אחות שלא תוכל להיות באזכרת 11 חודש לאחותה, מה לעשות?
רציתי לשאל , אשתו של בן דודי נפטרה , מתקרבת אזכרה של 11 חודש .. אחותה לא תוכל להיות נוכחת עקב עבודה. אציין שהוריה בחיים .
קיימת בעיה בכך שלא תהיה באזכרה ?
תודה רבה רבה !
תשובה:
התשובה ניתנה על ידי הרבנית ג'ני רוזנפלד, מנהיגה רוחנית באפרת, והרבנית יעל שמעוני ' מנהלת משיבת נפש – נשות תורה עונות כהלכה'.
תודה על שאלתך.
הדאגה הכנה שאת מביעה סביב האזכרה של אשתו של בן-דודך, ונוכחות אחותה באזכרה מרשימה.
יש שתי פנים לשאלה שלך– הפן ההלכתי והפן הרגשי. הם לא תמיד תלויים זה בזה ולא תמיד עולים בקנה אחד.
אתחיל בפן ההלכתי: רוב דיני אבלות הם בגדר המנהג ולא הלכה פסוקה. אמנם "מנהג ישראל – דין הוא"– לכן אין לזלזל במנהג חס וחלילה. אך באותה מידה חשוב להיות מודעים להבדל שבין מנהג לדין דין שהוא מדברי חכמים או מן התורה, במיוחד כאשר שוקלים בין ערכים שונים כמו כאן.
האזכרה שנערכת בתום 11 חודש לפטירה היא מנהג של בני עדות המזרח והיא נוספת על האזכרה שנערכת בתום שנה מן הפטירה. בכל עדה מקנים חשיבות גדולה יותר לאחת מהן.
הרב יצחק יוסף בספרו ילקוט יוסף כותב שהאזכרה העיקרית היא זו שביום השנה (ילקוט יוסף מ, ג).
אולם בעדות אחרות, למשל בעדה המרוקאית, האזכרה של 11 חודש חשובה יותר מזו שנערכת ביום השנה.
לכן חשוב שתבררי מה נהוג במשפחתך.
אם אתם נוהגים כרב יוסף , אין סיבה ללחץ בהעדר האחות באזכרה הנוכחית. היא תוכל להשתתף בזו החשובה יותר ביום השנה לפטירה.
אם מנהג משפחתכם הוא שאזכרת ה11 חודש היא האזכרה העיקרית הרי שעשוי להיות מתח גדול יותר. אולם לפי דעותיהם של ר' יוסף בן נאיים ור 'שלום משאש , ניתן להקדים את אזכרת אחד עשר החודש, ומתחילת החודש ניתן לקיימה וכך אף נהגו במרוקו. (מקורות מצורפים בסוף התשובה)
במקביל לבירור המנהג המשפחתי, צריך לברר את המצב הרגשי שנוצר.
פעמים רבות יש רגשות סוערים סביב אירועים משפחתיים, ובמיוחד כשמנסים לקבץ יחד את כל בני המשפחה, עם הלו"ז השונה של כל אחד, ועם האופי השונה של כל אחד. המתחים הרגשיים מתגברים במיוחד כשהמדובר באירוע עצוב ולא באירוע משמח, ובפרט כפי שנשמע משאלתך כשהנפטרת נפטרה בגיל יחסית צעיר, בעוד הוריה בחיים. במקרה כזה טבעי שכל דיון יעורר רגשות חזקים.
לכן כדאי לעשות מאמץ למצוא תאריך שיתאים לכולם.
לסיכום יש גמישות הלכתית במנהג זה כל עדה לפי דרכה. גם ערך וחשיבות האזכרה משתנה כפי שתארנו. אם מנהגכם הוא שיום האזכרה של השנה הוא העיקרי עדיף לעשות את המאמץ בקביעת תאריך שמתאים לכולם במועד זה. אם מנהגכם הוא שאזכרת ה11 חודש היא החשובה עדיין יש אפשרות להקדים ולהתאים את התאריך של האזכרה לכמה שיותר בני משפחה קרובים ולדאוג לכך שהאזכרה תקרב ולא תרחיק.
בכל מקרה אם אחרי הניסיונות והמאמצים היא איננה יכולה להגיע , זה בסופו של דבר ענין שלה ואת לא יכולה לכפות עליה להגיע.
בברכה שתדעי יותר שמחות בעתיד,
ג'ני רוזנפלד ויעל שמעוני
מקורות להרחבה:
ילקוט יוסף, הלכות אבלות מ ,ג (נמצא בלינק: http://www.yalkut.info/category/הלכות-אבלות/page/3/)
ג יש נוהגים לעשות סעודה בליל תשלום אחד עשר חודש, ובליל תשלום י"ב חודש. ועורכים לימוד לעילוי נשמת הנפטר, וכל אחד יעשה כמנהג בני עדתו, ומכל מקום עיקר האזכרה הוא בסיום י"ב חודש, ומה שעורכים אזכרה בליל הי"א, הוא מנהג בעלמא. ולכן אם התעורר איזה קושי בעריכת סעודה בליל הי"א, אפשר להסתפק בעריכת לימוד וכדו', ויערכו את הסעודה בסיום הי"ב לחודש. וכבר נתבאר שכל הסעודות שעושים לעילוי נשמת הנפטר, הם מנהג שנהגו עם ישראל, אבל אין להם חיוב מעיקר הדין כלל, והעיקר הוא הלימוד והקדיש שאומרים לעילוי נשמת הנפטר. ולכן אין להפריז על המדה בהוצאות כספיות בסעודות גדולות לאורחים רבים.
שמש ומגן לרב שלום משאש, או"ח סימן פ"ה סעיף ד'
תמיד באזכרת השנה בחודש האחד עשר לא היו מדקדקין במארוקו שיגמר החודש לגמרי אלא כשנכנס חדש הי"א כל אחד עושה אותה בשבת שירצה. ותמיד עושים האזכרה רק ביום ראשון בערב וסעודה ולמחר ביום שני בבוקר… אזכרה.
נוהג בחכמה לרבי יוסף בן נאיים, עמוד כד ס' לג.
מנהג מחז"ק פאס, שעושים פקידת השנה כשנכנסים לחודש אחד עשר משמת המת ובערים אחרות עושים אף ל 9 חודשים.