איך אפשר לדעת שיש התאמה מינית אם אסור לגעת לפני החתונה?
שלום,
לאחרונה התחלתי לצאת עם בחורה שומרת נגיעה, ואני מתקשה להבין את הפרספקטיבה שלה בנושא.
אני בשנות ה20 המאוחרות, מבית דתי, אך בקהילה ובסביבה שלי אין שמירת נגיעה ומהר מאוד בחיי נכנסתי למערכות יחסים עם נגיעה ויחסי מין.
לאחרונה סיימתי קשר ארוך והחלטתי שאני רוצה לתת צ׳אנס לשידוך עם חברה טובה של חברה, ששומרת נגיעה.
נכנסתי לשידוך עם החלטה ברורה, שאני לא מחפש ״להמיר את את דתה״ ולגרום לה לגעת, אך לאחר כמה דייטים שהולכים טוב, אני מתחיל לחשוש מהנושא ואני חושב שזה לא התחלה בריאה שאשמור נגיעה מתוך ״הקרבה״ בשבילה ולא אתחבר לרעיון בעצמי, ואשמח לשמוע מכן ולנסות להבין ולאהוב את עיקרון שמירת הנגיעה.
אלו מספר חששות ושאלות שעלו לי
1. אני מבין ששמירת נגיעה יוצרת תשתית טובה להכרת בת הזוג בלי המסך של מתח מיני, ואנחנו גם מרגישים את זה בקשר שנוצר, אבל בניגוד למערכות יחסים קודמות שלי, לפעמים זה מרגיש כאילו אנחנו ידידים טובים או חברותא, ואני חושש שמערכת יחסים א- מינית (האם זו הציפייה?) לא תייצר גם רגשות אהבה רומנטית.
2. החשש מההתאמה בחשק המיני. אני בחור עם לבידו חזק, ויצא לי להיות במערכת יחסים שאני השתוקקתי יותר, ויצא לי גם להיות במערכת יחסים שבת הזוג השתוקקה יותר, בשני המקרים זה יוצר הרבה תסכול בין בני הזוג ולצדו תחושת אכזבה ואשמה. שאלתי אותה לגבי עצמת החשק המיני שלה, והיא לא ידעה להגיד, כי מעולם לא התנסתה, וכאמור מחכה לחתונה, אני חושש שאי התאמה גם תקשה עלי לקבל החלטה בנוגע לנישואין בבוא העת, וגם חושש מפגיעה ביחסים בנינו במידה ויהיו הבדלים מהותיים בעוצמות החשק.
3. בשל כל מיני מרכיבי אישיות וטראומה מהעבר אני יודע להגיד שלפעמים מה שאני מתקשה להגיד במילים אני מעביר דרך מגע, וככה יותר קל לי להפגין אהבה ולתקשר כאשר אני מוצף או חוזר מתקופת מילואים ארוכה. ורציתי לדעת האם בספרות ההלכה שמירת הנגיעה אמורה להתאים ל״כולם״ או שישנם מקרים יוצאי דופן בהקשרים כאלו.
4. במידה והולכים בדרך הזו, מה עושים עם היצר המיני? הוא הרי לא הולך לשום מקום. ואני חושש שהציפייה למימוש תהפוך את המיניות ל״פרס הגדול״ ויקרה האפקט ההפוך והתסכול המיני יגיע לדייט במקומנו. ובנוסף סביר שהחלופה המתבקשת לאינטימיות תיצור הסתרה וריחוק.
אשמח גם להפנייה לספרות ולהגות בנושא
תודה רבה על הפורום הזה, תשובתכן תעזור לי מאוד
שלום וסליחה גדולה על העיכוב במתן התשובה. אני מקווה שהדברים עדיין רלוונטיים, גם אם לא לקשר הזה, אז להמשך החיים וההתמודדויות שהנושא הרגיש שהעלת מציפים באופן טבעי במהלך החיים.
צרכים מיניים הם חלק מהחיות שלנו כבני אדם, וזה ברכה גדולה שאתה מרגיש ומודע לכוחות הגדולים שיש לך. המיניות היא בעיקרה כוח של חיים והיא חלק מהכוח שדוחף אותנו לבנות מערכת זוגית וגם להביא ילדים לעולם. כמו כל כוח ועוד יותר כוח שמופנה כלפי הזולת, צריך ללמוד איך להתנהל איתו בצורה נכונה, בריאה ועדינה. ההנחה הזו והעבודה הפנימית הזו נכונה גם ללא קשר לכללים ההלכתיים בהקשר זה. המונח שבו השתמשת "שמירת נגיעה" מתאר בגדול את המגבלות שההלכה מציבה בתחום הזה לתקופת הרווקות. אתה מחפש מתוך רצון לתת צ'אנס לקשר החדש להבין ולאהוב את המגבלה ההלכתית הזו – וזה חיפוש נפלא.
1. משיכה מינית היא כמובן משמעותית וחשובה מאד על מנת לבנות מערכת זוגית ובהמשך לבנות בית. במידה והיא לא קיימת, זה תמרור אזהרה שצריך לברר ולהקשיב מה הוא מספר. יכול להיות שהעובדה שכבר חווית קשרים עם התנסות מינית, החוויה החזקה מוזרה וחדשה לך, אבל בוודאי שגם בקשר זה אמורה להיות משיכה ורצון להתקרב, גם בהיבט הפיזי. לעיתים דווקא העובדה שהמגע לא קיים בפועל מעורר בצורה חזקה יותר את המשיכה והרצון, לעיתים עובדה זו גורמת למשיכה להתעורר באופן איטי וסבלני יותר. כמו כל התחום המיני: אין כללים אחידים לאיך זה אמור להיות, אבל ההלכה לא מחפשת ליצור קשר א-מיני, אלא קשר בו המיניות והמשיכה באים לידי ביטוי קודם הנישואין, בצורה אחרת: מחוות רומנטיות, מבטים של אהבה ורצון במגע גם אם כרגע הוא לא מקבל מימוש.
2. פערים בין בני זוג בצרכים ובחשק המיני הם התמודדות שמלווה את רוב הזוגות במהלך החיים. והתפקידים הם לא בהכרח קבועים: אתה מכיר את עצמך כיום ויודע שהצרכים שלך חזקים, וייתכן שהמשך החיים יפתיע אותך ותגלה שיש תקופות בהם עומס מעשי או נפשי או כל אתגר אחר שהחיים עשויים להביא – יחליש את הצריכים המיניים שלך. אני כותבת את זה כיוון שהמושג "התאמה מינית" שהעולם משתמש בו, הרבה פעמים מתברר כאשלייה. התאמה בתקופה אחת היא לא בהכרח מלמדת על התאמה בתקופה אחרת ואתה מחפש לבנות קשר שבע"ה יהיה לשנים ארוכות. המנבא הטוב ביותר ל"התאמה מינית" איננו הניסיון ומה שאתה יכול לחוות בצומת המקומית בה אתה נמצא כעת, אלא המקום בו אדם מכיר בכך שמיניות קשורה לזוגיות ולהקשבה לזולת איתו אתה נמצא. זוגיות היא לא הקרבה, אלא היא אהבה וכבוד שמולידים רצון לשמח את בן הזוג שנמצא איתי. המקום הזה יכול לגרום לאדם להתאפק גם כאשר החשק המיני שלו חזק אך בת הזוג שלו חלשה או עייפה, ויכול לגרום לאדם לעורר את עצמו גם כאשר החשק המיני שלו חלש אך בת הזוג שלו מחפשת ורוצה את הקרבה הפיזית.
3. גוף הוא באמת כוח אדיר שמאפשר לדלג על מילים ולהצליח דרכו לבטא דברים שקשה לומר. האתגר לחפש מילים ודרכים עדינות יותר לבטא את עצמך הוא באמת אתגר – אבל אני מציעה לך לראות פה הזמנה ללמידה. אני מתפללת שתגלה לפעמים המילים מצליחות לדייק יותר מהגוף, שלפעמים הצורך לחשוב מחוץ לקופסא הרגילה איך אפשר לבטא אהבה תגלה יצירתיות ומרחבים חדשים של קשר ומפגש. לשאלתך: באופן עקרוני הלכה היא מערכת שאמורה לחייב את כל מי ששייך אליה. במידה ויש טראומה חזקה בעבר שלא מאפשרת לבנות קשר – אני מציעה לפנות לשיחה פנים אל פנים עם רב או רבנית ולבדוק איזה גמישות אפשרית בתוך השדה ההלכתי.
4. אתה שואל שאלה כבדה שמלווה את בני האדם כנראה משחר האנושות, ובעידן המודרני עם התאחרות גיל הנישואים מחד גיסא והעובדה שאנחנו חיים במרחב תרבותי פרוץ הרבה יותר מאידך גיסא: הופכת להיות מסובכת עוד יותר. אין לאתגר הזה פתרון קסם, אבל נראה לי שככל שקשובים יותר ומבקשים יותר את העדינות במרחב הזה (ובסוגריים אני מוסיפה מילה נוספת שאינני יודעת האם מהדהדת לך: קדושה בתוך המרחב המיני והזוגי) האתגר הופך להיות יותר נסבל. העובדה שכבר חווית התנסויות מיניות וממילא הציפייה חזקה – הופכת את האתגר להיות מסובך עוד יותר ואני חושבת שלכן אתה רואה כרגע רק שתי אפשרויות: הימנעות שתוליד תסכול שיגרום לכך שלא תצליח להביא את עצמך למפגש ומציאת אלטרנטיבות שתוליד הסתרה וחוסר כנות. אני מקווה שהרצון שלך לחפש דרך הקשר הזה מקום חדש – יוליד אצלך אפשרות שלישית ותגלה שלפעמים דווקא העובדה שהקשר איננו פיזי מאפשרת להיפגש עם חלקים נוספים באישיות ולתת סבלנות וקצב שמתאים לנפש האדם שהיא איטית ומדויקת יותר מאשר הגוף שלנו..
בתפילה לבניין עדי עד
חנה
לקריאה נוספת בנושאים דומים –