין צורך מובהק הייתי שוקלת שנית, אם ברצוני לעשות זאת.
עידית ברטוב
התשובה בהרחבה:
על גדרו של האיסור לֹא־יִהְיֶ֤הכְלִי־גֶ֙בֶר֙ עַל־אִשָּׁ֔הוְלֹא־יִלְבַּ֥שׁ גֶּ֖בֶר שִׂמְלַ֣ת אִשָּׁ֑ה (דברים כב, ה), נחלקו בגמרא (נזיר נח-נט), ר' אליעזר בן יעקב וחכמים. לשיטת חכמים, האיסור המכונה בתורה 'תועבה', חל רק כאשר לובש אדם את בגדי בני המין השני ויושב ביניהם, לשם פריצות, במטרה שייווצר בלבול בין המינים. ואילו לשיטת ר"א בן יעקב נאסר על גברים להתקשט ולהתייפות כדרך הנשים באופן גורף (וכן להיפך). רוב הפוסקים נקטו בשיטת חכמים, והחילו את האיסור במקרים של חוסר צניעות בלבד, (למשל בית יוסף יורה דעה סימן קפב, סעיף ה, יביע אומר חלק ח, אורח חיים סימן נד(.
לרוב הדעות, כאשר האדם מתכוון למטרה אחרת, ולא להידמות לבני המין השני, למשל כשנגרם לו צער או בושה מחמת מראהו, וכן במקרים של תועלת מעשית, כגון: שידוך, התעמלות, קבלה לעבודה, הגנה מפני גשם ורוח (ט"ז יורה דעה סימן קפב, אות ד), או התחפשות בפורים (רמ"א אורח חיים סימן תרצו, סעיף ח) , כאשר אין חריגות במראה, פוסקים רבים נוטים להתיר, ראו למשל תוספות שבת נ ע"ב: שמתבייש לילך בין בני אדם שרי =מותר דאין לך צער גדול מזה, יתר על כן, כתב המאירי שם בפירושו, שאפילו אם הכוונה במעשים ליפות עצמו אין כאן משום לבישת שמלת אשה ואף לתלמיד חכם מותר, שכן מעשהו נועד להיראות מכובד בין הבריות שלא יתגנה, ויתחלל שם שמים על ידי מראהו. מסיבה זו פוסקים שונים הקלו בניתוחים פלסטיים, ובהסרת שיער או צביעתו לגברים, אף שמקובל שזהו מנהג נשים(שרידי אש חלק ב סימן מא, אגרות משה יורה דעה חלק ב סימן סא, ציץ אליעזר חלק כב, סימן יד, מנחת שלמה תנינא (ב-ג), סימן פו, מנחת יצחק, חלק ו, סימן קה, משנה הלכות חלק ד, סימן רמז). אם כי ישנן גם דעות אוסרות (ב"ח יורה דעה סימן קפב, שבט הלוי חלק ו סימן קיח).
יש להוסיף כי הנורמה החברתית המקובלת בציבור משפיעה באופן ניכר על הגדרת האיסור, ולכן לא תמיד הקריטריונים הינם חד-משמעיים, ומנהג המקום יכריע, אם מדובר בלבוש מותר או אסור (רמב"ם עבודה זרה פרק יב הלכה ט, שולחן ערוך יורה דעה סימן קנו סעיף ב וסימן קפב סעיף א). בימינו לבישת מכנסיים מאפיינת את שני המינים, ולכן אין מדובר ב'כלי גבר'. במקרה כזה, יש מקום להתיר לנשיםלבישת מכנסיים ארוכים שאינם צמודים (רמב"ם ספר המצוות לא תעשה לט-מ, יביע אומר חלק ו יורה דעה סימן יד, הרב יצחק עראמה הי"ד, תחומיןכג).