האם ניתן להתגלח ערב יג כאשר החג מסיים את השלושים לאבלות?
שלום רב. אימא של גיסתי נפטרה שלשום והיא יושבת שבעה עם אחיה. מאחר והשלושים יסתיימו רק בחג הפסח, וערב החג הוא יום שבת, האם בכל זאת האחים יהיו רשאים להסתפר ו/או להתגלח בערב שבת כדי שלא ייכנסו מנוולים לחג, או התספורת ו/או הגילוח יהיו אסורים משום שעד אז לא עבר "שיעור גערה"?
תשובה
שלום לך,
ברוך דיין האמת, אני משתתפת בצערכם עם פטירת אמא של גיסתך ומתפללת שהמקום ימלא חסרונכם.
השו"ע כותב: בהלכות חול המועד סימן תקמח סעיף ח – ט,
סעיף ח: "אם נהג שבעה ופגע בו הרגל, מבטל ממנו גזירת ל'. אפילו חל יום שבעה בערב הרגל, מותר לספר ולכבס בערב הרגל. הגה: וה"ה הרחיצה, לדידן דנוהגין איסור רחיצה כל ל', ומותר לרחוץ סמוך לערב וא"צ להמתין עד הלילה (הגהות מיימוני ומרדכי והגהות אשירי); ואין צ"ל אם ז' חל יום ח' להיות בשבת ערב הרגל שמותר לספר בערב שבת; ואם לא גילח בערב הרגל, מותר לגלח אחר הרגל שהרי כבר נתבטל ממנו גזירת שלשים; אבל בתוך הרגל לא יגלח, כיון שהיה אפשר לו לגלח קודם הרגל. ואם חל יום שבעה שלו בשבת ערב הרגל, מותר לגלח בחול המועד כיון שלא היה אפשר לו לגלח קודם".
סעיף ט: "הא דרגל מבטל גזירת שלשים, בשאר מתים; אבל באביו ואמו שאסור לספר עד שיגערו בו חביריו, אפילו פגע בו הרגל לאחר ל' יום, אינו מבטל".
בהלכות אבלות, אנחנו רואים שיש הבדלים משמעותיים בין אבלות על "שאר מתים" לעומת האבלות על אביו ואמו. החל במשך האבלות, שנמשכת שנה שלמה וכלה בפרטים הקטנים כמו צורת הקריעה, ובמקרה שלנו אופן סיום אבלות שלושים.
ולכן, אמנם כשהרגל מגיע באמצע השלושים ניתן להתגלח ולהסתפר לפי התנאים שפירט השו"ע בסעיף ח', אך רק בשאר אבלים כיון שהרגל מבטל את ה-30. עם זאת, כשמדובר באבלות על ההורים, חשוב לדייק שהשלושים לא מתבטלים עם הגעת הרגל אלא רק בצירוף של סיום ספירת 30 ורק לאחר מכן הגערה, ולכן לא יוכלו האחים להתגלח ולהסתפר עד אחר סיום ה-30, בין אם מסתיימים במהלך חול המועד או כמה ימים לאחר מכן – הדבר איננו ברור לחלוטין משאלתך ולכן אתייחס כעת לשתי האפשרויות.
במידה והשלושים יום יסתיימו במהלך חול המועד, ניתן לגעור באחים והם יוכלו לגלח במהלך חול המועד לפי הדין של "אלו מגלחין במועד" כיוון שלא היו יכולים לגלח בערב החג.
למעשה, גם אחרי פסח לא ניתן להתגלח בגלל ספירת העומר (לפי המנהג שנוהגים מנהגי אבלות של ספירת העומר מיד לאחר הפסח) ולכן אם סיום ה-30 הוא בימים שמיד לאחר סיום חג הפסח, ניתן לגעור באחים כמנהג ובהזדמנות הראשונה האפשרית לאחר מכן כנהוג בספירת העומר ניתן להתגלח ולהסתפר, דהיינו בערב יום העצמאות.
בשורות טובות וחג שמח
שירה
מקורות:
ירושלמי מועד קטן, ג, עַל־כָּל הַמֵּתִים הוּא אָסוּר בְּתִגְלַחַת עַד שְׁלֹשִׁים. עַל אָבִיו וְעַל אִמּוֹ עַד שֶׁיִּשְׁלַח פֶּרַע אוֹ עַד שֶׁיִגְעֲרוּ בוֹ קְרוֹבָיו.
שו"ע יורה דעה, סימן ש"צ סעיף א, על כל המתים מגלח לאחר שלשים יום על אביו ועל אמו עד שיגערו בו חביריו: הגה ואין הרגל מהני אם פגע קודם שיגערו בו חביריו (טור)
פתחי תשובה, הנ"ל, סעיף ד
ואין הרגל מהני. כ"כ גם המחבר בא"ח סי' תקמ"ח ס"ט ולקמן סי' שצ"ט ס"ד. ונראה דה"ה דאין הרגל עם הגערה מהני אם פגע קודם שלשים וכן מבואר לעיל סי' שפ"ט ס"ה לענין גיהוץ אמנם בשו"ת נו"ב חלק א"ח סימן י"ד ע"ד השאלה אם הגיע זמן הגערה בחוה"מ האריך בזה וסיים באופן שבחוה"מ ודאי אין להתיר ובערב הרגל אם גערו בו חביריו יותר ראוי להתיר אף תוך למ"ד וכ"ז נראה להלכה ולא למעשה עד אתיישב בדבר עכ"ל. ותימא שלא זכר כלל מדברי הש"ע דסי' שפ"ט הנ"ל דלית דין צריך בושש כי גיהוץ ותספורת שוים. שוב מצאתי בשו"ת תשובה מאהבה ח"א סי' קכ"ד שתמה עליו בזה והאריך להביא הרבה פוסקים לאסור וסיים דאותם המורים המקילין בתוך ל' על אב ואם מפאת הרגל וסומכים על הנו"ב הנ"ל יהיה להם אשר להם ואל יהי חלקי עמהם ע"ש. ועי' בתשו' אא"ז פנים מאירות ח"ב סי' נ"ג:
באר היטב תקמח ס"ק יא, מי שמת לו אביו או אמו ושלמו ל' יום ביום א' של חג וגערו בו בתוך הרגל מותר לגלח בחה"מ כיון שלא היה יכול לגלח בערב יום טוב.