אני חיילת עייפה, אני חייבת ללמוד בליל שבועות?
שאלה
אני סוגרת שבועות בבסיס. יש כאן כמה דתיים שמארגנים לימוד בליל שבועות, אבל אני תשושה מהעבודה האינטנסיבית ויהיה לי קשה להישאר ערה כל הלילה. אני גם חוששת מההשפעה על התפקוד שלי למחרת, יש לי משימות גם במהלך יום החג. מה מידת החיוב של לימוד ליל שבועות?
תשובה
ישר כוח על רצונך לבצע את תפקידך היטב וגם ללמוד תורה!
השילוב בין חג לשירות צבאי משמעותי אינו פשוט. נשמע שאת וחבריך בבסיס מתאמצים ליצור אווירת חג וחיבור לתורה גם בתוך השירות וזה מרגש לשמוע על כך. אשרינו שאלה הם החיילים והחיילות שלנו.
ראשית, כדאי לזכור כל העת שאת עוסקת במצוה גדולה – מצוות הצלת ישראל מיד צר, מצווה מן התורה שזכית לקיים בגופך ממש. במצב זה, את פטורה מכל מצווה שאינה מתאפשרת בשל התפקיד. גם השינה שאת זקוקה לה למילוי תפקידך נחשבת לצורך מבצעי ממשי.
שנית, לימוד ליל שבועות אינו מצווה אלא מנהג, שמקורו בספר הזוהר (ח"ג צח, א) ותחילת תפוצתו הנרחבת במאה ה16. זהו מנהג אהוב שהתקבל בעם ישראל, ואנו משתדלות לשמור מנהגים כאלה. יחד עם זאת, גם מנהג שהתקבל על הציבור אינו מחייב במצב של דחק, או אם הוא גורם לצער גדול וכדומה. למשל, מנהג איסור קטנות בפסח שהוא קדום וקיבלו אותו עליהן קהילות רבות, אינו מחייב מי שחולה (משנה ברורה תנ"ג, ז'). באופן דומה קראו רבנים רבים לבטל את מנהג הכפרות בתרנגולים, משום שהוא גורם צער לתרנגולים (ראה שו"ת עשה לך רב, הרב ח.ד הלוי, ג', עמ' ס"ז).
קל וחומר שבמצב בו חוסר השינה יגרום לקושי במילוי תפקידך שהוא בגדר מצוה – את פטורה ממחויבות למנהג.
יש לציין גם את רמת החיוב שלך בלימוד תורה: מצוות לימוד תורה מלווה אותנו באופן תמידי, אך כנשים איננו חייבות בה ולכן גם בליל שבועות איננו חייבות ללמוד.
כדאי שתחשבי כיצד ניתן לבטא את אהבת התורה ולימודה בתנאים הקיימים, באופן שלא יפריע למילוי תפקידך. למשל, ללמוד בליל חג בחברותא, או למחרת במהלך החג.
מגוון גדול של הצעות ללימוד עצמי תוכלי למצוא כאן.
שתזכי לקבל תורה בשמחה!
בהצלחה וחג שמח
שלומית.
הרחבה ומקורות:
כאמור, מנהג לימוד התורה בליל שבועות לא נזכר במשנה, בגמרא, בראשונים, ברמב"ם או בשו"ע.
נזכר בזהר במספר מקומות, כגון פרשת אמור ל״ה:
דְּאוֹרַיְיתָא דְּבָעֵי לֵיהּ לְמִלְעֵי בְּהַאי לֵילְיָא, אוֹרַיְיתָא דְבְּעַל פֶּה, בְּגִין דְּיִתְדְּכוּן כַּחֲדָא, מִמַּבּוּעָא דְּנַחֲלָא עֲמִיקָא. לְבָתַר, בְּהַאי יוֹמָא, לֵיתֵי תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָּב, וְיִתְחַבֵּר בָּהּ, וְיִשְׁתַּכְחוּן כַּחֲדָא בְּזִוּוּגָא חַד לְעֵילָּא… וְעַל דָּא, חֲסִידֵי קַדְמָאֵי לָא הֲווֹ נָיְימֵי בְּהַאי לֵילְיָא, וַהֲווּ לָעָאן בְּאוֹרַיְיתָא…
ההתייחסות ללימוד בליל שבועות כ"תיקון", הכנה וקישוט לקראת מתן תורה, שואבת מתפיסת מתן תורה כנמשל לחתונה, כמו במדרש (תלמוד ירושלמי תענית ד׳):
וכן הוא אומר צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתונתו זו מתן תורה וביום שמחת לבו זה בנין בית המקדש שיבנה במהרה בימינו אמן:
מנהג הלימוד מוזכר בהקשר הלכתי לראשונה במגן אברהם (או"ח תצ"ד):
איתא בזוהר שחסידים הראשונים היו נעורים כל הלילה ועוסקים בתורה וכבר נהגו רוב הלומדים לעשות כן ואפשר לתת טעם ע"פ פשוטו לפי שישראל היו ישנים כל הלילה והוצרך הקדוש ברוך הוא להעיר אותם כדאיתא במדרש לכן אנו צריכים לתקן זה.
עולה מדברי המגן אברהם שאין מדובר בחובה אלא במנהג טוב, שתחילתו במעשי חסידים ומאז הלך והתפשט.
על מעמד השירות הצבאי כמצוה נאמר בפסק ההלכה של רבני ורבניות בית הלל:
שמירה על קיום המדינה וביטחון תושביה היא מצווה גדולה. יש בה משום הצלת חיים, משום השבת אבדה [השבת גופו] ומשום גמילות חסד של השתתפות בנשיאה בעול הצרכים הלאומיים (הרב ליכטנשטיין). ההגנה על המדינה ועל הארץ נחשבת מלחמת מצווה (הרב הרצוג, הרב ישראלי ועוד )– 'עזרת ישראל מיד צר' (רמב"ם) ואף מילוי החובה לרשת את הארץ שהנחיל ה' לאבותינו (רמב"ן). חובה זו קיימת לא רק בשעת התגוננות מהתקפה ישירה על אזרחי המדינה, אלא גם במבצעי ביטחון התקפיים, ויש אומרים שגם בשמירה על הביטחון השוטף (הרב הרצוג; הרב גורן). למדינה יש סמכות לגייס אזרחים למטרת שמירת הביטחון, ועל האזרחים מוטלת החובה להתגייס ולקיים את המצוות הללו (על פי הרב קוק).
גם נשים חייבות להטות שכם ולהשתתף באתגרי מלחמת המצווה (רמב"ם). המחלוקת בין פרשני ההלכה על אופי השירות הראוי לנשים (רדב"ז) לא מטשטשת את העובדה כי הזרם המרכזי של פוסקי ההלכה רואה בנשים שותפות מלאות לחובת המאמץ הלאומי-ביטחוני (מנחת חינוך; משך חכמה; תפארת ישראל; רש"ש). כפי שמתבאר במסורת הפרשנית, ניתן לממש את השותפות הזו בימינו בהתנדבות לשירות הלאומי או למסלולים שונים בשירות הצבאי.