אפשר להקדים את הטבילה עבור חופשה זוגית שכבר הוזמנה?
ראיתי מאמר שהסביר שמהתורה ניתן לטבול אחרי 4/5 ימים מראיית הדימום.
אנחנו טסים לחופש מחר ונשמח לטבול לפני שכן אם היינו יודעים שייצא מחזור לא היינו מזמינים את החופשה.
האם ניתן לטבול אחרי 4 / 5 ימים מהראייה במידה ונקי?
תשובה:
שלום, ותודה שפנית אלינו בהתלבטות חשובה זו.
אני מבינה עד כמה הגילוי שתהיו אסורים בעת חופשה זוגית הוא מצער, במיוחד חופשה שציפיתם לה. הרענון, החיבור והערך הזוגי של חופשה הם משמעותיים ומבורכים, וברור שהקירבה הזוגית היא חלק מרכזי בהם.
שבעה נקיים ומסורת ישראל
לשאלתך, במסורת ישראל מאז מתן תורה אנחנו נוהגים על פי ההלכה שנמסרה מרבותינו, והכוללת פירושי חכמים ואיסורי דרבנן. ההלכה שמחייבת המתנת שבעה נקיים לאחר הדימום היא תקפה מאז ימי הגמרא ואין לנו אפשרות לשנותה.
אכן, יש שיח נפוץ כיום לגבי השאלה אם אפשר לעבור איסור דרבנן ולנהוג על פי הציווי מן התורה לטבול אחרי שבעה ימים (ולא 4-5 ימים כפי שכתבת). אך פוסקי ופוסקות ההלכה לא מצאו דרך הלכתית תקפה להתיר זאת. עצם החתירה תחת ההלכה וסתירת בניין המסורת נוגדת את הציווי בתורה "עַל פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ וְעַל הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר יֹאמְרוּ לְךָ תַּעֲשֶׂה לֹא תָסוּר מִן הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ יָמִין וּשְׂמֹאל", עליה מבוסס כל המבנה ההלכתי לפיו אנו חיים. לכן, אין אפשרות לטבול לאחר 4-5 ימים, וגם לא לאחר שבעה ימים, אלא רק לאחר ספירת שבעה ימים מתום הדימום עצמו.
בהרחבה נסביר את הסיבות לכך.
איך לטבול בהקדם
אני ממליצה לכם לוודא שאינכם מאריכים את ימי הוסת כך שאשתך תוכל לטבול בהקדם, אולי אף במהלך החופשה. לעיתים נשים מאריכות את תקופת הדימום לפני הפסק הטהרה יותר מן הצורך, מתוך אי-ידיעה מהו מראה אוסר בבדיקה ומתי ניתן לעשות הפסק טהרה. המחשבה שעד הבדיקה צריך להיות נקי לחלוטין כדי להתחיל לספור שבעה נקיים אינה נכונה. אם תרצו, כדאי להתייעץ איתנו ונשמח להנחות כיצד להתחיל ספירה בהקדם. כמו כן אם תרצו להתייעץ לגבי טבילה בים או אגם בעת החופשה במקרה ולא תמצאו מקווה – היו איתנו בקשר.
אני מקווה שתמצאו את הדרך להנות מהחופשה למרות שיהיה לה אופי אחר מהמתוכנן. ואני רוצה לחזק אתכם בשמירת הלכות קשות אלה, שמכניסות את הקב"ה אל לב הזוגיות והאהבה, דורשות מאיתנו מאמצים רבים ומעלות את הקשר (כך אני מאמינה ומאחלת) לגבהים רוחניים.
בברכה,
הרבנית שלומית פיאמנטה
הרחבה
בפסוקי התורה קיימת הבחנה בין מחזור סדיר, בו הטומאה חלה למשך 7 ימים מתחילת הדימום, ובין מצב של חוסר סדירות בדימום הקרוי "זבה" – ובו יש להמתין לתום הדימום ולספור שבעה ימים נקיים לפני ההטהרות.
האבחנה בין מחזוריות סדירה לדימום חריג ולדימום שאינו מטמא היא מורכבת, ולכן כבר בתקופת המשנה נוספה תקנת חכמים שמסייעת למנוע טעויות בתחום חמור זה, שכן איסור נידה הוא בכרת. זוהי תקנת "רבי בשדות" (נידה סו ע"א):
אמר רב יהודה אמר שמואל, התקין רבי בשדות: ראתה יום אחד – תשב שישה ימים והוא, שניים – תשב שישה והן, שלושה – תשב ז' נקיים
כלומר, בכל דימום שאורכו עולה על יומיים, יש להמתין שבעה ימים נקיים לפני הטבילה. רבי הוא עורך המשנה ודמות בעלת סמכות הלכתית עצומה, ולמעשה תקנתו כבר ממסדת מצב בו בכל מחזור תהיה המתנת שבעה נקיים. יש השערות שונות לפירוש ה"שדות" שבהם התקין רבי את תקנתו ולסיבת התקנה, וכנראה היה קושי עממי בחישוב ימי הטומאה והטהרה לפי דין התורה וגם ירידה ביכולת ההבחנה בין הפרשות טהורות ומטמאות. כך או כך, תקנת רבי מחייבת אותנו ככל תקנות חז"ל.
בהמשך, בתקופת האמוראים, נוספה על תקנת רבי גם חומרא שלקחו בנות ישראל על עצמן, המכונה "חומרת רבי זירא": "אמר רבי זירא: בנות ישראל החמירו על עצמן, שאפילו רואות טיפת דם כחרדל – יושבות עליה שבעה נקיים" (נידה סו ע"א). תקנה זו התקבלה בציבור עד כדי כך שהיא מובאת כדוגמא להלכה פסוקה שאין עליה ערעור (ברכות לא ע"א).
מסקירת המקורות עולה שאין אפשרות, לא מהתורה ולא מדברי חכמים, לטבילה 4-5 ימים לאחר תחילת הדימום. כמו כן, דין התורה של טבילה שבעה ימים לאחר תחילת המחזור אין נוהג כיום, כשם שהרבה דיני תורה בתחום הטומאה והטהרה לא נוהגים – משום שההלכה התעצבה בידי חכמים ולהם ניתנה הסמכות לכך. בתחום טהרת המשפחה אנו רואים שהעם קיבל את תקנות החכמים ואף הוסיף עליהן, העביר אותן מדור לדור ובכך חיזק את מעמדן. אין כיום פוסקים ופוסקות שסוברים שניתן לוותר על שבעת הימים הנקיים גם בזמן בו זה מקשה על הזוג מאוד.
למעשה, אם לא מקבלים את הסמכות ההלכתית שבבסיס תקנת שבעה נקיים, זה מערער על תקפותן של מצוות רבות שהן היסוד לחיינו הדתיים – רוב הלכות תפילה, חלק עצום מהלכות השבת, האופן בו אנו מקיימים את מצוות החגים, ועוד ועוד.
על שינויים בהלכה באופן כללי ומעמד תקנות חז"ל ניתן לקרוא עוד כאן.