האם מותר לעשות קעקוע קוסמטי לכיסוי צלקת?
היי.
קודם כל תודה.
לפני מספר חודשים עשיתי ניתוח הרמת שד והקטנה ולצערי נוצרה לי צלקת מפצע בקרבת הפטמה. הרופא המליץ לי לאחר טיפולים לשיפור הצלקת לעשות קעקוע לשיפור המראה. אני מאוד חלוקה לגבי הקעקוע, מצד אחד החלטתי ללכת בדרך התורה ומהצד השני אני רוצה להרגיש בנוח עם המראה של החזה וגם להיות נאה לבעלי. אשמח לקבל עצה ותשובה האם במקרה הזה יש היתר לעשות קעקוע.
תודה!
תשובה
שלום לך,
ברצוני לשבח אותך על הרצון לשמוע את דעת ההלכה, לפני קבלת החלטה משמעותית עבורך.
בקצרה, נראה שבמקרה שלך יש מקום להתיר את הקעקוע, אם הוא ייעשה בדרך של איפור קבוע, הדורש חידוש אחת לכמה שנים, ולא בקעקוע רגיל, וזאת על סמך הנימוקים שנראה כעת.
וכעת ארחיב.
כפי שציינת, אכן התורה אוסרת לקעקע את גופנו בראש ובראשונה משום הערכה לקדושת הגוף, שנברא בצלם אלקים[1] (מה שלכאורה הפוך מהדעה המקובלת, שתורתנו מחשיבה את הרוח בלבד, ונוטה לזלזול בגוף ובאסתטיקה): "וְשֶׂרֶט לָנֶפֶשׁ לֹא תִתְּנוּ בִּבְשַׂרְכֶם וּכְתֹבֶת קַעֲקַע לֹא תִתְּנוּ בָּכֶם אֲנִי ה'" (ויקרא יט, כח).
מפסוק זה ניתן ללמוד שמדובר בכתב דווקא, כלומר – אותיות ומילים, והמפרשים מדייקים את אופן האיסור: "כְּתָב הַמְּחֻקֶּה וְשָׁקוּעַ, שֶׁאֵינוֹ נִמְחָק לְעוֹלָם, שֶׁמְּקַעְקְעוֹ בְּמַחַט וְהוּא מִשְׁתַּיֵּר לְעוֹלָם" (רש"י), זאת אומרת שכתב זה נחקק בבשר הגוף ע"י פציעת שכבות העור, ונותר עליו לצמיתות.[2]
איסור זה נכתב בתורה מתוך הציווי הכללי – "קדושים תהיו", ובצמוד לאיסורים נוספים, המחקים את מנהגי הגויים, למשל בתחילת אותו הפסוק: "וְשֶׂרֶט לָנֶפֶשׁ לֹא תִתְּנוּ בִּבְשַׂרְכֶם", מה שמדבר על פגיעה בגוף כחלק ממנהגי האבלות על מת. מנהג זה היה מקובל בקרב עובדי עבודה זרה, מה שמוסיף לאיסור הפגיעה בגוף את הסיבה של "חוקות הגויים". מניסוח לשון התורה לומד אור החיים כי השריטה אמנם נעשית בבשר, אך היא פוגמת גם בנפש פנימה ובצלם אלקים שבאדם.
ראשוני הפוסקים ומפרשי הגמרא (על מכות כא, ע"א) דנו באיסור זה כחלק מאיסורי עבודה זרה ממש, שבעקבות חומרתם תקפים גם כאשר נעשה הקעקוע לשם יופי בלבד:
וְהָעִנְיָן הוּא כְּמוֹ שֶׁעוֹשִֹין הַיּוֹם יִשְׁמְעֵאלִים, שֶׁכֹּתְבִים בִּבְשָֹרָם כְּתָב מְחֻקֶּה וְתָקוּעַ שֶׁאֵינוֹ נִמְחָק לְעוֹלָם. וְאֵין הַחִיּוּב אֶלָא בִּכְתָב חָקוּק וְרָשׁוּם בִּדְיוֹ אוֹ בְכָחוֹל אוֹ בִּשְׁאָר צִבְעוֹנִין הַרוֹשְׁמִים… מִשָּׁרְשֵׁי הַמִּצְוָה. מַה שֶׁכָּתַבְנוּ בְּהַקָּפַת הָרֹאשׁ וּבְהַשְׁחָתַת זָקָן שֶׁהִיא לְהַרְחָקַת כָּל עִנְיָנֵי עֲבוֹדָה זָרָה מִגּוּפֵנוּ וּמִבֵּין עֵינֵינוּ. וְגַם זֶה מִן הַשֹּׁרֶשׁ הַזֶּה בְעַצְמוֹ שֶׁהָיָה מִנְהַג הַגּוֹיִם שֶׁרוֹשְׁמִים עַצְמָן לַעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלָּהֶם כְּלוֹמַר, שֶׁהוּא עֶבֶד נִמְכָּר לָהּ וּמְרֻשָׁם לַעֲבוֹדָתָם (ספר החינוך מצווה רנג, וכן ברמב"ם הלכות עבודת כוכבים פרק יב הלכה יא).
ואף כשמקעקעים פסוק קדוש, אין זה כבוד ה', ואסור.[3]
מדברי המפרשים משמע, שכתובת הקעקע האסורה מן התורה היא חריטה של אותיות ומילויין בצבע, ונשאלת השאלה לגבי ציורים, או "כתמים" שאינם כתב, האם הם נכללים באיסור. בעניין זה חלוקות הדעות בקרב המפרשים, יש האוסרים בכתיבה בלבד (פסקי תוספות מכות פ"ג אות לב, סמ"ק מצווה עב, רבינו יהונתן מלוניל מסכת מכות דף ד ע"ב בדפי הרי"ף, ר"ע מברטנורא על מכות פ"ג מ"ו), ויש האוסרים כל "רושם" על העור (תפארת ישראל [יכין] מכות פ"ג מ"ו, ראב"ד על הספרא קדושים פרשה ג פרק ו אות י, מאירי מסכת מכות דף יג ע"א אות כד), וכך משתמע אף מלשון הרמב"ם, שאינו מציין כתיבת אותיות בדווקא.
בעניין זה מצטט בעל ערוך לנר על מסכת מכות את דברי התוספתא (מסכת מכות פרק ג הלכה ט) לפיהם האיסור מן התורה חל על קעקוע בשם עבודה זרה בלבד, אך מניח שיש בזה איסור מדרבנן בכל צורה שהיא, וכך סובר גם בעל מנחת חינוך. הגר"א מעיר כי המשנה פוסקת כדעת ת"ק, והתוספתא כדעת ר"ש (ביאור הגר"א יו"ד סימן קפ ס"א), ומשמע שהרי"ף והרא"ש קיבלו את דעת ר"ש, (מכות דף ד ע"ב בדפי הרי"ף, קיצור פסקי הרא"ש מכות פ"ג סימן ו), שהאיסור נוגע לכתיבת שם בלבד, אולם מדרבנן כל צורה אסורה, ורבים החולקים, וסבורים שהאיסור חל באופן מורחב על כל כתיבה.[4]
תנאי נוסף לחלות האיסור, כפי שראינו, הוא רק במקרה שהכתב מתקיים לעולם[5], ואינו ניתן למחיקה, זאת אומרת שמדובר בכתובת קבועה. כאן יש לדון בחידוש טכנולוגי בשם 'מיקרובליידינג' או איפור קבוע, שבו נעשה קעקוע בשכבות החיצוניות של העור (אפידרמיס), אשר דוהה ונעלם לאחר מספר שנים. קעקוע מסוג זה מספק מענה לאיסור הקביעות, ורבים נטו להקל בו (הר"ע יוסף טהרת הבית חלק ג הלכות חציצה הלכה ח הערה י, רש"ז אויערבך בתוך: נשמת אברהם יו"ד סימן קפ סק"א, הרב ליאור כאן, הרב יעקב אריאל כאן, הרב עזרא בצרי בתוך: תחומין כרך י, וכן התיר מנחת אשר חלק ב סימן נו במצב של עגמת נפש רבה).
מכיוון שניתן לצרף כמה סעיפים להיתר איפור קבוע, ובעיקר כשמדובר בכבוד הבריות (לשם טשטוש צלקת, או ציור גבות), יש מתירים זאת משום שאין בזה כתיבת אותיות, האיפור לא נעשה לשם עבודה זרה, ומדובר בציור זמני בשונה מקעקוע עמוק, אולם יש להדגיש כי אין היתר לכיתוב או ציור (של פרח וכד').
ולכן נראה לי, שאף במקרה שלך יש מקום להתיר את הקעקוע, אם הוא ייעשה בדרך של איפור קבוע, הדורש חידוש אחת לכמה שנים, ולא בקעקוע רגיל, וזאת על סמך הנימוקים שהבאנו לעיל.
כל טוב ובריאות שלמה
עידית
[1] ראי על כך בליקוטי הלכות יו"ד הלכות קרחה וכתבת קעקע הלכה ג אות ב.
[2] הגמרא (מכות דף כא ע"א) מפרשת, שהאיסור כולל שני שלבים – חריטה בעור ומילוי השריטה בצבע. כך נפסק גם בשולחן ערוך יורה דעה קפ ס"א.
[3] כך דעת רבי שמעון במשנה: אינו חייב עד שיכתוב שם ע"ז, או שם ה' (לדעת המפרשים השונים). אך אין הלכה כמותו.
[4] סיכום הדעות השונות מופיע בקונטרס פתשגן הכתב סימן ט.
[5] וכן כתבו גם אחרים, ביניהם הכלבו סימן צז, מנחת חינוך פרשת קדושים מצווה רנג, שבט הלוי חלק ג סימן קיא סק"א, הרב קנייבסקי, שיח השדה חלק ב קונטרס פתשגן הכתב סימן ו. אמנם יש מי שאסר גם בהישארות הכתב לזמן ממושך, ולאו דווקא לצמיתות (נמוקי יוסף למסכת מכות דף ד ע"ב מדפי הרי"ף).