קריאת ההפטרה ע"י ילדת בת מצווה לאחר התפילה – האם לברך?
שלום,
לכבוד בת המצווה של בתי היא לומדת לקרוא את ההפטרה. מכיוון שבבית הכנסת שלנו לא מקובל לשלב נשים במהלך התפילה הכוונה שהיא תקרא את ההפטרה לאחר התפילה. האם היא תוכל לברך את ברכות ההפטרה? יהיה מניין. תודה רב
תשובה
מזל טוב על חגיגת בת המצווה לבתך! כמה משמח לציין את הגיעה לגיל מצוות על ידי קריאת ההפטרה.
לשאלתך, אמנם היתה תקופה בהיסטוריה היהודית שההפטרה נקראה בפני עצמה ללא הקריאה בתורה, אך ההלכה היא שאין לקרוא את ההפטרה בברכותיה כאשר הקריאה הינה בנפרד מקריאת התורה. תוכלי לקרוא עוד על עניין הקריאה הצמודה ועל עליית מפטיר כחוליה המקדימה להפטרה בתשובה כאן באתר "האם נשים יכולות לקרוא את ההפטרה בבית הכנסת".
בכל מקרה, ניתן לקרוא את ההפטרה בסוף התפילה כפי שתכננתם ללא הברכות.
יהי רצון שבתך תזכה לחיבור של אהבה לתורה ולמצוותיה, ותשמח בלימודה ובקיומה.
בברכה,
רחל
מקורות
שולחן ערוך אורח חיים רפד
מפטירין בנביא מעניינה של פרשה ואין פוחתין מכ"א פסוקים אלא א"כ סליק עניניה בבציר מהכי כגון עולותיכם ספו על זבחיכם:
הגה ודוקא בשבת בעינן כ"א פסוקים ג' ג' פסוקים לכל א' מן הקרואים אבל ביו"ט שקורין ה' סגי בט"ו פסוקים (מהר"ם פאדואה) ולא נתקנה ההפטורה רק בצבור אחר שקראו בתורה (תשובת הרמב"ן סי' קצ"ט) אבל בלאו הכי אסור לקרות עם הברכה שלפניה ולאחריה אבל בלא ברכה שרי (ב"י):
המשנה ברורה (שם ס"ק ב) מסביר את הרקע ההיסטורי לקריאת ההפטרה ואופן קריאתה
והטעם מפני שפעם אחת גזרו גזירה על ישראל שלא יעסקו בתורה וקראו בנביאים שבעה וברכו עליהם כנגד השבעה שהיו צריכים לעלות ולקרות בתורה ולא היו קורין עם כל אחד פחות מג' פסוקים והרי בין כולם כ"א פסוקים לכך אע"פ שהגזירה בטלה מנהגא לא בטל ומשום הכי תקנו שהמפטיר יקרא בנביא לא פחות מכ"א פסוקים ויהא קורא בתורה תחלה מפני כבוד התורה וכמ"ש בסימן רפ"ב במ"ב סקכ"ח ויברך המפטיר ז' ברכות [דהיינו שתי ברכות שמברך המפטיר על התורה לפניה ולאחריה ואחת על הנביא לפניה וארבע לאחריה] כנגד ז' שקראו בתורה:
למרות שבזמן התקנה קריאת ההפטרה עמדה בפני עצמה, כיום אין לברך עליה אם ההפטרה נקראת לבדה
באור הלכה שם
ואע"פ שתחלת התקנה היתה על קריאת הפטרה אפילו בלא קריאת ס"ת וכמ"ש במ"ב עכשיו שנתבטלה הגזרה לא תקנו לברך על הפטרה כ"א אחר קריאת ס"ת [פמ"ג]:
אפילו כאשר ספר התורה פסול או שאין ספר תורה, נכון לקרוא את ההפטרה, אך ללא הברכות. כף החיים שם ס"ק יג:
אבל בלא ברכה שרי. ונכון לקרותה. (מ"א סק"ב). ורצה לומר אעפ"י שאין להם ס"ת נכון לקרות ההפטרה בלא ברכות כדי שלא יתבטלו מקריאה.