האם מותר לי להחמיא לחברה באולפנא על בגד לא הילכתי שהולם אותה?
לפעמים אני הולכת לקניות בגדים יחד עם חברות שאינן מקפידות בצניעות, או שאינן דתיות. האם מותר לי להחמיא להן על בגד שהן מתלבטות אם לקנותו, או להסב את תשומת לבן לבגד שהן יאהבו, אם הבגד איננו צנוע?
האם מותר לי להחמיא לחברה באולפנא על בגד לא הלכתי שהולם אותה?
התשובה:
שלום וברכה, אני מבינה מאוד את המתח שנוצר בבילוי המשותף שלקנית בגדים. כמו כן אני מזדהה עם המצוקה שאת מתארת (ואני יוצאת מהנחה שחברותיך קונות בגדים שאינם עומדי בקני המידה של צניעות על פי ההלכה, ואיני נכנסת לדון בגדרי צניעות בכוונה תחילה). שאלתך שאלה קשה וחשובה.
נתחיל בבירור השאלה היסודית: האם כשאת מחמיאה על בגד לא הלכתי וגורמת לחברתך לקנות אותו, את עוברת על איסור של "לפני עיוור לא תתן מכשול".
הרמב"ם כותב:
…וכן כל המכשיל עור בדבר והשיאו עצה שאינה הוגנת
או שחיזק ידי עוברי עבירה שהוא עור ואינו רואה דרך האמת מפני תאות לבו
הרי זה עובר בלא תעשה
שנאמר ולפני עור לא תתן מכשול. (רמב"ם הלכות רוצח יב, יד)
לפי דברי הרמב"ם הללו האיסור של "לפני עיור לא תתן מכשול" הוא רחב וחל גם על מי שמחזק ידי עוברי עבירה, ובכלל זה מחמאה המחזקת את חברתך לקנות בגד לא צנוע .
אולם, בפרטי ההלכה של "לפני עיוור" רואים שלא בכל מעורבות עוברים על איסור דאורייתא של לפני עיוור לא תתן מכשול. נציין שלוש נקודות:
- רק סיוע הכרחי נאסר ב'לפני עיוור'
איזו התערבות נאסרה ואיזו לא? נדגים דרך דיני נזיר:
נזיר אסור בשתיית יין. ובכל זאת אם אדם מושיט כוס יין לנזיר, אנו אומרים שהנזיר היה יכול לקחת את הכוס ולשתות יין גם ללא סיוע. ועל כן, מי שהושיט את היין אינו עובר על "לפני עיוור". (עבודה זרה ו, ב).
העיקרון העולה מכאן שצריך שיהיה קשר הכרחי בין מעשה ההכשלה ובין הכשלון. כלומר שמי שעובר את העבירה לא יוכל לעבור אותה ללא סיוע (בלשון ההלכה עקרון זה נקרא "תרי עברי נהרא"– שני עברי הנהר, כגון שדבר העבירה נמצא בצידו השני של הנהר והמכשיל מביא לו אותו. סיוע ברמה כזו אסור).
נחזור לשאלתך: במקרה שאותה חברה לא תקנה בגדים מבלי שתקבל את התמיכה והעידוד שלך, יש כאן בעיה ויש איסור של לפני עיוור. במקרה שאותה חברה תלך ותקנה בעצמה את הבגדים גם בלעדיך כיוון שהן הם מוצאים חן בעיניה. אין איסור לתמוך בה מטעם זה של 'לפני עיוור'.
- כאשר החוטא מודע לחטא ואין בסיוע איסור 'לפני עיוור'
סייג נוסף קיים בהלכות אלו: כאשר אדם עובר את העבירה תוך הכרה בכך שיש איסור ואף על פי כן הוא חפץ לעבור עליו במודע ובכוונה תחילה. במקרה כזה, התמיכה שלך לא משפיעה על ההחלטה שלו. לכן אם חברתך מודעת לאיסור והיא חפצה לעבור עליו, גם אם היא קונה את הבגד בזכות המחמאה שנתת, אין בזה "לפני עיור" כיוון שהיא אינה עיוורת… היא מודעת לחטא שבדבר. שימי לב, לא ברור אם ניתן לומר שחברה חילונית היא בגדר של מזידה. אף שלגבי חברות דתיות סביר להניח שזה המצב.
- יש שסברו שרק סיוע ממוני נאסר מדין 'לפני עיוור'
בנוסף, היו מהאחרונים שסברו שכל עוד אין סיוע ממוני מוחשי אין זה נחשב לסיוע שעוברים עליו ב"לפני עיור" (מה שיבחין בין מצב בו את מממנת את הרכישה- מקרה שיכול לקרות בין אמא ובתה ופחות קורה בין חברות שבאות רק לשם נתינת עצה וחיווי דעה).
אחר כל הדיון ההלכתי שיש לעשותו בדקדקנות בהתאמה לפרטיו של כל מקרה, צריך לבחון גם את ההקשר הכללי. מהו המחיר החברתי ומתי מוטב להרחיק ומתי לקרב.
ר' אהרון ליכטנשטיין תיאר במאמרו דילמה מן החיים שאמורה לשקף את היחס הכללי שלנו לשאלות בענייני "לפני עיור".[1] הדילמה אותה הוא מביא מתייחסת למקרה של אדם שבא להתייעץ אם לגדוע אצבע מידו, אם הסיטואציה היא שאלמלא יכרות את אצבעו יאבד את כל היד, כמובן שאין בעצה ה"רעה" לכרות את האצבע משום "לפני עיור". שהרי בראייה הכוללת יש כאן עצה טובה. על פי זה, יש להכניס לתוך הדיון גם את השיקול הכללי העקרוני של רווח מול הפסד. מה יהיה המחיר של הימנעות מהליכה משותפת, האם תוכלי גם להועיל ולא רק להזיק, האם תוכלי למזער את הנזק ולכוון לקניה פחות גרועה. והאם קירוב באופן כללי יועיל בטווח הארוך (ראי גם שו"ת מנחת שלמה, חלק א, סי' לה).
באותה מידה של היגיון ומחשבה תחילה יש לנקוט בבואך להגיב על בגדים חדשים של חברתך במחשבה כיצד נכון להגיב צריך גם להתייחס לחובה להוכיח והחובה להפריש מאיסור.[2]
לכן אם יש אפשרות מוטב להגיב בצורה שלא תשתמע כחיזוק חיובי. אפשר לומר "איזה כיף לך שקנית בגדים חדשים" או "איפה מצאת?" וכדומה. ואם ניתן להוסיף "אני לא יכולה להרשות לעצמי לקנות כזה, את מבינה…." אולי יהיה כאן אפילו מוצא הלכתי יפה.
כמובן, תגובה פושרת באה בחשבון כשהמחיר אינו מריבה ומתח אלא נעשית ברוח טובה ובהבנה מלאה. מאחלת לך שתוכלי לנתב בשבילים הצרים הללו ולבחור נכון במשעולי החיים המורכבים והמפותלים.
מיכל טיקוצ'ינסקי
הרבנית ד"ר מיכל טיקוצ'ינסקי היא ראשת בית המדרש לנשים בהיכל שלמה, וראשת תוכנית ההלכה במגדל עוז
[1]https://etzion.org.il/he/%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%99-%D7%A2%D7%99%D7%95%D7%95%D7%A8-%D7%9C%D7%90-%D7%AA%D7%AA%D7%9F-%D7%9E%D7%9B%D7%A9%D7%95%D7%9C
[2]ויקרא, יט, יז; ספר המצוות מצוה קעו; רמב"ם הלכות סנהדרין פרק א הלכה א.