מדוע אנו נוטלים "מים אחרונים" בסוף הסעודה?

השאלה:

ברצוני לדעת, מהי הסיבה שאנו נוטלים "מים אחרונים" בסוף הסעודה?

תשובה:

שלום רב

את שואלת שאלה מעניינת מה המקורות של המנהג/דין ליטול מים אחרונים.

בגמרא מוצאים לכך שני טעמים מרכזיים:

  1. במסכת ברכות (נג ע"ב) לימדו שצריך לקדש את הידים לפני ברכת המזון כי הידים מזוהמות ולא מכובד לברך כך. ונהגו בכל מקום לנקות את הידיים אחרי הארוחה. כלומר יש מצווה לנקות את הידיים ולהתקדש לפני הברכה.
  2. במסכת חולין (קה ע"ב) "אמר רב יהודה בריה דרבי חייא מפני מה אמרו מים אחרונים חובה? שמלח סדומית יש שמסמא את העינים". כלומר חובה ליטול מים אחרונים משום סכנה.

לגבי הטעם השני נחלקו ראשונים:

הרי"ף [ברכות דף ל"ז ב בדפי הריף] כתב שיש חובת מים אחרונים ללא קשר למלח, כי חכמים קבעו אותו כחובה ולכן אנו מקיים אותו ללא קשר לסיבתו.

בעלי התוספות והרמב"ם חלקו על הרי"ף ותלו את דין מים אחרונים במלח סדומית, אך הגיעו למסקנות שונות:

בעלי התוספות [חולין ובערובין יז ע'מ ב] מלמדים שכבר בימיהם לא נהגו במים אחרונים ותלו את הסיבה בכך שדין מלח סדומית אינו רלוונטי משתי טעמים –

  • לא היה מלח סדומים מצוי ביינהם.
  • לא היה נהוג לטבול את האצבעות במלח.

הרמב"ם [ברכות ו' ג'] חושש לכל מלח שמא מעורב בו מלח סדומית שיכול ליצור נזק, ולכן דורש נטילת מים אחרונים בכל אכילה ולכאורה גם בימינו.

בזוהר הוסיפו  למצווה טעם על פי הסוד, שעל ידי 'מים אחרונים' מסירים את הזוהמה, שהיא חלק הסטרא אחרא, ועל ידי כך האדם מוגן מדברים רעים. (זוהר חדש רות פז).

ראינו עם כן שלא הייתה התייחסות מפורשת לסיבה שהטעם הראשון במסכת ברכות אינו תקף, אך יש דיון על תקפותו של הסכנה שיש במלח.

נפנה לפוסקים לבירור ההלכה:

השולחן ערוך מתייחס בדבריו גם לטעם הראשון של זוהמת הידים. בסימן קפ"א פוסק השו"ע (קפא, א) שיש חובה ליטול מים אחרונים. אולם בסוף דבריו (קפא, י) מביא שיש שנהגו לא ליטול מים אחרונים.

השולחן ערוך ממשיך וכותב שגם לנוהגים לא ליטול עדיין הסיבה הראשונה בתוקף ובמקרה שידיו מזוהמות מהאוכל, או שהוא רגיש ומקפיד על נקיון ידיו צריך ליטול ידיו לפני ברכת המזון (שם סעיף י).

עולה מדבריו שהטעם הראשון המדבר על זוהמת הידיים תמיד היה בתוקף בתקופות/במקומות בהם אכלו בידיים. במציאות בה לא אוכלים בידיים אלא בסכו"ם, ונעזרים במפיות טעם זה אינו תקף, למעט במצבים שפירט השולחן ערוך.

לגבי הטעמים הנוספים השולחן ערוך מחמיר שיש ליטול מים אחרונים אך מביא את מנהג המקלים.

.למעשה, דעת רוב הפוסקים, שצריכים ליטול ידיים 'מים אחרונים' ולמרות זאת בעולם רבים ובהם גם יראי שמיים, נוהגים להקל.

מצאתי לקולא זו מספר הסברים: 1. דין מים אחרונים הוא מדברי חכמים, והכלל הוא שבמחלוקת בדברי חכמים הלכה כדברי המיקל [הרב זלמן מלמד פניני הלכה דיני ברכת המזון ט']. 2. מאחר והשתרש המנהג אצל רבים לא ליטול יש על מה לסמוך שהנטילה היא חומרא. (שו"ת שבט הלוי ד, כג).

בכל מקרה ברור שמי שחש שידיו מלוכלכות צריך לנקות ידיו לפני ברכת המזון. ולכן מי שמתכוון לשטוף את ידיו בסוף הארוחה יש לעשות זאת לפני ברכת המזון .

מי שבמשפחתו נהגו להקפיד על מים אחרונים חייב להמשיך מעיקר הדין.

כל טוב,

בתיה

הרבנית בתיה קראוס היא יועצת הלכה, עו"ס בכירה בתחומי זקנה נכות וקהילה, לומדת ומלמדת הלכה במתן

הרחבה:

יש משפחות בהם רק הגברים נהגו ליטול מים אחרונים והדבר נובע מכך שהחמירו בכך מהטעם המובא בזוהר, ומסורת הלכתית הנוהגת להחמיר בגלל טעמי קבלה וחסידות לא החמירו בה לגבי נשים. כמובן שאין מניעה שבמשפחות אלו נשים תקפדנה גם על מים אחרונים. עוד פרטים בדיון זה ניתן לראות בפניני הלכה, ברכות ט – את מוזמנת לעיין בספר בגרסתו האינטרנטית בקישור המצורף.https://ph.yhb.org.il/10-04-09/

סיכום פרטי דינים במים אחרונים נמצאים שם בפרק י'.

יש לי שאלה

הפנייה ל"משיבת נפש" יכולה להיות אנונימית, עם זאת כל פרט שתבחרו לשתף יעזור לנו בדיוק התשובה והתאמתה אליך אישית. השאלות והתשובות יפורסמו באתר ללא פרטים מזהים ובמידת הצורך ישונו פרטים בגוף השאלה כדי להגן על צנעת הפרט.

בשל השאלות הרבות המופנות אל הרבניות אנו ממליצים להתאזר בסבלנות בהמתנה לתשובה. אם יש צורך במענה דחוף אנא ציינו זאת בפנייתכן. זמן המענה הרגיל הוא כשבועיים.
לתשומת לבכם, השאלות מגיעות למנהלות האתר, ומועברות למשיבות השונות בהתאם לתחומי העניין והפניות. אם ברצונכם להפנות שאלה לרבנית מסוימת אנא ציינו זאת בגוף השאלה.
עצם שליחת השאלה מהווה הסכמה לתנאים אלו.

תשובות הרבניות לשאלותיכם יתקבלו באמצעות הדואר האלקטרוני, אנא הקפידו לציין כתובת דואר אלקטרוני תקינה.

דילוג לתוכן