איך אפשר להתיר שמיעת מוזיקה ביומולדת שלי בספירת העומר?
אני יכול להפוך את היומולדת שלי לסעודת מצווה או משהו כזה כך שיהיה יותר לגיטימי להפעיל מוזיקה בתקופת ספירת העומר?
תשובה
שלום לך ומזל טוב,
בפתח דבריי ברצוני לדייק, כי ישנם מצבים, שבהם אין מענה חד משמעי – כן או לא, אסור או מותר. אפרוש בפנייך את הרקע ההלכתי ואת חוות דעתי, אך בסופו של דבר, ההכרעה הינה בידייך, כפי ראות עינייך.
תקופת ספירת העומר, שכעת אנו מצויים בה, מהווה מעין חול המועד בין החג הראשון – פסח, ובין החג השני – שבועות (רמב"ן ויקרא כג, לו), וביסודה זוהי תקופה שמחה ומרוממת, בה אנו מתקדמים צעד צעד לקראת קבלת התורה. אך כגודל מעלתה כן גודל רגישותה.
אירוע היסטורי טראגי של מות תלמידי רבי עקיבא במהלך הימים הללו, הפך את מהותם ואת יחסינו כלפיהם מימי שמחה לימי אבלות (יבמות סב, ע"ב). יתר על כן, במהלך השנים, בעקבות החורבן והגלות התנקזו לתקופת הספירה אירועים קשים נוספים, שהחריפו את תחושת הצער, כגון: מסעות הצלב וגזרות תתנ"ו במאה ה-13, פרעות ת"ח ות"ט במאה ה-17 ועוד.
כביטוי לאבלות הלאומית, רווח בתפוצות ישראל המנהג שלא להינשא ושלא להסתפר בימי הספירה (שולחן ערוך אורח חיים סימן תצג. וישנן מסורות שונות מהם הימים המחייבים במנהגי האבלות). אולם בקרב חלק מן הפוסקים (בעיקר מאוחרים ובעיקר בני עדות אשכנז) הלכו והתווספו מנהגי אבלות כגון איסור מחולות, שירה ונגינה, שבאו בעקבות איסורי הנישואין.
כתוצאה מכך יש גם מי שמחמיר בכל נגינה וזמרה, אם לא לצורך מצוה (כפי שהובא בשולחן ערוך בהלכות תעניות אורח חיים סימן תקס ס"ג). למשל, מגן אברהם, פרי מגדים וערוך השולחן (סי' תצג) התירו נגינה ומחולות של מצווה בלבד (ברית מילה, בר מצוה וכד'), כאשר הדבר מקובל, ולא בשמחה של רשות (כולל במסיבת אירוסין). ובעל המשנה ברורה כתב: "בשאר ריקודין ומחולות של רשות בודאי יש ליזהר". שימי לב שהוא אינו כותב שאסור (ואף לא מדרבנן), שכן זהו מנהג בלבד.
אולם חשוב לציין, כי רבים מן המקורות העוסקים באיסור שמיעת מוזיקה בכלל, דנים בתקופת בין המיצרים, או אף לאורך השנה כולה בשל חיוב האבלות על החורבן (סוטה מח, ע"א, רמב"ם תעניות, פ"ה, הי"ד), לפוסקים אלה, איסורי המוזיקה המוכרים לנו מהלכות האבלות מועתקים גם לימי ספירת העומר, שאף בהם ישנה אבלות מסויימת. אך כבר הרמ"א כתב, שלמרות האיסור לנגן בכל ימות השנה כזכר לחורבן, נהוג להקל בשאר הימים, שאינם ימי אבלות. ואכן לצערנו, רובנו לא מקפידים על הימנעות משמיעת מוזיקה במהלך השנה כזכר החורבן.
בנוגע לשמיעת שירים ווקאליים באמצעות מכשירים אלקטרוניים (רדיו, טלפון נייד וכד'), ישנם מתירים, המחלקים בין שירה "חיה" ובין שירה מוקלטת (אגרות משה יורה דעה חלק ב, קלז, ואורח חיים חלק א, קסו, יחוה דעת חלק ו, לד, חלק ג, ל), וישנם אוסרים (ציץ אליעזר טו, לג, שבט הלוי ח, קכז). יחד עם זאת, רבים מודים ששמיעת מוזיקה מוקלטת מותרת, שכן אינה נחשבת כשירה ממשית, ולא נכללה באיסור המקורי (חלקת יעקב אורח חיים סימן סד), ובדומה לכך איננו יוצאים ידי חובה בשמיעת מגילה דרך הרדיו. מלבד זאת מדובר בדבר שגרתי, שאין בו חגיגיות או שמחה מיוחדת, ולכן היא מותרת בימי הספירה.
ולשאלתך, אם הבנתי נכון את טון הדברים, הצגת את הנושא של 'סעודת-מצווה' כמעין פתרון, שבעזרתו ניתן להתיר איסורים (בדומה לפטור מתענית בכורות בזכות השתתפות בסעודת מצווה). אך המצב מורכב יותר, שכן למרות נטייתי להתיר שמיעת מוזיקה בימי הספירה בארבע אמותיו של אדם, זה שונה כשמדובר באירוע חגיגי רב-משתתפים, שבו מושמעת מוזיקה חגיגית ורועשת.
בתקופה זו של ספירת העומר, וקל וחומר בשנה הנוכחית, כשאנו מצויים במלחמה וישנן מחלוקות בתוך העם, חשוב שאדם לא יוציא את עצמו מכלל הציבור, ויתרכז בשמחתו הפרטית, בזמן שבו מקובל להתכנס פנימה בכובד ראש, ולפעול לתיקון ההתחשבות והכבוד ההדדי, שבהם לקו תלמידי רבי עקיבא.
אמנם, ישנם ימים לאומיים, שנתקנו ע"י הרבנות הראשית כימי שמחה והודאה בתוך הספירה – יום העצמאות ויום ירושלים, ובהם נהוגה שמחה פומבית בשירה ובנגינה. לכן עצתי לך, להזיז את מסיבת יום-ההולדת לאחד משני התאריכים הללו, וכך לא תזדקקי להיתר דחוק, שמבטא זלזול במנהג ובסובבים.
אני מאחלת לך שנים רבות וטובות,
ולכולנו – אהבה, אחווה וכבוד
עידית