חשש למחלה: צריך לאבחן וליידע בדייטים? מאת: הרבנית נחמה ברש
תשובה מאת הרבנית נחמה גולדמן – ברש
שלום וברכה!
אני כבר יותר משנה לוקחת גלולות להפסקת המחזור בעקבות כאבים חזקים מאוד וקושי לתפקד בזמן המחזור. ישנה מחלה שנקראת אנדומטריוזיס שגורמת לכאבים במחזור ולחלק מהבנות לבעיות פוריות.
אני כרגע לא מאובחנת בה ורק לוקחת גלולות לפי המלצת הרופאת נשים. השאלה שלי היא כזו..
בעז"ה אני רוצה כבר לקראת סוף שנה להתחיל להפגש. אני מאוד בלחץ האם אני צריכה לאבחן את עצמי במחלה לפני ואם יוצא שאני חלילה מאובחנת בה האם אני צריכה כשהקשר קצת יותר רציני לשתף את הבחור.
תודה רבה לכן.
מקווה שתיהיה לכן תשובה עבורי
תשובה
שלום,
תודה ששאלת שאלה המעידה על אחריות והתחשבות.
במצב שלך יש לבחון את השאלה ההלכתית, אך גם את זו המציאותית: מבחינה הלכתית, השאלה היא האם יש חובה לספר בפגישות על הבעיה הרפואית. מבחינה מציאותית, השאלה היא עד כמה בעיה זו היא אכן בעיה ודאית.
הלכתית, כאשר קיימת מציאות רפואית שיכולה להשפיע על הבחירה להינשא – יש לגלות אותה לפני הנישואין, אך לאו דווקא מיד בתחילת הקשר.
במקרה שלך, יתכן שהסיבה לכאבים שלך היא אנדומטריוזיס, אך יתכנו גם סיבות אחרות; עדיין אין לך אבחנה. כמו כן, גם אם את אכן סובלת מאנדומטריוזיס, אין ודאות לגבי בעיית פריון, ובכל מקרה יש טיפולים לבעיה כזו. כך שאין כל ודאות שהמצב שלך הוא מצב של בעיה רפואית ודאית ויציבה.
לכן, אין חיוב הלכתי לספר על כך כשתתחילי להיפגש עם בחורים. אך דעי גם שאין במצב שלך כל בושה או דאגה. אנחנו מקוות שכאשר תבססי קשר עמוק עם בחור איתו את תרצי להתחתן, מידע אישי מסוג זה יהיה מידע שתרגישי בנוח לשתף בכדי ליצור קשר איתן ופתוח. זאת למרות שזה לא מסוג המידע שאת מחויבת לספר ושעומד בקריטריונים ליצירת חשש למקח טעות או מכשול לפני עיוור.
בריאות והצלחה,
נחמה
הרחבה:
המושג ההלכתי הרלוונטי לשאלה שלך הוא "מקח טעות" – מצב בו הוסתר מידע קריטי בתקופת ההחלטה של זוג להינשא. יש חשש לאמינות הקידושין בין בני הזוג כאשר הברית נקשרה על בסיס מידע כוזב, ואילו היה לבן או בת הזוג את כל המידע הם לא היו מתקדשים.
יש שו"תים רבים המתייחסים להסתרת מידע קריטי בפגישות לקראת קשר רציני מתוך חשש ל"מקח טעות". פוסקים רבים השיבו ברגישות נפלאה ובהתייחסות לניואנסים של המקרים. התשובה הרלוונטית ביותר היא של הרב ויינברג (שו"ת ציץ אליעזר ט"ז, ד') שנשאל לגבי אישה מאורסת אשר אין לה איבר מין נשי (רחם ונרתיק). הוא השיב שהיא חייבת לגלות את המידע הקריטי הזה לארוסה והוא מורה לרופא שאם היא לא תגלה, עליו להפר את פרטיות המטופלת ואת שבועת הרופאים שהוא קיבל על עצמו אשר לא גוברים על איסור "לא תעמוד על דם רעך" .
בדומה לכך, גם שבט הלוי (שבט הלוי ו, ר"ה) נשאל לגבי אישה עם תופעת התקרחות שאיבדה את כל שערה וחובשת פאה נכרית טובה שמסתירה זאת. הוא מורה לה לספר זאת לבחור מספר פגישות לאחר יצירת הקשר הראשוני ביניהם.
אפשר להוסיף את דברי האגרות משה (או"ח, ד', קי"ח), שנשאל על לספר חטא שעשתה האישה בעברה, ואף הוא השיב שצריך לספר, אולם לא בהכרח בהתחלת הקשר, וכתב בין השאר:
"ובדבר אם צריכה את להגיד להבחור שירצה לישא אותך לאשה – ודאי את צריכה לגלות לו, אבל אינך צריכה להגיד לו בראיה והכרה דפעם ראשונה … ורק אחרי שתדעי שרוצה לישא אותך בברור, שכבר אמר לך ודבר בדבר הנישואין, צריכה את לומר".
מתשובות אלו עולה שכאשר קיימת מציאות רפואית שיכולה להשפיע על הבחירה להינשא – יש לגלות אותה לפני הנישואין, אך לאו דווקא מיד בתחילת הקשר.
כעת נתבונן במציאות הפרטית שלך.
את כותבת שיש לך מחזורים עם כאבים קשים ושאת נוטלת גלולות כדי לשלוט בכאב ולהסדיר את המחזור שלך. את חוששת מאנדומטריוזיס – מחלה גניקולוגית בה מתרחשות דלקות מקומיות באגן ובבטן וגורמות לאי-נוחות וכאב ועלולה לגרום לאי-פריון. חשוב לקחת בחשבון שיש תופעות נוספות שיכולות לגרום למחזורים קשים – כך שיתכן שהסיבה לכאבים שלך היא אנדומטריוזיס, אך יתכנו גם סיבות אחרות; רק רופא/ה יוכל לתת דיאגנוזה מדויקת למקרה שלך, לאחר בדיקות מקיפות. בנוסף, אנדומטריוזיס לא גורם לאי-פריון אצל כל הנשים הסובלות ממנו, ובכל מקרה יש טיפולים אפקטיבים רבים לטיפול בתופעה. כך שאין כל ודאות שהמצב שלך הוא מצב של בעיה רפואית ודאית ויציבה.
משמח לדעת שאת עושה את המקסימום שאת יכולה בשלב זה כדי לטפל בסימפטומים שאת סובלת מהם. מכיוון שבמצב שלך הסיבה לתסמינים וההשפעה שהם עלולים להשפיע אינם ברורים, ובנוסף די נפוצים, אין חיוב הלכתי לספר על כך כשתתחילי להיפגש עם בחורים. אך דעי גם שאין במצב שלך כל בושה או דאגה. במילים אחרות, אנחנו מקוות שכאשר תבססי קשר עמוק עם בחור איתו את תרצי להתחתן, מידע אישי מסוג זה יהיה מידע שתרגישי בנוח לשתף בכדי ליצור קשר איתן ופתוח. זאת למרות שזה לא מסוג המידע שאת מחוייבת לספר ושעומד בקריטריונים ליצירת חשש למקח טעות או מכשול לפני עיוור.
הרבנית נחמה גולדמן ברש היא בעלת תואר שני בתלמוד מאוניברסיטת בר אילן, בוגרת תוכנית הלכתא במת"ן ויועצת הלכה מוסמכת. היא מלמדת במת"ן, במדרשת תורה ועבודה לתלמידים מחו"ל ובמכון פרדס. היא פעילה בארגון רבני בית הלל, בארגון שושרשים שמקדמת שיח בין פלסטינים וישראלים ובקבוצת לימוד בין דתי. היא כותבת ספר בנושא האשה בהלכה.
מקורות
שו"ת ציץ אליעזר חלק טז סימן ד
….לאור כל האמור המסקנה להלכה לדעתי היא, כי כבו' מחויב לגלות לבחור מהמום הגדול הזה שאצל הבחורה אפילו אם הבחור לא יפנה אליו בשאלה מפורשת על כך, ומהיות טוב שיעשה מקודם התרה אצל שלשה מחשש שבועת הרופאים, על מקרה שיש לה חלות על כגון דא, ועל מקרה שנרצה לחשוש לאולי היא חלה בכולל גם על דבר מצוה.
אלא ברצוני ליעץ לו עצה הוגנת נוספת, והוא זה, שלפני שיגלה להבחור מהחיסרון שאצל הבחורה (וכן יש לעשות גם במקרה הפוך) יזמן אליו את הבחורה ויסביר לה בשפת נועם מחובה זאת המוטלת עליו על פי דין תורה לגלות ממום זה לבחור, פן על ידי כן תסכים בעצמה לגלות מזה לבחור, ועי"כ ימנע עלבון ובושת פנים ממנה, ואם לא תאבה שמוע לו אזי יהא נקי מכל, ויגלה לבחור ממומה גם בלי הסכמתה כדי שלא יעבור על לאו של לא תעמוד על דם רעך, וכדי להציל עשוק מיד עושקו, ולקיים מצות השבת גופו וממונו גם יחד, הכל כפי שנתבאר לעיל בדברינו בע"ה. והנני בכבוד רב ובברכה מרובה אליעזר יהודא וולדינברג
שבט הלוי חלק ו סימן רה
…ומ"מ אחרי שכתב כבודו שהיא הולכת בפאה נכרית טובה כאלו היא בעלת שער, א"כ אם היא מהנשים הצנועות שלא מגלות שער לעולם, אולי הי' מקום להקל כיון דתמיד אינה נראית, והו"ל כשומא שעומדת תחת כיפה שבראשה וכו' שמבואר שם ס"ד, אלא דדא עקא דהא כל זה מהני רק במומים שנתוספו בנשים יותר מכהנים, אבל קרחת גמורה דכיו"ב בכהנים פשיטא דפוסל ולא מהני לי' פאה נכרית (וגם יתור בגדים הוא) ולא שום כסוי דמום שבגוף הוא, ואם נימא דבנשים מהני פאה נכרית א"כ נפל כללא דמשנתינו דכל המומין הפוסלים בכהנים פוסלים בנשים בבירא – ע"כ צע"ג להקל בזה – מיהא הא ודאי אפשר ליעץ דלא תגלה בפעם ראשון ושני עד שאולי ירצה בה רק אח"כ תגלה לו לפני קשרי השידוכין – ולא יכול לטעון אח"כ אחרי קידושין כלום – זה הנלענ"ד בזה.
והריני דוש"ת באהבה – מצפה לרחמי ה'
